התקשורת פחות שמאלנית משחושבים

התגברות שיח השנאה ברשתות החברתיות, העמקת השימוש בפרסומת סמויה באמצעי התקשורת השונים, העצמת מעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הקשור לפיקוח על התקשורת, הישנות מקרים שבהם פוליטיקאים מגישים תביעות דיבה בסכומי עתק נגד עיתונאים, ודעיכה נוספת של העיתונות המודפסת - אלה הם חלק ממאפייני התקשורת בישראל בשנת 2015.

כל התופעות הללו מוצגות ומנותחות בהרחבה בדוח השנתי: התקשורת בישראל 2015 - סדרי יום, שימושים ומגמות הרואה אור בימים אלה בהוצאת המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. זו השנה החמישית שבה מפרסם המכון את הדוח על התקשורת, בשיתוף פעולה עם יפעת מחקרי מדיה וחברת Vigo מקבוצת יפעת, וכן חברת קאנטר מדיה מחקרי TGI.

לדברי עורכי הדוח, פרופ' רפי מן וד"ר אזי לב-און, עשרת פרקי הדוח מציגים תמונה מלאה ומקיפה של התקשורת בשנת 2015. הדוח נועד לשמש מקור מידע מוסמך ועדכני לחוקרים, לסטודנטים ולאנשי המגזר העסקי בכל הקשור לעולם התקשורת הישראלי. הדוח כולל מחקרים מקוריים לצד ריכוז נתונים ממגוון של סקרים על התקשורת שנערכו ב-2015 על-ידי גורמים שונים.

בין הממצאים הנכללים בדוח:

• בחינה סטטיסטית של סיקור הנושאים המדיניים בעיתונות מעלה כי התקשורת בישראל פחות שמאלנית מכפי שנוטים לייחס לה, והנטייה שמאלה היא קלה בלבד. בתחום המשפטי מגוננת התקשורת על מערכת המשפט באופן ברור ומובהק. כך עולה מממצאי מחקר שערך ב-2015 שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה בניסיון לאפיין את מידת ההטיה בתקשורת בישראל בהשוואה לעמדות הציבור.

• בכל יום בשנת 2015 זוהו ברשתות החברתיות בישראל כ-15 אלף שיחות בממוצע שהכילו קללות, ביטויי שנאה ואף קריאה לאלימות. כמעט מחצית מהשיח הפוגעני ברשתות הופנה כלפי הערבים. שכיחות הופעתם של ביטויים אלה הייתה גבוהה במיוחד בראשית השנה סמוך לבחירות לכנסת, ואחר כך שוב בחודשים האחרונים של 2015, מאז פרוץ גל הטרור הפלשתיני. איסוף וניתוח התבטאויות אלה, שנעשה על-ידי חברת Vigo בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון, מעלה כי בשיח השנאה השתתפו צעירים ומבוגרים, נשים וגברים כאחד, וכ-60% ממשגרי האמירות הפוגעניות לא הסתירו את זהותם.

• בפרק אחר בדוח, שבו נסקרות בהרחבה סוגיות חופש העיתונות בישראל ב-2015, מצביעה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה על התגברות התופעה של תביעות לשון הרע בסכומים גבוהים שהוגשו על-ידי פוליטיקאים מכהנים, בהם מירי רגב, נפתלי בנט ואורן חזן נגד עיתונאים. השימוש בכלי זה עלול לשמש נשק בידי פוליטיקאים כדי להרתיע ארגוני תקשורת ועיתונאים מלמלא את תפקידם החיוני בתחקירים על ממלאי תפקידים ציבוריים.

• הישראלי שזכה ב-2015 לחשיפה התקשורתית הגדולה ביותר היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחריו שר האוצר משה כחלון, שר החינוך נפתלי בנט, ח"כ יאיר לפיד, מבקר המדינה יוסף שפירא והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין. האישה הראשונה ברשימת מאה האישים שזכו לחשיפה תקשורתית נרחבת היא שרת התרבות והספורט מירי רגב שהגיע למקום העשירי ברשימה.

• ב-2015 נמשך הגידול במכירות של ספרים דיגיטליים בישראל, וגדל מספר הוצאות ספרים המפיקות ומוכרות גם מהדורות דיגיטליות של ספריהן. אך עדיין ספרים אלה מהווים, על-פי ההערכות, כשניים עד שלושה אחוזים בלבד משוק הספרים. אחת הסוגות הפופולריות ביותר של ספרים דיגיטליים הם ספרי רומנטיקה וארוטיקה, תחום שבו בולטות בעיקר נשים ככותבות וכקוראות.

עשרת פרקי הדוח עוסקים בנושאים הבאים: בין הבחירות לגל הטרור: סדר היום התקשורתי; שימוש המדיה בישראל - נתונים ומגמות; עוגת הפרסום; יומן אירועי התקשורת; שיח השנאה ברשת; סוגיות מפתח בשיח הציבורי בישראל - תקשורת מול דעת הקהל; סוגיות בחופש העיתונות; מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות; עדיין לא נפרדים מהנייר: ספרים דיגיטליים בישראל; ממים אינטרנטיים.