|   15:07:40
דלג
  עידן יוסף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

נתוני השב"כ חושפים:

מעל 10% ממבצעי הפיגועים - מאיחוד משפחות

בשנה האחרונה בוצע אחוז ניכר מהפיגועים בידי בעלי מעמד מכוח איחוד משפחות דיכטר: "הנתון מחייב מחשבה" סעדי: "29 מהמפגעים הם במעמד זה בשל סיפוח מזרח ירושלים"
01/06/2016  |   עידן יוסף   |   חדשות   |   כנסת 20   |   תגובות
אוכלוסיית סיכון [צילום אילוסטרציה: איתמר לוין]

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אבי דיכטר, המליצה (יום ד', 1.6.16) למליאת הכנסת להאריך בשנה נוספת את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). הוועדה החליטה על כך, ברוב קולות, תוך שהיא גם קובעת כי בחצי השנה הקרובה תקיים דיונים על-מנת לבחון את השפעת החוק על קבוצות אוכלוסייה מסוימות, ולהציע תיקונים עתידיים בו.

הדיון הסוער התחיל בסקירת המצב הקיים והנתונים ע"י נציגת רשות האוכלוסין, עו"ד נועם כהאן, ונציג מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אל"ם שרון ביטון. עו"ד כהאן אמרה כי בישראל כיום נמצאים כ-12,500 איש בשלבים השונים של הליכי איחוד משפחות. עוד סיפרה כי, כמתחייב בחוק, הרשות מפעילה ועדה הומניטרית, המתכנסת אחת לחודש לבחון בקשות להיתרים, ושר הפנים בוחן אפשרות להאריך את תוקפם של ההיתרים אשר מנפקת הוועדה משנה לשנתיים, כחלק מבחינה של שורת הקלות בנושא.

נציג השב"כ הציג בפני חברי הוועדה את עמדת הארגון כי אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות, מהווה אוכלוסיית סיכון, במיוחד לאחר קבלת ההיתר, בשל האפשרות להסתייע בה לביצוע פיגועי טרור ופעילות ריגול, נוכח נגישותם העדיפה ליעדים בישראל וחופש התנועה ממנו הם נהנים.

מנתוני השב"כ עולה כי בשנים 2016-2001 נמנו 104 מעורבים בפעילות טרור מקרב אוכלוסיית מקבלי המעמד בישראל מכוח איחוד משפחות ובני משפחותיהם. מתוכם 17 קיבלו את מעמדם מכוח נישואין לבני זוג ישראלים, ו-87 בני משפחה של בעלי מעמד מכוח איחוד משפחות.

עוד עולה מנתוני השב"כ כי בשנת 2015 ובראשית 2016, במסגרת ההסלמה הביטחונית האחרונה, חלה עלייה משמעותית במעורבותם בטרור של בני משפחה של בעלי מעמד מכוח איחוד משפחות. עד כה נמנו 30 מעורבים בפעילות טרור, המהווים 73% מכלל המפגעים בעלי תיעוד ישראלי. לשאלת חברי הוועדה השיב נציג השב"כ כי בתקופה זו בוצעו 237 פיגועים חמורים וניסיונות לפיגועים חמורים.

עוה"ד עדי לוסטיגמן ובנימין אחסתריבה מהמוקד להגנת הפרט ביקשו מחברי הוועדה לשים לב לכך שרובם המכריע של בעלי המעמד מכוח איחוד משפחות הם למעשה ילדים אשר נולדו בישראל, למצב זה, למשל במזרח ירושלים. "מה שאתם אומרים זה שאנחנו נאסור או נקשה על הליכי איחוד משפחות, בגלל שחלילה בעתיד ייוולדו להם ילדים, ואולי אחד מהם יהיה בעתיד מעורב בפעילות טרור".

