|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים

אומדן הסיכון לחלות במחלה ממארת בישראל

22/10/2003  |   News1 News1   |   מאמרים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  כל מה שרצית לדעת על הסרטן ולא העזת לשאול
  הנאום הגנוז של אבו עלא
  "השופט ברק הוא הפוליטיקאי מספר אחד בישראל"
  אבו עלא - פרופיל
  על ורדים, שושנים וסייפנים

המחלות הממאירות, מחלות הסרטן, מהוות את גורם התמותה השני בהיקפו בעולם המערבי ובישראל. כ-23,000 מקרי מחלה חדשים מאובחנים מדי שנה בישראל בקבוצת מחלות שלהם שם משותף, סרטן, ורקע ביולוגי משותף, אובדן שליטה ובקרה על חלוקת תאים, אך למעשה כוללות יותר ממאה מחלות הנבדלות זו מזו במספר רב של מובנים.

המחלות הממאירות נקשרות בתודעה הציבורית עם אובדן חיים. ואולם, חשוב לדעת כי קיימים כיום טיפולים יעילים לחלק נכבד מהמחלות אשר כתוצאה מהם מושגת החלמה, חלקית או מלאה, עם חזרה של החולה לחיים פעילים.

התבוננות וניתוח היארעות המחלות הממאירות, קרי המקרים החדשים המאובחנים, באוכלוסיות שונות מצביע על הסיכון של אוכלוסייה מסוימת לחלות במחלה ממארת. האוכלוסייה בישראל נחלקת לשתי קבוצות עיקריות בקשר לתחלואה בסרטן: האוכלוסייה היהודית, בה שיעורי המחלות הממאירות גבוהים יחסית ודומים לשיעורי התחלואה בעולם המערבי כולו, והאוכלוסייה הערבית, שבה שיעורי התחלואה נמוכים ודומים לשיעורי תחלואה של אוכלוסיות ערביות במדינות השכנות לישראל.

הגורמים לתחלואה ידועים רק בחלקם, וקשורים בהרגלי החיים האישיים, כמו עישון, תזונה לא בריאה, העדר פעילות גופנית, חשיפה לשמש, חשיפה לוירוסים שונים, חשיפות סביבתיות ותעסוקתיות כמו חשיפה לחומרים כימיים ו/או מזהמים, ומשתנים הקשורים לרקע משפחתי וגנטי. המשתנה המרכזי הקשור בסיכון לחלות במחלה ממארת הוא הגיל. הופעת מחלות הסרטן בגילאים הצעירים היא נדירה, 1.5% מהן מאובחנות אצל ילדים ונוער עד גיל 18, ושכיחותן הולכת ועולה עם הגיל עד לשיא ההיארעות - בקבוצת הגיל 65-69.

פרסום זה בא לתאר את הסיכון לחלות במחלה ממארת בישראל. קיימים מספר גורמים המשפיעים על הנתונים שיופיעו להלן, שיש לתת עליהם את הדעת:

- חישוב הסיכון לחלות במחלה ממארת הוא חישוב הסתברותי, הנשען על תחלואה ידועה בתקופה מסוימת. פרסום זה מבוסס על נתוני התחלואה בישראל בשנת 2000. חשוב לדעת כי אם בעוד מספר שנים התחלואה הכללית במחלות ממאירות תשתנה באופן משמעותי, דהיינו תגבר או תפחת, הרי שהחישוב הנוכחי לא יהיה עוד מדויק בהערכת הסיכון לתחלואה;
- החישוב מתבסס על אוכלוסיות גדולות, כמו כלל האוכלוסייה היהודית בישראל או כלל ילידי ישראל. הסיכון האישי מורכב יותר ותלוי בגורמי סיכון שהוזכרו לעיל. אמנם החלוקה לתת אוכלוסייה מכילה בתוכה גורמי סיכון רבים המשותפים לאותה קבוצה, כמו הרגלי עישון שונים בקבוצות השונות, מאפייני תזונה או מעמד חברתי כלכלי, אך אין בה כדי לקבוע את הסיכון המדויק של כל אחד מהפרטים המרכיבים את הקבוצה;
- ניתן לשנות את רמת הסיכון לחלות בסרטן. הנתונים המובאים מייצגים מצב קיים ומסתמכים על המצב הקיים בהערכת הסיכון לעתיד. עם זאת, יש לזכור כי לא מדובר בגזירה משמים, וכי כל אדם יכול למזער את סיכוניו לחלות על-ידי נקיטת אמצעים שמהותם היא הקטנת החשיפה. צמצום החשיפה ייעשה ברמה האישית בהימנעות מעישון, ביצוע פעילות גופנית ושינוי הרגלי אכילה, בחשיפות הסביבתיות התעסוקתיות, דהיינו הקפדה על הוראות בטיחות ואמצעי מיגון בסביבת התעסוקה, ובפעילות להקטנת זיהומים סביבתיים.

