עיריית בת-ים מתקרבת לחדלות פרעון, היא קורסת מבחינה כלכלית ויש למנות לה בדחיפות חשב מלווה. כך טוענות עיריות תל אביב, ראשון לציון וחולון בעתירה שהגישו לבג"ץ (11.5.16).

העתירה הוגשה לאחר מספר שנים של מחלוקות קשות בין שלוש העיריות לבין בת-ים, כולל בעתירה של האחרונה התלויה ועומדת בפני בג"ץ, בה היא מבקשת להתחלק בהכנסותיהן של הערים השכנות. בין היתר, התנגדה בת-ים בתוקף לתוכניות בנייה ותעסוקה נרחבות בערים השכנות, בטענה שהדבר יפגע בה בצורה אנושה - אך לדברי העותרות, כל התנגדויותיה נדחו.

כיום עומדת על סדר יומו של משרד הפנים האפשרות לאחד את בת-ים עם תל אביב (המעוניינת בכך), עם חולון ו/או עם ראשון לציון (המתנגדות לכך). מנכ"לית משרד הפנים, אורנה הוזמן-בכור, מינתה ועדה הבוחנת אפשרויות אלו.

שלוש העיריות מבקשות מבג"ץ להורות לשר הפנים, אריה דרעי, למנות לעיריית בת-ים חשב מלווה - מינוי שמשמעותו הפקעת ניהול ענייניה הכספיים מידי נבחריה והעברתו לחשב המלווה. העתירה מסתמכת הן על טענותיה של עיריית בת-ים עצמה בהליכים שונים בשנים האחרונות, והן על ניתוח דוחותיה הכספיים.

עיריית בת-ים - בראשותם של שלומי לחיאני ויוסי בכר - טענה, כי היא נאלצה למכור בשנים 2014-2009 נכסי מקרקעין ב-366 מיליון שקל כדי לאזן את תקציבה, הסובל לדבריה מחוסר שנתי של 138 מיליון שקל. עוד התברר במהלך הדיונים בעתירתה של בת-ים לבג"ץ, כי דרעי אישר לה סיוע חריג של 54 מיליון שקל, אך לטענת העותרות הוא לא עמד על כך שעיריית בת-ים תבצע במקביל צעדי התייעלות כפי שהתחייבה.

העיריות העותרות ניתחו את דוחותיה הכספיים של בת-ים בנטרול העברות חד-פעמיות (בעיקר ממכירת הנדל"ן) והגיעו למסקנה, כי בשנת 2016 צפוי לה גרעון שוטף של 140.8 מיליון שקל וגרעון מצטבר של 629.4 מיליון שקל. הגרעון השוטף מהווה 22.4% מהכנסות העירייה, בעוד סף של 10% מצדיק מינוי חשב מלווה. הגרעון המצטבר מגיע ל-70.6% מההכנסות - בעוד הסף למינוי חשב מלווה הוא 15%.

עוד נטען בעתירה, כי מכירת הנדל"ן ונטילת הלוואות לכיסוי הגרעון עשויות להיחשב להתנהלות כספית בלתי סבירה - עילה נוספת למינוי חשב מלווה. העיריות סבורות, כי גם פסילת בחירתו של בכר לראש העירייה, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב מצא ליקויים קשים וחשד לשוחד בחירות בקמפיין שלו, מצדיקה את הצעד המבוקש. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד עפר בר-און, מרדכי גדנסקי ונטלי בן-דוד יוסף.