בג"ץ דחה (יום א', 8.5.16) את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של אריה דרעי לשר הפנים. ההחלטה התקבלה ברוב דעותיהם של השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, אל מול השופט ניל הנדל.

ג'ובראן אומר, כי בית המשפט העליון לא דן מחדש בפסק הדין מיולי שעבר, שאישר את מינויו של דרעי לשר הכלכלה למרות עברו הפלילי, אלא בחן רק האם מינויו לשר הפנים מהווה נסיבות חדשות המצדיקות התערבות בשיקול דעתו של ראש הממשלה. ג'ובראן קובע, כי אין זיקה ישירה בין תיק הפנים לבין העבירות בהן הורשע דרעי, שכן ניתן היה לבצע אותן גם במשרדים אחרים והן לא בוצעו תוך הפעלת סמכויותיו כמנכ"ל המשרד ולאחר מכן כשר בו.

בנוגע לתיק האישי, בו הורשע דרעי בקבלת שוחד, מזכיר ג'ובראן, כי בית המשפט קבע שלתפקידים שמילא דרעי לא הייתה חשיבות מבחינתם של משחדיו. ואילו בנוגע לתיק הציבורי, בו נפסק שדרעי העביר שלא כדין תמיכה לעמותה בראשה עמד אחיו, נקבע שרק הימצאותו בניגוד עניינים הייתה עבירה, ולא עצם הפעלת סמכותו כשר הפנים.

ג'ובראן מדגיש, כי מינויו של דרעי לשר הפנים עלול להיתפס בעיני הציבור כחזרה אל אותו תפקיד בו סרח, ואולי אף כמתן גושפנקא מצד הממשלה לאותם מעשים - אך אין בכך כדי ליצור "זיקה ישירה וברורה" בין עבירותיו לבין תפקידו הנוכחי, זיקה שרק היא יכולה להביא לפסילת מינויו.

עוד דחה ג'ובראן את עמדתה של התנועה לאיכות השלטון, ולפיה בגדר התפקיד הספציפי של שר הפנים, יש לשלוח מדרעי את השיקולים המקהים את עברו הפלילי, כגון חלוף הזמן. מאחר שכאמור אין זיקה ישירה וברורה בין עבר זה לבין התפקיד בהווה, אין גם מקום לטיעון הנוסף של התנועה - קובע ג'ובראן. יתרה מזו: גם לשר הכלכלה יש סמכויות רבות ופיקוח על תקציבים משמעותיים, וכאמור - בג"ץ כבר דחה עתירה נגד מינויו של דרעי לתפקידו הקודם.

לדברי ג'ובראן, אל מול הקושי הייחודי שבמינויו של דרעי דווקא לשר הפנים, עומדת העובדה שהכנסת אישרה את מינויו, לאחר דיון שעסק בין היתר בעברו הפלילי. בעוד שמינויו של דרעי לשר הכלכלה נבלע בתוך אישורה של הממשלה כולה, הפעם מדובר באישור פרטני שניתן רק לו - מצב המחליש את עוצמת הטענה בדבר פגיעה באמון הציבור. לסיום מדגיש ג'ובראן, כי פסק הדין אינו מעניק הכשר ערכי למינויו של דרעי, דבר הנתון למבחן הציבור.

הנדל אומר, כי לדעתו קיימת זיקה ישירה וברורה בין עבירותיו של דרעי לבין תפקיד שר הפנים. הוא עומד על סמכויותיו הרחבות של שר הפנים, שחלקן נוגעות לליבת הדמוקרטיה ושיש בהן סמכויות מעין-שיפוטיות ומעין-שיטוריות. לכן, סבור הנדל, אין להקיש מהאישור שניתן למינויו של דרעי ולהכשיר גם את מינויו לשר הפנים - כשם שלא היה עולה על הדעת למנותו לשר לביטחון פנים.

העבירות שעבר דרעי, ממשיך הנדל, פוגעות באושיות המבנה השלטוני, חותרות תחתיו ומבקשות לערער את יסודותיו - ועבירת השוחד היא החמורה שבהן. למעשיו הפסולים של דרעי היה קשר לתפקידים שמילא במשרד הפנים, הוא ניצל תפקידים אלו לביצוע העבירות הוא נדון לשלוש שנות מאסר - עונש המלמד על חומרת מעשיו. "אופי העבירות שביצע דרעי מתנגש עם ייחוד התפקיד של משרד הפנים בכלל והעומד בראש בפרט", סבור הנדל. ייחוד התפקיד מרים על נס את טוהר המידות והמינהל התקין - ועבירותיו של דרעי מרסקות אותם.

את התנועה ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, דניאל דושניצקי, תומר נאור וצרויה מידד-לוזון; את המדינה ייצגה עו"ד דנה בריסקמן; את דרעי ייצגו עוה"ד נבות תל-צור ואלינור אלכס; ואת הכנסת - עו"ד גור בליי.