בכירים לשעבר בחברת החשמל מואשמים בקבלת שוחד ובהלבנת הון בפרשת סימנס, אשר הודתה ששילמה שוחד במיליוני דולרים כדי לזכות במכרזים של החברה בשנים 2005-1999. כתב האישום הוגש (יום ב', 2.5.16) לבית המשפט המחוזי נגד סימנס ונגד דוד קון, יעקב (יאשה) חאין, יונה שוויצר, חיים ברנר, צבי אייל ודוד אלמקייס.

דוד קון, ששימש כמשנה למנכ"ל חברת החשמל, נאשם בלקיחת מאות אלפי דולרים מסימנס כתשלומי שוחד ולטענת המדינה אף דרש תשלומים נוספים. הכספים הופקדו עבורו במזומן בכספת באנגליה בידי אנטון דלין, שעסק בהשקעות בתחום הפורקס; דלין קיבל מסימנס 900,000 דולר, ולא ידוע כמה בדיוק העביר לידי קון. המדינה מבקשת לחלט 4.3 מיליון שקל מכספיו של קון, את דירתו בחיפה ושתי מכוניות יונדאי.

יונה שוויצר, ששימש כמנהל האגף לתכנון הנדסי, נאשם בלקיחת 200,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו שהועברו לחשבון בשווייץ בשליטת חברו. המדינה טוענת, כי שוויצר קיבל גם שוחד של אלפי שקלים בדמות "בילויים שונים". המדינה מבקשת לחלט את כספו בסך מיליון שקל ואת דירתו בחיפה.

יאשה חאין, סגן מנהל אגף הייצור בתקופה הרלוונטית ומי שכיהן כמשנה למנכ"ל חברת החשמל עד לשלהי 2014, נאשם בלקיחת 290,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד שהועברו לחשבונו בשווייץ. המדינה מבקשת לחלט 1.4 מיליון שקל שבחשבונות הבנק שלו.

חיים ברנר, ששימש כסגן מנהל באגף לתכנון הנדסי, נאשם בלקיחת 430,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד שהועברו לחשבונו בשווייץ ואף דרש תשלומים נוספים. המדינה מבקשת לחלט 2.8 מיליון שקל מכספו. עורכי דינו, גלעד ברון וסיימון יניב, אומרים, כי יעלו בבית המשפט סוגיות משפטיות ועובדתיות כבדות משקל, שלדבריהם לא זכו להתייחסות הפרקליטות במהלך השימוע.

צבי אייל, ששימש כמנהל מחלקה באגף לתכנון הנדסי, נאשם בלקיחת 260,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד שהועברו לחשבונו בשווייץ. המדינה מבקשת לחלט מאייל 500,000 שקל, שתי מכוניות סוזוקי, את דירתו בחיפה ומגרש בגוש הגדול בתל אביב.

דוד אלמקייס, ששימש כסגן מנהל אגף, נאשם בלקיחת 120,000 אירו במזומן מסימנס כתשלום שוחד. המדינה מבקשת לעקל ממנו 560,000 שקל.


בכירי סימנס אינם מואשמים


על-פי כתב האישום, השוחד ניתן באמצעות בכירי סימנס בישראל - אורן אהרונסון, שהיה מנהל חטיבת האנרגיה ולאחר מכן המנכ"ל; גונתר וייס, שהיה מנכ"ל סימנס ישראל; ואחרים ששמותיהם לא פורטו. בכירים אלו לא הועמדו לדין וצפויים להעיד מטעם המדינה נגד הנאשמים בקבלת השוחד. מקור הכספים, נאמר עוד, היה בתקציבים של הפרויקטים בהם זכתה סימנס.

