השופט (בדימוס)
מנחם נאמן מתייחס להתערבותה של התקשורת בעניינים משפטיים כמו דוגמת הסרט "צל של אמת". בכינוס במכללה האקדמית כנרת, שקיימה (יום א', 17.4.16), האגודה הישראלית לתקשורת, אמר נאמן: "דומה שאי-אפשר להגזים בחשיבות של אמון הציבור בבתי המשפט. הרי האמון הזה הוא למעשה הדבק המאחד את רוב חלקי הציבור. דומה גם שלא נוכל שלא להסכים, שהאמון נשחק לאחרונה ולא נוכל להתכחש לכך שלתקשורת יש חלק גדול בפגיעה הזו באמון בבית המשפט, ראו תוכנית הטלוויזיה בעניין זדורוב כאשר בית המשפט העליון כבר פסק את שפסק.
חופש הביטוי הופך להיות חופש הביזוי".
הוא דיבר במושב המליאה המרכזי של הכינוס, שעסק בתקשורת ואמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, נושא שקיבל משנה תוקף נוכח הסערה סביב הסדרה "צל של אמת" העוסקת ברצח תאיר ראדה והרשעת רומן זדורוב.
פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד
משה לדור, התייחס גם הוא להתערבות התקשורת: "מי שחושב שהתקשורת היא מערכת שמלווה את העשייה האמתית, אותה העשייה המתנהלת במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט, טועה. מה שחשוב, ומה שקורה בפועל, זה שהציבור ניזון מכלי התקשורת ולפיהם הוא קובע את עמדתו. לא רק הציבור, כולנו מגבשים את התפישות לפי התקשורת שאליה אנו נחשפים. מה זו התקשורת, זה לא מוסד, אין מנכ"ל לתקשורת, ואין יו"ר לתקשורת, אלא זה אמצעים מתווכים המעבירים את החומרים בין המסננות המתוחכמות אך לעיתים גם החובבניות".
ראש אגף חקירות לשעבר ניצב (בדימוס), עו"ד
יואב סגלוביץ', דיבר על החלק של המשטרה ושל בית המשפט, בחוסר האמון של הציבור: "כאשר ניצבים טועים ועושים עבירות זה מפריע לתפקוד המשטרה, וכאשר פרקליטים טועים כמו במקרה של
רות דוד, וששופטים נחשדים בפלילים, זה פוגע. אנשים לא טיפשים, הם רואים את התמונה המלאה, לכן הצד שלנו הוא לפתח את היכולת להבין שטעינו ושגינו ולהודות בכך. את השפה הזו בני האדם מבינים ומדברים. לא יכול להיות שהפרקליטות לא תטעה, והמשטרה תהיה תמיד צודקת. יש לנו קושי אמיתי להגיד שטעינו ופישלנו ואנחנו חייבים להשתחרר מהעניין הזה".
התקשורת מקצינה את הסכסוך
ד"ר לאה מנדלזיס, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת וד"ר מירה פוירשטיין ממכללת אורנים הציגו בכינוס מחקר ראשון מסוגו שנערך בקרב סטודנטים, יהודים וערבים, משלוש מכללות שהתנסו בתוכנית "חינוך לאוריינות מדיה ביקורתית והסכסוך הישראלי-פלשתיני". הן בחנו את השינויים שחלו בתפישות הסטודנטים ביחס לסכסוך. הממצאים של המחקר מראים כי למרות שהסכסוך, שהפך לאחד ממרכיבי היסוד בתרבות הפוליטית הישראלית ובמבני העומק של הסיקור התקשורתי, המצב אינו גרוע כפי שנדמה והפתרון לעמדות מתונות ולא מתלהמות טמונה בגישה הביקורתית שלנו כלפי התקשורת וההבנה כי לתקשורת הישראלית, יש נטייה להקצין את מציאות הסכסוך".
מושבים נוספים בכינוס, המתקיים זו הפעם העשרים, דנו במגוון נושאים כגון ייצוגים, ערכים וסטריאוטיפים בתקשורת, קהילות חרדיות והתקשורת, השתתפות הצרכנים והייצוגים שלהם בתקשורת, אתיקה עיתונאית, פרשנות של השיח התקשורתי בארץ ובעולם ומושב מרכזי בנושא תקשורת וביטחון ישראל אשר בו השתתפו סגל החוקרים של המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת. ד"ר גיורא גודמן שחקר את ראשיתה של הצנזורה הביטחונית בארץ, חיים פרנקל ופרופ' הלל נוסק שהציגו את מחקרם על סדר היום התקשורתי והציבורי בנושאים צבאיים-ביטחוניים, ד"ר טל פבל, שהציג את מאפייני הפעילות של מלחמות חדשות כנגד אמצעי תקשורת וממשלים: מקרה בוחן "הצבא הסורי האלקטרוני וד"ר מירי גל-עזר שהציגה את מחקרה על מחאות החיילים האלמוניים בדור הפייסבוק כמו לדוגמה, "מחאת הנחלאווי" וארגון "שוברים שתיקה" המלקט עדויות "של חיילים אלמונים.