מקור הנתונים ושיטות חישוב:
מקור הנתונים העיקרי הוא רישום הסרטן הלאומי בשרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות. הרישום מרכז את נתוני התחלואה במחלות ממאירות בישראל, כאשר קיימת חובת דיווח, על-פי חוק, על כל אדם הלוקה במחלה ממארת. הנתונים הנאגרים כוללים, בין היתר, את תאריך ומקום האבחנה, מיקומה האנטומי, ונתונים אודות סוג הגידול, מידת התפשטותו, גודלו ונתונים אודות הטיפולים הניתנים. נתונים דמוגרפיים אישיים אודות כל חולה מתקבלים ממרשם התושבים וכוללים את תאריך הלידה, מקום הלידה ופרטים נוספים. לצורך החישוב נעשה שימוש גם בנתוני תמותה של כלל האוכלוסייה בישראל, שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

החישוב כולל חישוב שיעור ההיארעות המצטברת (cumulative rate) המשמשת כאומדן לסיכון לחלות במחלה ממארת לפני גיל מסוים, בהעדר תמותה. באופן דומה ניתן לחשב את אומדן הסיכון לחלות בקבוצות גיל נבחרות. חישוב הסיכון לחלות במשך כל שנות החיים מציב בעיה בהעדר נתונים לגבי האוכלוסייה מעל לגיל 90. על-כן נעשו החישובים מלידה ועד תום השנה ה-90 לחיים, בהתייחס לנתון זה כאל הסיכון במהלך כל החיים. על-מנת לחשב את הסיכון המצטבר (cumulative risk) לחלות בסרטן הוספו לנוסחה שיעורי הפטירה הכללית בקבוצות הגיל השונות שכן הסיכון לחלות חל על אנשים חיים בלבד.

חישוב הסיכון לחלות בסרטן בישראל מתייחס לתושבי ישראל בלבד והוא נגזרת של התחלואה בכל המחלות הממאירות, למעט סרטן תאי בסיס וקשקש של העור, בשנת 2000.

תוצאות החישוב מובאות באחוזים ומתייחסות לסיכון בכל קבוצת גיל. בנוסף ציינו את הסיכון במונחים של כמה חולים מתוך כמה אנשים. לדוגמא, הנתון "3.15 (1 מ 32)" המתייחס לגברים בקבוצת גיל 55-59, משמעו שלגבר בגילאים שבין 55 לגיל 59 יש 3.15% סיכון לחלות בסרטן, או במילים אחרות, מכלל הגברים בגילאים שבין 55 ל- 59 יאובחן חולה אחד מכל 32 גברים.

תוצאות:
הסיכון לחלות בסרטן כלשהו באוכלוסיית ישראל על-פי נתוני התחלואה בשנת 2000 מובא בתרשים ובטבלה הבאים:



הסיכון לחלות במחלה ממארת במשך החיים (מחלות נבחרות):

- 1 מכל 8 נשים יהודיות עלולה לחלות בסרטן השד;

- 1 מכל 12 גברים יהודים עלול לחלות בסרטן הערמונית;

- 1 מכל 20 גברים או נשים יהודים עלול לחלות בסרטן המעי הגס;

- 1 מכל 22 נשים ערביות עלולה לחלות בסרטן השד;

- 1 מכל 23 גברים ערבים עלול לחלות בסרטן הריאות;

- 1 מכל 24 גברים יהודים עלולים לחלות בסרטן הריאות.

