"בחלק מהמדינות בעולם הכלל הוא שמשפט פלילי מתחיל ונמשך יום אחרי יום ומסיימים אותו. למה אצלנו אי-אפשר לקיים תהליך כזה? אני משוכנע שאפשר לעשות הרבה יותר". כך אמר (יום ג', 29.3.16) נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אשר גרוניס, בכנס באוניברסיטת חיפה בנושא "הסדרים בהליך הפלילי". לדבריו, הוא אינו יודע עד כמה עלה בידו לשנות את המצב בו משפטים פליליים נמשכים זמן רב.
עוד אמר גרוניס, כי ניתן היה למנוע כליאה של חלק מן הנאשמים, אילו המדינה הייתה משקיעה בשלבים מוקדמים יותר בחייהם את המשאבים שמושקעים בהליכים נגדם ובכליאתם. "זה מדכא, בייחוד כשלוקחים בחשבון שכל חודש מאסר עולה 10,000 שקל, וזה עוד לפני העלויות הנוספות של כל ההליכים הפליליים", הוסיף.
בהמשך הכנס נדונה השאלה באיזה היקף יש להחיל את ההסדרים המותנים - סגירת תיק בידי המשטרה תמורת פיצוי לנפגע או קנס. לדעת ראש חטיבת התביעות במשטרה, תת-ניצב לילי באומהקר, יש להפעיל הסדרים כאלו גם בתיקים שכיום לא מוגשים בהם כתבי אישום בשל חוסר משאבים, ואפילו בכאלה שכלל אינם נחקרים. לעומתה אמר פרופ' אורן גזל-אייל, מיוזמי הנוהל, כי הדבר יטיל עומס משמעותי על המערכת, במיוחד משום שיגדל מספרם של החשודים שיפרו את ההסדרים - ואז יהיה צורך להעמידם לדין.
עוד אמרה באומהקר, כי המשטרה לא תוכל לעמוד ביישום החוק ללא קבלת משאבים מתאימים. לדבריה, משרד האוצר אומנם הבטיח לה תוספת של 70 תקנים, אך בפועל לא התממשה ההבטחה ולא התקבל אפילו תקן אחד. "כיוון שלא קיבלנו את התקנים מהאוצר, קיבלנו תקנים מהתקנים הלא-מאוישים במשטרה. התובעים קיבלו תפקיד מעין-שיפוטי, תובעים בכירים", הוסיפה.
המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו, מתחה ביקורת חריפה על המשטרה בהקשר זה. "במשך שנים התביעה המשטרתית סירבה להפעיל את החוק. היועץ המשפטי לממשלה, לדעתי באופן לא חוקי, התקין תקנות שלמעשה רוקנו את החוק מתוכן. כך יצא שהתביעה טענה שהיועץ המשפטי אוסר עליה להפעיל את החוק. מצב זה נמשך ארבע שנים, וזה הרבה זמן לא להפעיל חוק". גם היא התנגדה להרחבת השימוש בהסדרים המותנים, באומרה שהדבר יכניס לרשת האכיפה הפלילית עבירות קלות שמבצעים אנשים נורמטיביים, כאלו הנובעות מסכסוכי שכנים או עניינים קלים. "מדובר במדיניות יקרה ובלתי יעילה, שהפגיעה שלה בחירויות הפרט גדולה", טענה.
