בנימין בן-אליעזר טוען, כי קיבל מאברהם נניקשווילי ורוי מוצפי הלוואות של מאות אלפי דולרים לרכישת דיור שיתאים למצבו הרפואי, וכי אין מדובר בשוחד. פואד מודה, כי החזיק ביותר מ-2 מיליון שקל במזומן וכי לא דיווח לכנסת על חלק משמעותי מנכסיו.

בן-אליעזר הגיש (יום א', 10.4.16) לבית המשפט המחוזי בתל אביב את תגובתו לכתב האישום נגדו, המייחס לו קבלת שוחד של 2.5 מיליון שקל, עבירות מס והלבנת הון. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טרם הכריע בבקשתו של פואד לעכב את ההליכים נגדו בשל מצבו הבריאותי הקשה.

לדברי בן-אליעזר, את הפעולות המיוחסות לו בכתב האישום יש לראות על-רקע מצבו הרפואי, שהביא לאשפוזו למשך שישה שבועות במארס-אפריל 2011, כולל שמונה ימים בהם היה בתרדמת. לדבריו, גם כיום חיים מוטלים על בלימה, זכרונו נפגע ואירועים שלמים נשתכחו ממנו.

לא רשם הערת אזהרה

פואד מאשר, שאברהם ננישקווילי - מבעלי שמן נפט - סייע לו, כאשר שימש כשר האנרגיה, ליצור קשרים לטובת המדינה עם חברות גז ונפט מרוסיה ואזרבייג'אן, אך מדגיש שנניקשווילי לא השתתף בפגישותיו עם נציגי גזפרום. עוד הוא מאשר, כי ג'קי בן-זקן, שותפו של נניקשווילי, סייע ליריב בן-אליעזר - בנו של פואד - להיכנס כשותף בקפה גרג בקניון ארנה בהרצליה, שהיה אז בבעלותם של בן-זקן ונניקשווילי.

בן-אליעזר מכחיש את הטענה לפיה סייע לנניקשווילי ובן-זקן לקבל את האישורים להם נזקקו לצורך קידוח "מד אשדוד" שהיה בבעלות שמן וביצירת קשר חיוני מבחינתם עם נובל אנרג'י. לדבריו, בתקופה הרלוונטית הוא היה שר התמ"ת ולא שר האנרגיה, וממילא לא היה ממונה על מועצת הנפט שטיפלה בנושא, ובחלק מן התקופה היה מאושפז במצב קריטי. לדבריו, גם אין הוא יודע האם ומה עשתה ראש לשכתו, איילת אזולאי, כדי לסייע לשניים.

פואד מאשר, כי בשנת 2011 ביקש מנניקשווילי 400,000 דולר וקיבל אותם, אך טוען שהייתה זו הלוואה חברית כדי שיוכל לרכוש דירה שתתאים למצב בריאותו. לדבריו, בשל גילו ומצבו הרפואי לא יכול היה לקבל משכנתא, ולכן תכנן להשיב לנניקשווילי את הכסף כאשר יוכל. הוא גם מאשר שבניגוד למוסכם לא רשם הערת אזהרה לטובתו של נניקשווילי על המגרש שרכש בנס ציונה, ומסביר זאת בכך שבאותה עת החליט למכור את המגרש. הוא גם מאשר, שנניקשווילי מעולם לא דרש ממנו לפרוע את ההלוואה. לדבריו, הוא העיד לטובתו של ננישקווילי בערעור מס שהגיש הלה, אך עשה זאת כחבר המכיר את אורחיו חייו של האחרון וכמי שיודע שמרכז חייו אינו בישראל.

ההלוואה ממוצפי לא הוחזרה

בנוגע ליחסיו עם מוצפי אומר פואד, כי ידע שמצרים סירבה להעניק ויזות לאנשי חברת B&E שמוצפי היה מבעליה, אך לא ידע שהשוק המצרי חיוני לחברה זו. לדבריו, בעקבות פנייתו של מוצפי הוא הטיל על עוזרו, עבד אל-חלים עודא, לטפל בסוגיה ואינו יודע מה נעשה בעניין. הוא גם מאשר שקיבל ממוצפי 260,000 שקל לרכישת המגרש בנס ציונה, אך אומר שהייתה זו הלוואה שניתנה למעשה בידי חיים יחזקאל - הלוואה שבאה על-רקע יחסי החברות ומצבו הרפואי.

פואד מאשר שקיבל ממוצפי עצמו 500,000 שקל לרכישת ביתו ביפו, לו נזקק מטעמים רפואיים, ואומר שהייתה זו הלוואה בין חברים - אם כי הוא מאשר שלא החזיר את הכסף. פואד גם מכחיש את טענת המדינה לפיה ביקש ממוצפי עוד 1.3-1.2 מיליון שקל, אותם ניסה מוצפי להשיג מיהודה צדוק - חבר משותף לו ולפואד.

בן-אליעזר מודה, כי בין ינואר 2011 ליוני 2012 החזיק במזומן מט"ח בשווי של 2.142 מיליון שקל, וטוען שהשתמש בכסף זה לרכישת נדל"ן. לדבריו, הוא ביקש מצ'רלי יהודה שיסייע לו בהמרתם לא כדי להסתיר את בעלותו עליהם, אלא לאור חברותם ומומחיותו של יהודה בתחום הפיננסי. הוא מאשר, כי יהודה המיר עבורו מט"ח ב-800,000 שקל.

פואד כופר בכך שלא דיווח בשנים 2012 ו-2013 ליו"ר ועדת האתיקה של הכנסת על הכספים במזומן שהחזיק, על אלו שקיבל מהנאשמים האחרים ועל הנדל"ן שרכש, אם כי כפירתו היא באישומים כפי שנוסחו בידי המדינה. הוא גם אומר, שאין מקום להאשימו שלא הגיש דוחות למס הכנסה לשנים 2013-2011, שכן הוא עשה זאת במאי 2015. עוד הוא אומר, כי ההלוואות שקיבל ניתנו במישור החברי ולכן לא היו חייבות בדיווח. את תגובתו של בן-אליעזר הגישו עו"ד יעקב וינרוט, עמית חדד, אבי שהבזי ונועה מילשטיין.