תתפילו ותפסיקו לבלבל את המוח

מאז ילדותי הרחוקה ידעתי, כמו כל ילד, איש ואישה בישראל, שאין בארץ הרבה מים. ידעתי כי אצלנו מתפללים לגשם שבא, כמעט תמיד, מאוחר מדי ומעט מדי. ידעתי כבר כתלמידת בית-ספר כי יהודי חכם (הרי כל היהודים חכמים) בשם אלכסנדר זרחין, עולה מרוסיה, המציא בשנות החמישים שיטה להתפלת מי ים, שהשתמשו בה לפני כחמישים שנה, בין השאר בארה"ב, במקומות בהם יש מחסור במים.

ראיתי כי הים הוא גדול ואינסופי ומעולם לא יחסרו מים להתפלה. גם לא יחסרו יהודים חכמים והראיה: כל מפעלי ההייטק וההמצאות המבריקות שנולדו בישראל בעשרים השנים האחרונות ומספר הישראלים שזוכים בפרסי נובל.

לפני שנה, נסעתי באוגוסט לביקור מקרי בקיבוץ מעגן מיכאל ליד קיסריה. קיבוץ שנוסד בשנת 1949 ומונה כיום 1,500 חברים. לאחר שהסתובבתי עם מארחי בשבילי הקיבוץ המטופח-להפליא, נפעמתי מן המדשאות הירוקות והעצים הטרופיים המלבלבים, שלל השיחים והפרחים הפורחים (באוגוסט).

במהלך הביקור - מול הנוף המשגע של הים עם בריכות הדגים, אולמות התרבות וחדר האוכל המעוצב, הפסלים, חדרי הכושר ובריכת השחייה - סיפרו לי המארחים על מפעלי התעשיה של הקיבוץ המצליח: פלסאון תעשיות השקיה מתקדמת, מטעי אבוקדו, בריכות דגים ומתקן פרטי של הקיבוץ להתפלת מים שהוא גם, כאמור, מקור הכנסה (הסברים בהמשך). מעגן מיכאל הוא המקום הכי דומה לגן עדן שראיתי בארץ. השפע הקורן מהקיבוץ המטופח והיפהפה נגרם בין השאר ממפעל התפלת מים, מפעל פרטי של הקיבוץ, המתפיל מים מליחים והופך אותם למי שתייה. המפעל "מעגן התפלה" מאפשר השקיה נדיבה, יחסית, של הדשאים, הגינות והצמחייה הייחודית. יחד עם הבתים המטופחים, השבילים, המרחב והשפע שקורן ממעגן מיכאל, היה בעיני המקום סוג של "המופע של טרומן": סרט עם ג'ים קארי משנת 1998 המספר על תוכנית טלוויזיה בעיירה שהיא תפאורה לחיים מושלמים.

צמרמורת של פרסומת

בינתיים, אחרי עוד חורף שחון, כמו רבים שהיו לפניו, הבהירה לי המדינה שלי, כי מומלץ לשטוף את הרצפה במים מינרלים, שאני קונה במיטב כספי. שעדיף להתקלח מה שפחות (ולקנות יותר דיאודורנט ובשמים). ניסיתי למצוא עוד שימושים למים בהם שטפתי את הרצפה, אבל מכיוון שהיו מלאי דטרגנטים לא רציתי להשקות בהם את צמחיית הגינה. כאזרחית נאמנה המיועדת להציל את הכינרת, אסור לי להשקות את הגינה, זו שטיפחתי בכספי ובמו ידי, ומוסיפה יופי לרחוב כולו.

הפרסומת סרת-הטעם והדוחה "הצילו את הכנרת" עוררה בי צמרמורת, מבוכה ואנטגוניזם וגרמה לי כמו לילד סורר שנענש על-ידי אימא, ללא צדק, לעמוד תחת מי המקלחת, עשר דקות יותר מהרגיל.

שאלתי את עצמי האם מים לאזרחי-ישראל חשובים פחות או יותר מביטחון והתחמשות מול הטילים של אירן? האם מים הם לא בדיוק כמו אוויר שאנחנו נושמים חינם או חשמל בתשלום שהוא באחריות הרשויות? במילים אחרות - "מצרך" שאי-אפשר לחיות בלעדיו? האם לא עברו מספיק שנים שבהן היה זמן להיערך להתפלת מי ים או מי תהום מליחים? האם לא כדאי שאחד השרים החדשים "בלי תיק", מאלה המקבלים משכורות ומזכירות בעבור כלום (נניח השר הארכיאולוג בני בגין), יהיה שר לענייני מים וגם יטפל בענייני משרדו? האם חסרים יזמים ובעלי הון (בפרט לפני "המשבר העולמי") שהיו משקיעים במתקני התפלת מים, כדי שבעיה קיומית ידועה מראש תפסיק להוות עלינו עוד איום?

מהנדס אלכסנדר זרחין זכה לראות את המצאתו מיושמת בשנות הששים, באילת, באמצעות חברת "הנדסת התפלה" שהתפילה מים לעיר החמה והיבשה. לימים נסגר המפעל בגלל עלויות ההפקה הגבוהות ועברו להתפיל בשיטות חדישות וזולות יותר. זרחין ייזכר כחלוץ אשר בזכותו קודם בישראל המחקר והפיתוח בנושא מים.

בעיה חשובה בתחתית סדר העדיפויות, אם בכלל...

