הנוכל טל יגרמן, שעמד מאחורי מרמת הענק בפרשת פלד-גבעוני, ניסה לפסול בדיעבד את השופט
יורם דנציגר ולהביא לביטול פסק הדין בעניינו בבית המשפט העליון - אך נכשל.
יגרמן היה האיש החזק בקבוצת החברות שבשליטת
רפי פלד ואריה גבעוני, למרות שלא נשא בתפקיד רשמי. בניצוחו נמשכו עשרות מיליוני שקלים שלא כדין מקופות החברות הציבוריות השונות, והוא הורשע הורשע ב-30 עבירות של גניבה בידי מנהל, 31 עבירות מנהלים בתאגיד, 33 עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, שבע עבירות ניירות ערך, שתי עבירות זיוף ועבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. פלד הורשע בשלוש עבירות מנהלים בתאגיד, שלוש עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד וחמש עבירות ניירות ערך.
בית המשפט העליון - דנציגר,
נעם סולברג ודפנה ברק-ארז - דחה בינואר השנה
את ערעורו של יגרמן על הרשעתו ואף החמיר במידה ניכרת את עונשו: שש שנות מאסר במקום ארבע שנים שנגזרו עליו במחוזי. החלטה שפרסם דנציגר (יום ד', 13.4.16) מראה כיצד ניסה יגרמן להביא לפסילתו בדיעבד.
יגרמן אמר כי משרד דנציגר-קלגסבלד ייצג בשעתו שניים מן הבנקים הנושים בהליכי הקפאת ההליכים נגד שתיים מן החברות בקבוצה - פויכטוונגר תעשיות ומשב תעשיות קירור. לאור זאת, טען, היה על דנציגר - שעמד בראש ההרכב - לפסול את עצמו מלדון בערעורו.
בדחותו את הבקשה אומר דנציגר, כי לא היה מעורב בצורה כלשהי באותם הליכים, אשר התנהלו בשנת 2002. מי שעסק בהם היה עו"ד
רונן מטרי, שהיה אז ראש מחלקת חדלות הפרעון של המשרד בראשו עמדו דנציגר ודורי קלגסבלד. דנציגר מדגיש, כי הוא לא התבקש לתת חוות דעת כלשהי בהליכים אלו ולא היה לו כל חלק בגיבוש האסטרטגיה לטיפול בנושא.
אין עילת פסילה, ממשיך דנציגר, משום ש"לא זו בלבד שהחתום מטה לא היה מעורב בדרך כלשהי בטיפול בעניינם של הבנקים הנושים, אלא שלא מדובר כלל 'באותו עניין הנדון בהליך שלפניו'" כפי שקובעים כללי הפסלות. לבסוף מעיר דנציגר ביובש: "פסק הדין המשותף של חברי המותב בע"פ 5135/13 ניתן לפני למעלה משלושה חודשים, ושופט לא יכול לפסול עצמו לאחר שהסתיים הטיפול בתיק ובית המשפט סיים את מלאכתו".
