שנים ארוכות אחרי שהתפוצצה פרשת הפנסיה הגרמנית, בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום (ד') הסדר פשרה בתביעה הייצוגית שהגישו נפגעי הפרשה נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה), עו"ד
ישראל פרי (שהלך לעולמו בינתיים) והחברות המלוות BGA ו-BGF.
התביעה הייצוגית הוגשה לפני כ-8 שנים, ורבים מניצולי השואה שנפגעו מפרשת המעילה של פרי המנוח בכספיהם כבר אינם בחיים. רבים מאלה שעדיין בחיים כבר חצו מזמן את גיל 80.
לפי ההסדר שאושר היום על-ידי השופטת
אביגיל כהן, עיזבון ישראל פרי ושאר הנתבעים ישלמו לנפגעי הפרשה 75 מיליון שקל.
עוד הוסכם בפשרה כי עורכי הדין
דורון לוי ואיה רייך מינא ממשרד עמית, פולק, מטלון וכן משרד
יצחק אבירם ושות', שייצגו את התובעים הייצוגיים, שרה בן-שושן וראובן כהן, יקבלו שכר-טרחה בסך 13% מהסכום שנפסק לחברי הקבוצה. המשמעות היא שעורכי הדין יגרפו לכיסם שכר-עתק של כמעט 10 מיליון שקל, כ-5 מיליון שקל לכל משרד מייצג.
עם זאת, המשרדים הקדישו שעות עבודה רבות מאוד לטיפול בתיק המורכב, שהתנהל משך שנים. ל"
גלובס" נודע כי משרד עמית, פולק, מטלון הגיש חשבון שכר-טרחה של 9,000 שעות עבודה על התיק (!). לפי הפשרה, בנוסף, כל אחד מהתובעים הייצוגיים, בן-שושן וכהן, יקבל גמול של 200 אלף שקל.
"עסקינן בתביעה שהוגשה בשנת 2008, וחלק מחברי הקבוצה (שנפגעה) אינם עוד בחיים, ואלה שנותרו בחיים מבוגרים, ויש אינטרס מובהק לסיים את ההליך בעניינם במהרה כאשר הם עודם בחיים", כתבה השופטת.
הצדדים הדגישו כי גילם של 76% מחברי הקבוצה שנותרו בחיים עולה על 85 שנים, ומכאן שקיים צורך להשלים את ההסדר במהרה.
נזכיר כי עו"ד ישראל פרי והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי הורשעו בפרשה בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ותיווך בביטוח שלא בהיתר. על פרי נגזרו 10 שנות מאסר וקנס בסך 22 מיליון שקל.
שורשיה של פרשת הפנסיה הגרמנית ב-1980, אז נכנסה לתוקף אמנה שחתמו עליה ישראל ומערב-גרמניה, במסגרתה הורשו תושבי ישראל להצטרף לתוכנית לביטוח פנסיוני של מערב-גרמניה. ההצטרפות הותנתה בתשלום חד-פעמי רטרואקטיבי בתמורה לקבלת רנטה חודשית מגרמניה מגיל 65.
עו"ד פרי הקים שרשרת חברות והציע לישראלים להצטרף לתוכנית, תוך שהוא מלווה להם את הסכום לתשלום החד-פעמי בתמורה לשלושה רבעים מסכום הרנטות שיגיעו - עד להחזר ההלוואה.
כך נכנסו 9,000 ישראלים לתוכנית, מבלי שהשקיעו כספים כלשהם. כ-4,500 איש נוספים נרשמו באמצעות פרי לתוכנית, אך השקיעו גם מכספם לצורך קבלת הרנטה. אף שרובם לא היו ניצולי שואה, נוצר לפרי דימוי של מי שעשק ניצולי שואה במסגרת זו.
פרי קשר קשרים עם בנק גרמני, שמימן באשראי את ההלוואות, ולבסוף הקים חברת ביטוח שנרשמה באיי קיימן, שהעניקה ביטוח לחברה אחרת של פרי, ועמה חתמו הלקוחות על חוזה התשלומים.
בשלהי שנות ה-90 החלה נגד פרי חקירה פלילית בישראל ובגרמניה, וב-2001 הוא הועמד לדין באשמת גניבה מלקוחותיו, קבלת דבר במירמה ועבירות ביטוח, ובהמשך הורשע על-ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בביצוע העבירות.
פרי נאבק על חפותו מהכלא והגיש 3 בקשות למשפט חוזר. ב-29 בינואר 2014 דחה שופט העליון,
ניל הנדל, את בקשתו השלישית למשפט חוזר. בית המשפט העליון הבהיר כי התזה שהציג פרי, לפיה הוא לא גנב מלקוחותיו, היא תמוהה ומשונה. כן ציין כי טענה זו עומדת בניגוד גמור לקביעות בתי המשפט שדנו בעניינו וכן בניגוד להתנהלותו של פרי במשך השנים, שהייתה רצופה בשקרים ללקוחותיו, לכנסת, לבית הדין לחוזים אחידים, לבתי משפט אזרחיים ולבית המשפט שדן בהליך הפלילי.
בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי יומו של פרי בבית המשפט ניתן לו, "ואף הרבה יותר מכך". לדברי העליון, "פרי קיבל מספר רב של הזדמנויות להוכיח את טענתו כי הוא לא פגע בלקוחותיו, אולם פעם אחר פעם הטענה נדחתה בבתי המשפט".
ישראל פרי הלך לעולמו לפני כשנה.