עו"ד טל חסין, האגודה לזכויות האזרח: "קיים כאן מנגנון חקיקה ייחודי שלא קיים בשום הוראת שעה אחרת. הוראת השעה כבר מזמן אינה הוראת שעה, אך הדבר לא נעשה בחקיקה כי הממשלה מבינה את הקושי בדברים. זה הליך לא תקין, אשר פוגע בעשרות אלפי גברים נשים וילדים שכל חטאם הוא היותם פלשתינים ובשל כך מסומנים כסיכון ביטחוני".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "איש לא טוען שהמבקשים עצמם היו מעורבים בפעילות לפגיעה ביטחון המדינה. אף לא מקרה אחד. איך טיעון השב"כ שונה מהגישה של סמוטריץ'? הבנים שנולדים עלולים להחזיק רובה ולעשות פיגוע? הטיעון הזה מוכיח כמה לחוק הזה אין בו שום שיקול ביטחוני, אלא בא רק כי אתם רואים בסיפור אהבה של זוג פלשתיני כמזימה נגד ביטחון המדינה".

ח"כ ענת ברקו (ליכוד): "זכותם של אזרחי ישראל לביטחון ולחיים בביטחון. לא מדובר כאן בהחלטה שרירותית והמקרים מדברים בעד עצמם. אנחנו בעד סיפורי אהבה, אך אם כולם טוענים לאפרטהייד, מדוע הם רוצים להעביר את מרכז חייהם לפה?! מדובר באנשים שמרכז חייהם ומשפחתם נמצאים מחוץ לישראל וקל להשפיע עליהם, ואין להם שום זיקה אמיתית ומחויבות למדינה".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "בסוף יש כאן ילדים ישראלים, שנולדו לתוך המצב הזה. כל הקבוצה נחשדת מטעמים גזעניים בלבד, והטיעון הביטחוני לא מתקרב להצדיק כזה עוול קולקטיבי וממושך. גם אם נחליט לאשר את הוראת השעה, צריך להחריג את נושא הילדים ולקבוע לו מדיניות מיוחדת, וכן צריך גם להגיע לפתרון נושא תקנות הבריאות כתנאי לאישור"

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "זה אחד החוקים הגזעניים ביותר שהכנסת הזו חוקקה. 4 שופטי בג"ץ קבעו שהוא לא חוקתי, ואף הקול המכריע בחר לתמוך רק כי זה לשנה בלבד. הגיע העת למחוק את החוק והכתם השחור הזה מספר החוקים. אפילו מקרה אחד של פגיעה בחפים מפשע זה עולם ומלואו, אבל 104 מקרים ב-16 שנים זה פרומיל, ומתוך ה-30, 29 הם במעמד זה בגלל החוק של סיפוח ירושלים ולא באמת מאיחוד משפחות"

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "לא התרשמתי מהסברי השב"כ מה הסיכון המיוחד בקבוצה זו, והיתרון במהלך של הארכת החוק, והוועדה צריכה לקיים ישיבת המשך ולרדת לעומק הדברים. כמו-כן, הוועדה ההומניטרית הקיימת חייבת לאמץ גישה הומניטרית ולזכור שמדובר בבני אדם, מתוך הנחת יסוד שהם אנשים טובים".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "הוועדה הזו קמה, בכוונה אמיתית, גם של מי שמתייחס לחוק כרע הכרחי, שלפחות לא יועבר כל שנה מבלי לראות איך אפשר לשפר ולייעל אותו קצת. ברור ממה ששמענו שיש כאן צורך בתיקונים הומניטריים, לטובת כולנו".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "הצלת חיים היא ערך עליון ובמקום שבו יש סיכון חיים, היא מגבילה גם את הפרט. עם זאת, אני מסכים עם חבריי, ויש מקום שנאריך את תוקף החוק, ובכפוף לכך שנמצא נקודות זמן לתקן את אותם תיקונים הומניטריים".

החוק נחקק בשנת 2003, בימי האינתיפאדה השנייה, ונקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות, וכן מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים בסמכות המפקד הצבאי.