היום קיימות שיטות אחדות לטיהור מים, הזולה והיעילה מביניהן המקובלת היום בעולם ובישראל, היא שיטת האוסמוזה ההפוכה, אשר בה, בין השאר, יוצרים לחץ באמצעות אנרגיה להפרדה בין המלחים והמים המתוקים. לאחר שלב הלחץ קיימת מערכת משוכללת של מסנני מים עדינים, המשאירים את המים המתוקים טהורים ממלחים ובעיקר טהורים מכל וירוסים, אצות חיידקים ומזהמים למיניהם. ככל שנשתה בעתיד מים מזוקקים ממטהרי מים (מי ים או מים מליחים ממעמקי האדמה) כן נשתה מים נקיים יותר. מים אלה שייספגו באדמה בשימושים שונים ישפרו את איכות מי התהום של ישראל.

בשנים האחרונות השתכללה טכנולוגיית ההתפלה בעולם ועלויות ההתפלה הוקטנו. הכמות הגדולה ביותר של מים מותפלים מופקת במפרץ הפרסי: 38% מהמים המותפלים בעולם ו-17% מהמים המותפלים מופקים בארה"ב. בישראל יש מכונים אחדים למחקר ופיתוח בנושא התפלת מים והתפלת מים מליחים. עלות של קוב מים מותפלים בישראל היא 70 סנט (קוב - אלף ליטר) ועדיין כולנו תוהים איך התעכבו "רשויות המים", בבעיה כל כך חיונית וגרמו לכך כי אנקות ה-"אין מים" מצטרפות, על בסיס יומי, לכלל החדשות הרעות הנוחתות על כל אזרח בעולם בכלל ועל אזרח ישראלי בפרט. מתוך שלושה מתקני התפלה גדולים ומשוכללים עובדים היום שניים. המתקן באשקלון שעלות ההקמה שלו הייתה 250 מיליון שקל ופוטנציאל הייצור שלו הוא 120 קוב מים לשנה. המפעל העובד השני נמצא בפלמחים וזה שייפתח בקרוב הוא מפעל ההתפלה בחדרה. בעיית המים קיימת בכל העולם ואינה בלעדית רק לישראל, לכן מוזר עד כמה הוזנחה בעיה זו ולא הועמדה במקום הראוי לה - המקום הראשון לטיפול המהיר והיעיל ביותר למדינת ישראל.

המקרה של קיבוץ מעגן מיכאל (להלן "גן העדן"), מוכיח כמה דברים ידועים: יזמים פרטיים (בני הקיבוץ) עם חזון ונחישות מצליחים במקום שבו ממשלות ישראל נכשלות. מפעל ההתפלה של קיבוץ מעגן מיכאל נעשה בשיתוף פעולה עם חברת GE האמריקנית ובכסף פרטי של הקיבוץ (כולל הלוואות מבנקים). המים מותפלים ממי אקוויפר, מי תהום מליחים שנמצאו מתחת לאדמות הקיבוץ שהחליט, כאמור, באמצעות יזמות של בני הקיבוץ, להשקיע כסף וחזון בהקמת המפעל. מי המפעל מוזרמים ל"מקורות"-מדינת ישראל, שכן הם שייכים למדינה "ורק במקרה נמצאו מתחת לאדמות הקיבוץ". מקורות קונה מהקיבוץ את המים המותפלים והם מוזרמים בצינורות המקובלים המביאים מים לברזים שלנו. הקיבוץ, בשל יוזמתו וחריצותו המבורכת (המפעל התחיל לייצר ולשווק מים מותפלים בשנת 2004) זוכה לקצת יותר מים מאשר כולנו ומשקה קצת יותר בנדיבות את גינותיו. לאחרונה הוכרז גם בקיבוץ המתפיל מים משטר של צנע ואזעקות לחיסכון. מנהל חברת ההתפלה יוסי ברכמן סיפר לי שהוא עצמו, כאשר הוא מתקלח ומצפה למים החמים שיגיעו הוא ממלא את המים בדלי ומשקה בהם אחר-כך את גינתו (אזרח למופת) הוא גם מלמד את נכדו שצריך לחסוך מים. ובכל זאת, הקיבוץ עדיין נראה כמו גן עדן. מעניין למה.

יודעי דבר בתחום ההתפלות יודעים לספר כי את תמיכה הגדולה ביותר מקבלים יזמים בתחום ההתפלה ממשרד האוצר!!! ועדות מחוזיות שתפקידן לאשר שינוי בייעוד של קרקע, מעמידות קשיים בירוקרטיים בלתי נסבלים על יזמים בתחום התפלת מים. המשרד לאיכות הסביבה אף הוא מערים קשיים (למה?) על יזמים בתחום המים למרות שתעשיית ההתפלה לא מזהמת את האוויר, לא מזהמת את הקרקע ועושה רק טוב למדינה ולאזרחיה.

כאשר, לפי התחזית - בשנת 2015, יהיו מספיק מים בישראל כתוצאה ממתקני ההתפלה (אשרי המאמין) יעלו המים למשפחה ממוצעת ב-30% יותר ממחירם היום. (בכמה יעלה עד אז מחיר החשמל? יהיה זה מחיר טוב למים שמבטלים את הצורך בקניית בקבוקי מי שתייה, שחלקם עמדו בשמש לפני שקנינו אותם והם מים רעילים) ומחיר מצוין כדי להוריד ממסכי הטלוויזיה את הפרסומות האיומות "הצילו את הכינרת".