"שמנו ברקס מוחלט על החקיקה בשוק ההון". כך אומר (יום ב', 4.4.16) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, בכנס לשכת עורכי הדין. הוא דיבר במושב על מצב הבורסה, לנוכח הירידה החדה במספר החברות ובמחזורי המסחר.

לדברי ליכט, יש חברות שטוב שנמחקו מן המסחר בגלל הרגולציה, אם בעליהן רצו רק "לעשות סיבוב" על המשקיעים. "נוצרה אווירה שיש יותר מדי רגולציה, גם אם זה רק תירוץ, אבל אי-אפשר שלא להקשיב לקולות האלה וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו מבינים שצריכים להרגיע את החששות ולתת לשוק לראות לאן הוא הולך", הוסיף.

ליכט ציין, כי "המגירות מלאות ברעיונות" שכעת משרד המשפטים מותיר אותם שם: יתר עצמאות לדירקטורים החיצוניים, טיפול בסוגיית הצעת רכש מלאה ועוד. "עברנו להקלות - בחוק הריכוזיות, בחוק החברות, בחברות הציבוריות", הדגיש. "רגולציה היא כמו תרופות - עלולות להיות תופעות לוואי מזיקות, ואז מנסים להוציא אותן באמצעות התקנות".

לצד זאת הדגיש ליכט, כי יהיו נקודות בהן לא יינתנו הקלות. "נקל בהליכים, לא נקל בלב העניין. לא נחזור לעסקות בעלי עניין שהיו לפני תיקון 16 לחוק החברות, לא נחזור לאישור שכר נושאי משרה שהיה לפני תיקון 20. הרעיון שנעשה נעים לבעלי השליטה רק כדי שלא ימחקו - לא מקובל עלינו. ננסה להראות למשקיעים שיש רציונליזציה בתהליך, גם על בסיס השוואה לעולם. אני לא מאמין ברגולציה עצמית; אנחנו כן בוחנים מודלים יותר מורכבים - תחמיר יותר בדירקטוריון ונקל בהגשת לאסיפה הכללית".

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הביע דאגה מריבוי התביעות המגיעות מיד לאחר שרשות ניירות ערך מודיעה שהיא מנהלת חקירה או בדיקה כלפי חברה ציבורית. לדבריו, הודעות כאלו גוררות תביעה ייצוגית ותביעה נגזרת והמרצת פתיחה ובקשה להסרת קיפוח המיעוט - והמצב עוד עלול להחמיר, כאשר במקביל יוגשו בקשות דומות בחו"ל. "לפעמים יש 15-14 תביעות, וזה בלתי נסבל", התריע.

לדעת כבוב, "עברנו מממשל תאגידי רופף לרגולציה מחמירה מדי, אבל אני חושב שזה מצב ביניים. הגשת הליכים לבית המשפט הכלכלי שיפרה את הממשל התאגידי; חד-משמעית. אני רואה שמפנימים את ההלכות שלנו". לצד זאת, הוא אינו שותף לחשש ששוק ההון יתייבש ומשקיעים לא ירצו להנפיק בישראל.

עוד התייחס כבוב לפסק דינו בעניינה של בזק, כאשר דחה בקשה לתביעה נגזרת בעקבות רכישת השליטה בה בידי שאול אלוביץ. באותו מקרה, נטל אלוביץ אשראי של 5.1 מיליארד שקל למימון הרכישה שהיקפה היה 6 מיליארד שקל, ולאחר מכן חילקה בזק דיבידנד של קרוב ל-10 מיליארד שקל. כבוב קבע, כי במקרה זה יש להפעיל בחינה מחמירה של שיקול הדעת העסקי - וגם בהתאם אליו קבע, שההחלטה על הדיבידנד התקבלה כדין.

בתגובה על הביקורת נגד פסק דין זה, אמר כבוב: "מי שדוגל בייבוא דיני החברות מדלוור, אומר שבית המשפט צריך להסתפק בבדיקת ההליך. אבל יש להביא בחשבון את ההבדלים בין דלוור לישראל. אצלנו, ב-85% מהחברות יש בעל שליטה; בארה"ב היחס הוא הפוך. בשוק הון ריכוזי כמו שלנו, כאשר נעשה מהלך כזה - בית המשפט צריך לבדוק האם ההחלטות התקבלו על בסיס עסקי, או שהיו שיקולים זרים של הדירקטורים. נכון, לבית המשפט אסור להיות מומחה-על כלכלי, אבל הוא צריך לבדוק את המניעים שמאחורי ההחלטה".