בחוק נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה. מאז שנת 2004 ועד לשנת 2015 נדונו בקשות הממשלה להארכת תוקפו של החוק בפני מליאת הכנסת בלבד, ובסיום הדיון הצביעה המליאה על הארכת תוקפו של החוק.

במחצית שנת 2015, על-מנת לאפשר קיום דיון מעמיק יותר בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, החליטה ועדת הכנסת, כי בטרם יבוא הצו לאישור מליאת הכנסת, תדון בו ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת. הדיון היום היה הפעם הראשונה בה התקיים דיון מעמיק שכזה.

יו"ר הוועדה דיכטר סיכם את הדיון ואמר: "אני מאוד מודאג מהנתון שהוצג כאן, שלמעלה מ-10 אחוז מהמחבלים בשנה האחרונה הם מהקבוצה שבה אנו עוסקים. נתון זה של 30 מ-237 הוא נתון שצריך הדאיג אותנו, כי החוק התחיל להתגלגל בגלל הסיבות האלה, וזה דורש העמקה ומחשבה לגבי האוכלוסיות שצריכות להדאיג אותנו"

"עם זאת, עלו כאן גם שתי קבוצות אוכלוסייה המחייבות אותנו כמערכת לתת עליהן את הדעת - האוכלוסייה המבוגרת, בני ה-60 ומעלה, ואוכלוסיית הקטינים שבין הגילים 18-14".

"לא אפשרי ולא נכון לקיים דיון בנושאים אלה רק בפעם בשנה, ולכן אבקש כי הוועדה תצביע להמליץ למליאת הכנסת על הארכת תוקף הוראת השעה בשנה, ועם זאת לקיים בחצי השנה הקרובה דיונים בסוגיות שעלו, כמו גם כדי לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום, וביניהן, למשל, כניסתן לתוקף של תקנות הבריאות".

כאמור, ברוב דעות, אישרה הוועדה את הצעתו של ח"כ דיכטר, והמליצה למליאת הכנסת להאריך את תוקף החוק בשנה נוספת.
הנדון: צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשע"ו–2016 / חוות דעת משפטית
הסקירה המשפטית שהונחה בפני חברי הוועדה המשותפת, המפרטת את הרקע לחוק, סוגי ההיתרים והשיקולים הקיימים, הפסיקה בנושא ועוד (6 עמ')

תאריך:  01/06/2016   |   עודכן:  02/06/2016
עידן יוסף
+"להעלות דרישת הון עצמי לגופים נותני אשראי"
17:28 01/06/16  |  עידן יוסף
הדיונים בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), המתקיימים בוועדת הרפורמות של הכנסת, מתקרבים לסיומם. במהלך הדיון היום ביקש יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן להטמיע שני שינויים נוספים בהצעת החוק - להעלות את דרישת ההון העצמי, ביחס לגופים שירצו לעסוק במתן אשראי, העומדת כעת על רף של מיליון שקלים ביחס לצבר אשראי של 50-25 ש"ח, זאת במטרה למנוע כניסה של גופים שאינם יציבים לשוק האשראי, וזאת מבלי לפגוע ביכולתם של גופים חדשים להיכנס לשוק. בנוסף, ביקש
לחייב גוף פיננסי שיגיע למתן אשראי של מעל 200 מיליון ש"ח לדווח על כך למפקח. "אנחנו לא רוצים שגוף אזוטרי יגיע לסכומי עתק מבלי שנשים לב, כך ידע המפקח שאותו גוף הופך להיות שחקן משמעותי בשוק", אמר.

