אין-ספור טעויות, ריביות שגויות, החלפת זכאים בחייבים, כמעט 80% מהתובעים הם גופים גדולים, כאשר רוב האזרחים כלל לא מיוצגים. כך מתנהלת רשות האכיפה והגביה המטפלת בכאלף תיקים הנפתחים מדי יום, ונחשף בדיון בוועדה לביקורת המדינה, שדנה (יום ד', 4.5.16) בדוח מבקר המדינה בעניין. יושב-ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, אמרה כי "במקום מערכת שגובה חובות, הרשות מצטיירת כמי שמפילה את החייבים לבוץ עמוק יותר. פשוט דוד נגד גוליית. מדובר בחיים של בני אדם שבגלל חוב קטן פעמים רבות הם נקברים, חיי המשפחה נהרסים והם לא מצליחים להתרומם לעולם. זו הזנחה פושעת ואנחנו מחויבים לטפל בה".

אלהרר הדגישה כי רק 8% מהחייבים מיוצגים לעומת 93% מהזוכים. ב-50% מהתיקים הופעלה לפחות הגבלה אחת על החייב, 78% מהתיקים נפתחו על-ידי גופים מוסדיים שמפעילים סוללות עורכי דין. 40% מכלל התיקים ברשות - שנבדקו באופן אקראי - נפתחו באופן שגוי, וחובות שתפחו בגלל השהייה מכוונת. חוב מקורי של 26 שקלים תפח ל-43,000 ש"ח בגלל חוסר פעילות של הזוכה בתיק.

לדבריה, הוועדה תעקוב שכספים שנגבו בגביית יתר יוחזרו לאזרחים. "כל מי שגבה יותר צריך להחזיר, וכל הגורמים המעורבים יתנו יד - בנק ישראל, רשויות האכיפה והגבייה, הרשויות המקומיות ששכחו לעדכן שצו הריבית השתנה".

לדברי יובל חיו, נציג מבקר המדינה, "שגיאה בפתיחת-התיק מלווה כל החיים ומשפיעה על גובה החוב. מתוך כלל חובות האזרחים בהוצל"פ רק 10% הוא החוב המקורי - וכל שאר ה-90% הן ריביות וקנסות שכאמור אצל רבים מהם יש טעויות עמוקות שנמשכו לאורך שנים. להערכתנו, במערכת אלפי תיקים עם טעויות פוטנציאלים. ב-50% מהלשכות שנבדקו 40% מהתיקים כללו נתונים שגויים, המשפיעים קשות על גובה החוב. עשרות אלפי תיקים נוהלו באופן לקוי וכללו שיעורי ריבית שגויים, פרטים מוטעים, החלפת חייבים וזכאים, תאריך מוטעה, התעלמות מחובות ששולמו כבר, ריבית פיגורים מוטעית, פתיחת תיקים ללא אישור מסירה לחייב, ואין מערכת ממוחשבת למניעת תיקים כפולים ועוד. לדבריו, תיקי הרשויות המקומיות משקפים כשל מערכתי עמוק, משמעותי ומתמשך, וההוצל"פ חייבת מערכת בקרה ברמה אחרת לחלוטין".

תומר מוסקוביץ', ראש הרשות, השיב כי "אנו פועלים נמרצות לשינוי, הבקרה הקודמת הידנית הייתה לא טובה, והיא שונתה למערכת מתקדמת. אנו מבצעים גם בקרות-פתע בלשכות, כולל בדיקות פרטים שמולאו ע"י הפקידים, פתחנו 'אזור אישי' באתר הרשות, בכל לשכה יש מחלקה לטיפול בחייבים-נזקקים, פישור וגישור, פריסת חובות ומחיקה של עשרות אחוזים מהחוב".

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) ציין כי "עורכי דין נוטלים שכר דירה מופרז ופותחים תיקים כפולים על אותו החוב. המערכת נותנת תחושה שאין מטרתה לגבות את החוב - אלא לקבור את החייב עמוק בבוץ. מגיע לאזרחים שטעו - לפתוח חיים חדשים", ואילו בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) קרא "למצוא דרך להבחין בין משתמטי חובות קלאסיים לבין הרוב, שהם אנשים טובים שנקלעו למצוקה ולאי-יכולת להחזיר החוב. יש ליידע את החייב את זכויותיו ואפשרותנו לסייע לו, ובנוסף יש להוביל חקיקה ראשית להגבלת אחוזי ריבית לחובות".

לדברי עו"ד ענת ליברמן, סגנית היועמ"ש ברשות האכיפה והגבייה, בתקנות הקיימות לא מעבירים מידע על תיק שנסגר, פנינו למשרד המשפטים וביקשנו לאפשר זאת עוד לפני כניסת החוק החדש לתוקף בעוד כשנתיים. רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", קרא לתקן את חוק ההוצאה לפועל, ולא להמתין לתקנות החדשות או לחוק חיובי אשראי בעוד כשנתיים, וכן להטלת סנקציות - שכבר נקבעו בחוק - על זוכים שהטעו את המערכת, או מסרו נתונים שגויים.

אהרן ליפשיץ, חייב הוצל"פ, ציין כי עידכון על פתיחת תיק מגיעה לכל מערכות הממלכתיות תוך לילה ואין שום בעיה על ליידע אותם באותה המהירות על סגירתו.

לדברי מאיה גרינברג, סמנכ"ל הרשות, מדי שבוע נבדקים כמאה תיקים בחודש, וכל טעות הנחשפת - נבדקת אם היא נקודתית, ואם מתברר שהיא מערכתית - נבדקים כל התיקים הרלוונטיים. היא הודתה כי בקשה שטרם התקבלה בה החלטה איננה חשופה לחייב - כדי שלא יוכל לסכל אותה.

יעקב יעקב, חייב נוסף, סיפר כי "בשנת 2007 גילו לאשתי סרטן, וכדי לממן תרופות מכרתי את ביתי ולקחתי הלוואה 120 אלף ש"ח מבנק לאומי, ושנינו לא עבדנו באותה תקופה, הגענו לתקופה שלא היה לנו אוכל בבית, אך תוך שבועיים הוציאו נגדי פסק דין להוצאה לפועל. אין לי להחזיר 3000 כל חודש ומאותו הרגע המחאות חוזרות וגם על כל חוב אחר נפתח תיק חוב נוסף".