"הפסיקו לפרסם נתונים דמיוניים וחסרי שחר, ותתחילו לעבוד". כך אומר השמאי הבכיר
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי מקרקעין. הוא מגביב על הודעת מינהל התכנון במשרד האוצר, שלפיה אישר המינהל בשנתיים האחרונות בניית 172,000 דירות.
"האמת היא, שבפועל שווקו בשנתיים האחרונות מגרשים לבניית 30,000 דירות. זאת זריית חול בעיניים. פרסמתם דוח לה-לה-לנד. נתונים מטעים את הציבור ויוצרים אשליה, כאילו נפתר משבר הדיור. אבל הציבור לא טיפש, ובסופו של דבר יבין שהנתונים רחוקים מהמציאות", אמר.
מדובר בשתי מערכות נתונים שונות: המינהל מדווח על תוכניות שאישר לבניית דירות. רשות מקרקעי ישראל מדווחת על מגרשים לבניית דירות שנמכרו בפועל.
יגאל צ'ודנר, מנהל ומבעלי חברת התשתיות "נתיבי הקמה", מסביר, כי לעתים קרובות חולפות חמש עד שש שנים בין אישור התוכניות במינהל התכנון, לבין מכירת המגרשים. מה שקובע בפועל הוא כמובן מספר המגרשים וגודלם שנמכרו, ולא אישורי תוכניות.
עם זאת, הנתון שמסר כהן על היקף המגרשים שנמכרו - נמוך מדי רמ"י דיווחה, כי בשנים 2015-2014 מכרה מגרשים לבניית 84,000 דירות. לאחר ניכוי מגרשים שנמכרו ללא מכרז, ולאחר ניכוי עסקות שבוטלו, נמכרו בשנתיים האחרונות, במכרזים, מגרשים לבניית 45,000 עד 50,000 דירות.
חלק מהבלבול נובע משימוש לא נכון שעושה רמ"י במושג "שיווק". בעולם העסקי, שיווק הוא מכירה בחוזה חתום, בעולם הפקידותי של רמ"י, שיווק הוא פרסום מכרז למכירת מגרש - ללא קשר לתוצאות המכרז, והאם המגרש באמת נמכר; מכרזים רבים נשארים על גבי הנייר, כי אין הצעות לקנותם.