הערות לממצאים:

- סרטן השד בנשים: כפי שכבר צויין, חישוב ההסתברות לחלות בסרטן נשען על נתוני ההיארעות הקיימים אודות המחלות השונות בשנת 2000 בישראל. התחלואה בסרטן השד בנשים בשנה זו הושפעה מהתוכנית הלאומית של האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן השד, בכך שהתגלו יותר מקרי תחלואה מאשר היו מתגלים אלמלא היתה התוכנית פועלת. אפקט זה, של שיעורי תחלואה גבוהים בעת הפעלת תוכנית לגילוי מוקדם הוא צפוי וידוע, ובר חלוף לאחר תקופה מסויימת. מכאן שהתחלואה שנצפתה בשנת 2000 אינה התחלואה הרגילה, "הנורמלית", אלא תחלואה גבוהה במקצת, ולכן הסיכון ההסתברותי המחושב לתחלואה הוא גבוה במקצת מזה שהיה ללא תוכנית זו;

- סרטן הערמונית בגברים: מתחילת שנות התשעים קיימת עליה קבועה במספר הגברים המאובחנים כחולים במחלה זו. עליה זו נובעת מעריכת בדיקת PSA לגילוי מוקדם של המחלה. שיעורי המחלה נמצאים ביחס ישר עם שיעורי הבדיקות. יחד עם זאת, אין שינוי בשיעורי הטיפולים הניתוחיים (Radical Prostatectomy) המכוונים למחלה זו בעשור האחרון. המחלה לא שינתה את פניה, אלא ש קיים כעת אבחון גבוה יותר של מחלה שגם קודם לכן היתה נפוצה מאוד. שאלת הנחיצות והכדאיות בביצוע בדיקות אלו למטרת אבחון מוקדם נמצאת עדיין במחלוקת.

הסיכון לחלות בסרטן בקרב האוכלוסיה היהודית גבוה יותר מזה שבאוכלוסיה הערבית. מרגע הלידה ועד גיל 55 הסיכון לחלות גבוה יותר אצל נשים יהודיות מאשר אצל גברים יהודים וכך בכל קבוצות הגיל, למעט בקבוצת הגיל 0-29 בה הסיכון לתחלואה בנשים יהודיות כפול מזה של גברים יהודים. בגיל 55 הופך הסיכון לשווה בין שני המינים, ולאחריו חל היפוך עד לגיל 75.

בקבוצות הגיל 55-75 הסיכון לתחלואה בקרב גברים יהודים גבוה מזה של הנשים היהודיות. שיא ההבדל הוא בקבוצת הגיל 70-75; יחס הסיכון בין גברים לנשים עומד אז על 1:1.3. מעבר לגיל 75 באוכלוסיה היהודית הסיכון שווה בין שני המינים.

באוכלוסיה הערבית בישראל, הסיכון לחלות דומה בין שני המינים מהלידה ועד גיל 40. לאחריו הסיכון לנשים ערביות גבוה מזה של גברים ערבים. באוכלוסיה זו מושג היפוך בהסתברות לחלות בגיל 55, כשממנו ועד גיל 75 הסיכון לחלות גבוה יותר בקרב גברים. בניגוד למה שנצפה באוכלוסיה היהודית, מעל לגיל 75 הסיכון לחלות במחלה ממארת גבוה יותר בנשים והוא כפול מזה של גברים בגיל זה.

באשר למספר המחלות שנבדקו, נמצא כי הסיכון לחלות בסרטן ריאות גבוה יותר אצל גברים ערבים מאשר אצל גברים יהודים. המימצא כי אחת מכל 8 נשים יהודיות עלולה לחלות במהלך חייה בסרטן השד מושפע בחלקו מהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, אך בכל מקרה מדובר במחלה הממארת הנפוצה ביותר בישראל ובעולם המערבי כולו. מעניין המימצא כי ההסתברות לחלות בסרטן המעי הגס זהה בגברים ובנשים באוכלוסיה היהודית, כאשר הסיכון לחלות בסרטן החלחולת דומה בשני המינים.

חשוב לחזור ולהדגיש כי הנתונים, המפורסמים כאן לראשונה, אינם בהכרח מתאימים לכל אדם ואדם באופן פרטני אלא מתייחסים לאוכלוסיות שלמות. הסיכון האישי מורכב יותר ותלוי בעיקרו בחשיפה לגורמי סיכון, או הימנעות מהם, כפי שתואר במבוא לפרסום זה.

