עימות פרץ (יום ד', 30.3.16) במהלך דיון במכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הרפורמה במינוי בכירים בשירות המדינה, בהובלת אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בדיון, הציג גרונר את החלטת הממשלה שעתידה לעלות להצבעה ביום ראשון הקרוב בנוגע לוועדות האיתור.

גרונר אמר כי "מתווה מינוי הבכירים לשירות המדינה נולד מתוך העובדה ששרים מתלוננים יותר ויותר שאין להם עם מי לעבוד. הגענו למצב אבסורדי ששרים מביעים חוסר אמון במערכת, ופונים למהלכים עוקפים. נושא מינוי המשנים למנכ"ל לא יובא להכרעה בשבועות הקרובים".

משה דיין, נציב שירות המדינה אמר: "הצבעתי נגד המתווה החדש של ועדות האיתור במסגרת ועדת שירות המדינה. אומנם הצעת גרונר פחות גרועה מההצעה הראשונית, אבל היא תרתיע אנשים מלהתמודד לתפקידים בשירות הציבורי. אסור לשכוח שמדובר באנשים מהרמות הכי גבוהות והמתווה שמציע גרונר יבריח מתמודדים". עוד הוסיף דיין כי "עלינו להקפיד שהדרג יאמר את דבריו בחדרים סגורים ואסור לנו לטפח שירות מדינה שבו הדרג המקצועי מתיישר עם השר. כבר ב-2013 הנחיתי שבמקרים בהם מגלים אנשים עם התאמה דומה יש להביא יותר ממועמד אחד להכרעת השר ועובדה שכבר היום 30% מתהליכי האיתור מסתיימים ביותר ממועמד אחד. במקביל יש לתת העדפה לנשים לתפקידי ניהול".

בהקשר זה ציינה אמי פלמור, מנכ"ל משרד המשפטים כי "הרבה נשים, לא מתמודדות על תפקידים בכירים כי הן חוששות שמחר בבוקר הן לא יהיו בתפקיד. גם במקרה שלי, עמיתיי סברו שהשרה החדשה (שרת המשפטים איילת שקד, ע.י.) תעייף אותי וזה לא קרה".

אבי גבאי, השר להגנת הסביבה: "אינני בטוח שביום ראשון אצביע בעד הצעת מחליטים בעניין מתווה המינויים בשירות הציבורי. יש להגיע למצב שבו גם מנכ"ל וסמנכ"ל במשרד ממשלתי יוכלו לבחור מבין שלושה מועמדים. בנוסף חשוב לבחון את המועמדים גם באמצעות תכונותיהם וכמובן חשובה גם הכימיה.

"לפעמים נדמה שמתבלבלים בשאלה מי משרת את מי - המדינה את השירות הציבורי או השירות הציבורי את המדינה. כולנו יודעים שהרבה מכרזים הם ישראבלוף. כשאני, בתפקידי כשר נדרש לגייס אדם למשרד וצריך לחכות שנה עד שהגיוס יושלם, אני פשוט פונה לייעוץ חיצוני. לא שיפרנו את המצב של המגזר הציבורי, להפך הקשיחות שיצרנו רק פגעה באיכות השירות".

השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס: "כדאי להבין שההנחה על פיה שירות ציבורי מקצועי שנבחר בדרכים מקצועיות ושיש לו נאמנות לתפקיד, הוא פחות טוב. הבעיה היא לא בפקידות אלא ביחסים שבין השרים והפקידים עצמם- עובדים במשרדים ממשלתיים מפחדים לשתף פעולה עם משרדים אחרים בגלל השרים".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אי-אפשר שלא להתייחס לקשר בין הפוליטיזציה לאפקטיביות בשירות הציבורי. ככל שמגדילים את היקף המינויים הפוליטיים, כך יש ירידה באפקטיביות. שרים מתכננים לטווח קצר בשל יציבות פוליטית נמוכה, ולעיתים מקבלים החלטות לא נכונות. המדדים שלנו בנושא יציבות פוליטית נמוכים מאוד, ואם נקרין את חוסר היציבות הפוליטית לשירות הציבורי אנחנו בבעיה".

ח"כ רועי פולקמן, ראש הוועדה לרפורמה בשירות המדינה: "המצב בשירות הציבורי הוא שעובדים לא מתחלפים, וקיימת סטגנציה. האתגר בעת הזו הוא לאפשר כרטיס יציאה לעובדים וגם כרטיס כניסה, תוך הגברת האתוס של ביצועיזם".

ח"כ יעל גרמן, לשעבר שרת הבריאות וראש עיריית הרצליה: ״כראש עיר הייתה לי הסמכות להחליף אדם לא מתאים ולהעבירו מתפקידו. הייתה לי היכולת לבחור את האנשים הטובים ביותר למקומות הטובים ביותר, כדי שניהול העיר יהיה אפקטיבי. בתור שרה הייתה לי אומנם אחריות בלתי רגילה, אבל מעולם לא הייתה לי הסמכות. הפקידות במשרד ממשלתי לא מחשיבה את השר, הרי בראייתם הוא יתחלף ויבוא שר חדש. כך למשל, במשרד הבריאות היו עובדים שלא הסכימו עם המדיניות שלי ולכן לא קידמו אותה".

עוד השתתפו בדיון: עו"ד מייק בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שמואל הולנדר, לשעבר נציב שירות המדינה, פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, תומר לוטן מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מנהלת המרכז למוסדות ושמירה על ערכים דמוקרטיים, פרופ' יובל פלדמן עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.