הקליניקות המשפטיות של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הגישו (יום ד', 20.4.16) את תגובתם לבית המשפט העליון בעניין העתירה נגד קיום משחקי כדורגל בשבת.
בתגובה, שהוגשה באמצעות פרופ'
אביעד הכהן דיקן המרכז האקדמי ועורכי הדין משה יפה ויוסף ברמן, מופנה ביקורת מפורטת לדוח הוועדה הבין-משרדית שהקימה שרת הספורט
מירי רגב, לשם גיבוש עמדה בעניין קיום משחקי כדורגל בימי המנוחה.
ראשית מציינים עורכי הדין כי הוועדה לא דייקה כשסקרה את היסטוריית הכדורגל בישראל וכתבה בראשית הדוח כי "קיומו של הכדורגל בשבת הוא כה שורשי ועמוק". לדברי נציגי הקליניקות, משחקי הספורט שדובר בהם באותן שנים, היו שונים בתכלית מאלה שקיימים כיום, כאשר אז מדובר היה בפעילות ספורטיבית וולונטרית, בעוד שכיום "מדובר בעשרות (אם לא מאות) רבות של ספורטאים, מאמנים וכל האנשים הקשורים בפעילות זו, שמתפרנסים מפעילות זו בימי המנוחה, והם 'עובדים' לכל דבר ועניין, כפי שנקבע - ויותר מפעם אחת - בבתי הדין לעבודה".
אנשי שערי מדע ומשפט מבקרים גם את החלטת הוועדה "לדון בראש ובראשונה בבעיית קיומם של משחקי כדורגל בשבת ולא בכלל פעילות הספורט המתקיימת בשבת", וטוענים כי על-אף ייחודו של ענף הכדורגל, מבחינת היקפו וחשיבותו בספורט הישראלי, קיימים ענפי ספורט רבים אחרים שעולות בהן אותן בעיות בדיוק.
בעניין החלוקה שהוועדה מציעה להציב, בין שחקן שעבורו פעילות הכדורגל בשבת היא פעילות וולונטרית של פנאי או בילוי, לבין שחקן שהכדורגל הוא מקור פרנסתו, הם מציינים כי היא מובנית והגיונית. אולם מעירים כי על-מנת להצליח ולהגיע לרמה של שחקן מקצועני יש לעבור דרך המסלול הלא-מקצועני, בייחוד ברמת הילדים והנוער. על כן יש לפעול למצב אופטימלי שגם לאותם 'לא מקצועניים', או קבוצות נוער וילדים - תהיה אפשרות מעשית לאורך זמן להגיע לרמה מקצועית.
על הצעת הוועדה לאפשר ל'שחקן הדתי' בליגות המקצועניות והבכירות בכדורגל, לא להשתתף במשחקים בשבתות ובחגים מבלי שייפגע שכרו או שייחשב לו כעבירת משמעת, כותבים עורכי הדין כי מדובר בפתרון סביר ברמה התיאורטית בלבד, אך לא מעשי. זאת מכמה טעמים:
א. לא תהיה ולו קבוצה אחת שתעסיק שחקן שפעילותו מוגבלת מראש; ב. בנוסף, שחקן שיבקש להימנע מלשחק בימי המנוחה, ייגרע מיכולת קבוצתו למקסם את יכולתה והישגיה יהיו בהתאם; ג. סביר להניח שמימוש הצעה זו יפגע בשכרו של השחקן, גם אם הדבר לא ייאמר מפורשות.
בסיכום התגובה שהוגשה לבית המשפט נכתב, כי בפתרונות שהוצעו על-ידי הוועדה אין מענה ראוי והולם לפגיעה הממשית והלא-מידתית בספורטאים שומרי שבת ושומרי מסורת, ואין בה מענה הולם לפגיעה בעקרונות יסוד חוקתיים ובערכי השוויון, חופש הדת ו
חופש העיסוק במדינה דמוקרטית ויהודית.