הסיכון לחלות במחלה ממארת במשך החיים (מחלות נבחרות):

- 1 מכל 8 נשים יהודיות עלולה לחלות בסרטן השד;

- 1 מכל 12 גברים יהודים עלול לחלות בסרטן הערמונית;

- 1 מכל 20 גברים או נשים יהודים עלול לחלות בסרטן המעי הגס;

- 1 מכל 22 נשים ערביות עלולה לחלות בסרטן השד;

- 1 מכל 23 גברים ערבים עלול לחלות בסרטן הריאות;

- 1 מכל 24 גברים יהודים עלולים לחלות בסרטן הריאות.

הערות לממצאים:

- סרטן השד בנשים: כפי שכבר צויין, חישוב ההסתברות לחלות בסרטן נשען על נתוני ההיארעות הקיימים אודות המחלות השונות בשנת 2000 בישראל. התחלואה בסרטן השד בנשים בשנה זו הושפעה מהתוכנית הלאומית של האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן השד, בכך שהתגלו יותר מקרי תחלואה מאשר היו מתגלים אלמלא היתה התוכנית פועלת. אפקט זה, של שיעורי תחלואה גבוהים בעת הפעלת תוכנית לגילוי מוקדם הוא צפוי וידוע, ובר חלוף לאחר תקופה מסויימת. מכאן שהתחלואה שנצפתה בשנת 2000 אינה התחלואה הרגילה, "הנורמלית", אלא תחלואה גבוהה במקצת, ולכן הסיכון ההסתברותי המחושב לתחלואה הוא גבוה במקצת מזה שהיה ללא תוכנית זו;

- סרטן הערמונית בגברים: מתחילת שנות התשעים קיימת עליה קבועה במספר הגברים המאובחנים כחולים במחלה זו. עליה זו נובעת מעריכת בדיקת PSA לגילוי מוקדם של המחלה. שיעורי המחלה נמצאים ביחס ישר עם שיעורי הבדיקות. יחד עם זאת, אין שינוי בשיעורי הטיפולים הניתוחיים (Radical Prostatectomy) המכוונים למחלה זו בעשור האחרון. המחלה לא שינתה את פניה, אלא ש קיים כעת אבחון גבוה יותר של מחלה שגם קודם לכן היתה נפוצה מאוד. שאלת הנחיצות והכדאיות בביצוע בדיקות אלו למטרת אבחון מוקדם נמצאת עדיין במחלוקת.

הסיכון לחלות בסרטן בקרב האוכלוסיה היהודית גבוה יותר מזה שבאוכלוסיה הערבית. מרגע הלידה ועד גיל 55 הסיכון לחלות גבוה יותר אצל נשים יהודיות מאשר אצל גברים יהודים וכך בכל קבוצות הגיל, למעט בקבוצת הגיל 0-29 בה הסיכון לתחלואה בנשים יהודיות כפול מזה של גברים יהודים. בגיל 55 הופך הסיכון לשווה בין שני המינים, ולאחריו חל היפוך עד לגיל 75.

בקבוצות הגיל 55-75 הסיכון לתחלואה בקרב גברים יהודים גבוה מזה של הנשים היהודיות. שיא ההבדל הוא בקבוצת הגיל 70-75; יחס הסיכון בין גברים לנשים עומד אז על 1:1.3. מעבר לגיל 75 באוכלוסיה היהודית הסיכון שווה בין שני המינים.

באוכלוסיה הערבית בישראל, הסיכון לחלות דומה בין שני המינים מהלידה ועד גיל 40. לאחריו הסיכון לנשים ערביות גבוה מזה של גברים ערבים. באוכלוסיה זו מושג היפוך בהסתברות לחלות בגיל 55, כשממנו ועד גיל 75 הסיכון לחלות גבוה יותר בקרב גברים. בניגוד למה שנצפה באוכלוסיה היהודית, מעל לגיל 75 הסיכון לחלות במחלה ממארת גבוה יותר בנשים והוא כפול מזה של גברים בגיל זה.