"בשלב מסוים בתקופה הרלוונטית, נפרשה על ידה [סימנס העולמית] ועל-ידי סימנס ישראל רשת של טובות הנאה שנמעניה היו שורה של מנהלים שזוהו מלכתחילה כבעלי השפעה על התקשרויות ומכרזים של חברת החשמל. בין גורמים אלה לסימנס וסימנס ישראל נוצרו יחסי תן וקח במסגרתם הועברו מסימנס תשלומי שוחד באופן שיטתי לבעלי תפקידים בחברת חשמל במטרה להטותם למשוא פנים בתפקידם ועל-מנת שיפעלו לקידום ענייניה של סימנס בחברת חשמל", טוענת המדינה.

בכתב האישום נטען, כי על-מנת להסתיר את תשלומי השוחד, התקשרה סימנס בהסכם ייעוץ פיקטיבי עם חברת אוקפילד, שמקום מושבה בהונג קונג ועיסוקה בתחום הטקסטיל. החברה הייתה בבעלותו של שלמה דניאל, קרוב משפחתו של אהרונסון - שגם הוא אינו עומד לדין. בסך-הכל, העבירה סימנס לאוקפילד 13.5 מיליון דולר שיועדו לתשלום שוחד. 4 מיליון אירו מתוכם שולמו לדן כהן, שכיהן כדירקטור בחברת החשמל, ונידון ב-2013 ל-6 שנות מאסר בגין לקיחת השוחד.


טורבינות ב-2.5 מיליארד שקל


כתב האישום מפרט את הפרויקטים בגינם, על-פי הנטען, ניתן השוחד. מדובר במכרז משנת 1999 לרכישת טורבינות גז, במסגרתו רכשה החברה מסימנס טורבינות ב-600 מיליון אירו (2.5 מיליארד שקל) בשנים 2003-2001. עוד מדובר ברכישת מערכת לניתוב ושליטה על חלוקת החשמל, שנרכשה ב-80 מיליון אירו בשנת 2002, וברכישת ספקים מבודדי גז ב-22 מיליון אירו באותה שנה.

בכתב האישום מבקשת המדינה לחלט נכסים פיננסים וכספים של הנאשמים בסך 14 מיליון שקל, לצד בקשה לחלט נכסי מקרקעין וכלי רכב ששוויים הכולל נאמד במיליוני שקלים. כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד יהודית תירוש-גרוס, אמיר טבנקין, אבי ארוניס ואסף עיסוק.

לצד כתב האישום, נחתם עם סימנס הסכם לפיו היא תשלם 160 מיליון שקל לקופת המדינה, תודה בתשלומי השוחד ותסכים למינוי מפקח חיצוני על עסקיה בישראל, אשר יעקוב אחרי הטעמת תרבות הציות בנוגע לעבירות שוחד. סימנס גם התחייבה להשקיע בישראל בצורה משמעותית ולוותר על מחצית יתרת הזכות שלה מול הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי. בתמורה, לא הוגש כתב אישום נגד החברה העולמית אלא רק נגד חברת-הבת שלה בישראל.

ההסדר נחתם לפי חוק ניירות ערך על-פי החלטתו של פרקליט המדינה, שי ניצן, בהתייעצות עם שורה של בכירים ובהם פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי שווקי, והמשנים לפרקליט המדינה אלי אברבנאל ויהודה שפר.

לדברי המדינה, ההסדר נחתם משום שמדובר בתאגיד זר, אשר הציג הוכחות לכך שביצע תהליך יסודי של שינוי התרבות הארגונית הקלוקלת שנהגה בו. במסגרת שינוי זה, הוחלפו מי שהיו אחראים למתן השוחד וננקטו צעדים שונים למניעת הישנות המעשים. עוד הוכח, כי סימנס התקשרה בהסדרי אכיפה דומים ברחבי העולם, שכללו סנקציות משמעותיות שונות, הדומות לסנקציות שהוטלו עליה בישראל. לדברי עורכי דינה של סימנס - לשם, נדב וייסמן ועדי פרמדר - "מדובר בהסדר מאוזן וראוי במכלול נסיבות העניין".