באשר למספר המחלות שנבדקו, נמצא כי הסיכון לחלות בסרטן ריאות גבוה יותר אצל גברים ערבים מאשר אצל גברים יהודים. המימצא כי אחת מכל 8 נשים יהודיות עלולה לחלות במהלך חייה בסרטן השד מושפע בחלקו מהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, אך בכל מקרה מדובר במחלה הממארת הנפוצה ביותר בישראל ובעולם המערבי כולו. מעניין המימצא כי ההסתברות לחלות בסרטן המעי הגס זהה בגברים ובנשים באוכלוסיה היהודית, כאשר הסיכון לחלות בסרטן החלחולת דומה בשני המינים.

חשוב לחזור ולהדגיש כי הנתונים, המפורסמים כאן לראשונה, אינם בהכרח מתאימים לכל אדם ואדם באופן פרטני אלא מתייחסים לאוכלוסיות שלמות. הסיכון האישי מורכב יותר ותלוי בעיקרו בחשיפה לגורמי סיכון, או הימנעות מהם, כפי שתואר במבוא לפרסום זה.

תאריך:  22/10/2003   |   עודכן:  22/10/2003
ד"ר מיכה ברחנא ואירנה ליפשיץ
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מהו סרטן?
לאחרונה מתחולל בעיתונות הערבית פולמוס בנושא השינאה כלפי ארצות הברית בעולם הערבי. בתגובה למאמר של עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון הלונדוני הפרו-סדאמי "אל-קדס אל-ערבי", שבו טען כי ארצות הברית נושאת באשמה לשינאה כלפיה בעולם הערבי, השיב מניר אל-מאורי, עיתונאי תימני ובעל טור ב"אל-שרק אל-אוסט", בכמה מאמרים.
21/10/2003  |  ממר"י  |   מאמרים
ממשלת ישראל שכחה כנראה כבר מזמן מה זו ציונות. נראה שאף אחד משריה, שהיו עסוקים מרבית זמנם בהופעות בתקשורת ובהכנת מסעי שיווק ופרסום שהובילו לבחירתם, לא קרא מעולם את ספרו הידוע - והדק - של הרצל, "מדינת היהודים", שיצא לאור בשנת 1896 בוורשה.
20/10/2003  |  אורי נטע  |   מאמרים
מוסד "השימוע", או הסדר "השימוע", אינו בבחינת דבר חדש בפרקטיקה הישראלית והוא קיים מזה כמה עשורים בגלגולים שונים, עד שלאחרונה קיבל מסגרת מוסדית. גם בארה"ב, על-פי הפרוצדורה הפלילית - קיים "שימוע" עם הגשת כתב אישום (בשינויים המחוייבים במדינות השונות) ולאחרונה זכה בהדים רחבים, שחקן הכדורסל הידוע קובי בריאנט, שהואשם באונס עובדת מלון צעירה, בו התאכסן השחקן.
20/10/2003  |  אברהם פכטר, עו"ד  |   מאמרים
לאחרונה עולה נושא עישון מריחואנה חוקי, טיפולי אפילו, לכותרות - ולא רק בישראל. אולי אף בעיקר בחו"ל: בארה"ב נדון לאחרונה הנושא ביתר שאת, ואף עלתה השאלה המשפטית: האם
20/10/2003  |  הדר פרבר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מירב ארד
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש    עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
אלי אלון
אלי אלון
נזילה ברפת מזרע    פרה מפרישה צואה ושתן בכמות גבוהה פי 40 משל בני-אדם, ורפת בגודל בינוני יוצרת זיהום בכמות גדולה מאוד    הריכוזים העצומים של השפכים הללו לעתים קרובות מגיעים למקורות ה...
דוד חרמץ
דוד חרמץ
עדויות של אנשי הוראה, כמו גם הורים לתלמידים במערכת החינוך הממלכתית, מובילות למסקנה: הרוח הפרוגרסיבית העיפה את לימודי מורשת היהדות מתוך אוהלי הלימוד של התלמידים החילונים    אותה רוח ...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
הנושא הלוהט ביותר בימים אלה, לקראת הכרעה, הוא כמובן המחלוקת אם חובתה של ישראל להגיב על ניסיון החדירה האירני של הכטב"מים לתחומה של המדינה
ארז שושני
ארז שושני
ישנה חשיבות רבה לצרוב כבר כעת בתודעה הציבורית את ההכרח לחוקק בחוק יסוד מספר עקרונות מרכזיים לשמירה על הביטחון הלאומי בעתיד
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il