בשל מאפייניו הייחודיים של השוק הפיננסי, החוק החדש מחריג את הגופים הפיננסיים החוץ מוסדיים מהחוק להגנת הצרכן וקובע כללים צרכניים מותאמים ומפורטים לשוק.
([צילום אילוסטרציה: AP])
+אין טיפול במחסור בפסיכולוגים יוצאי אתיופיה
17:11 01/06/16  |  
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה בהסרת חסמים בהכשרת פסיכולוגים יוצאי אתיופיה. בדיון עלו טענות קשות על המחסור במטפלים יוצאי העדה במקצועות הבריאות, ועל חוסר האמון הנוצר לאורך השנים ביחס למקצוע הפסיכולוגיה.
+חוק השקיפות יחול על 27 עמותות
16:43 01/06/16  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
סלומינסקי מונע פרסום שמות העמותות כדי למנוע "תפירתו" למידות עמותות מסוימות  ▪  פורום קהלת: אירופה עשויה לחוקק דומה בשל ההתערבות הרוסית במדיניותה  ▪  המכון לדמוקרטיה: אין לאיחוד האירופי השפעה על הנעשה במכון  ▪  NGO Monitor: כ-100 מיליון שקל מועברים לכ-50 עמותות
(האיחוד האירופי. השפעה על המדיניות [צילום: Geert Vanden Wijngaert/AP])
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות  / עוקבים מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן
 אבי דיכטר / Avi Dicter   אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman   אברהם נגוסה / Avraham Neguise   אוסאמה סעדי / Osama Saadi   אופיר אקוניס / Ofir Akunis   אורי מקלב / Uri Maklev   אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel   אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis   אורן חזן / Oren Hazan   אחמד טיבי / Ahmad  Tibi   איוב קרא / Ayoob Kara   איילת נחמיאס-ורבין / Ayelet Nahmias-Verbin   איילת שקד / Ayelet Shaked   איימן עודה / Eiman Ode   אילן גילאון / Ilan Gilon   איתן ברושי / Eitan Broshi   איתן כבל / Eitan Cabel   אכרם חסון / Akram Hasson   אלון שוסטר / Schuster Alon   אלי אלאלוף / Eli Alaluf   אלי כהן / Eli Cohen   אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan   אלעזר שטרן / Elazar Shtern   אמיר אוחנה / Amir Ohana   אראל מרגלית / Erel Margalit   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   באסל גטאס / Basel  Ghattas   בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan   ג'מאל זחאלקה / Jamal  Zahalka   דני עטר / Danielle Attar    דני בן יוסף דנון / Dani Danon   הבית היהודי / Habayit Hayehudi Political Party   המחנה הציוני / Hamachane Hzioni   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin   זוהיר בהלול / Zohir Bahalul   ז'קי לוי / jackie Levy   חיים ילין / Haim Yalin   חיים כץ / Haim Katz   חיליק (יחיאל) בר / Yehiel Bar   חמד עמאר / Hamad Amar   חנין זועבי / Haneen  Zoabi   טלי פלוסקוב / Tali  Ploskov   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יגאל גואטה / Igal  Guetta   יהודה גליק / Yehuda Glick   יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur   יואב גלנט / Yoav Galant   יואב קיש / Yoav Kish   יואל חסון / Yoel Hason   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov   יוליה  מלינובסקי / Yuliya Melinovsky   יוסף גריף / Yosef Garif   יוסף תיסיר ג'בארין / Yousef Taysir Jabareen    ינון מגל / Yinon  Magal   יעל גרמן / Yael  German   יעל כהן-פארן / Yael  Cohen Paran   יעקב ליצמן / Yaakov Litzman   יעקב מרגי / yaakov Margi   יעקב פרי / Yaakov  Perry   יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton   יצחק כהן / Yitzhak  Cohen   יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli   ירון מזוז / Yaron Mazuz   יריב לוין / Yariv Levin   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   מאיר כהן / Meir  Cohen   מאיר פרוש / Meir Porush   מייקל אורן / Michael Oren   מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli   מיכל בירן / Michal Biran   מיכל רוזין / Michal Rozin   מיקי לוי / Mickey  Levy   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירי  רגב / Miri Regev   מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar   מנואל טרכטנברג / Manuel Trajtenberg   מרב מיכאלי / Merav  Michaeli   מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev   משה גפני / Moshe Gafni   משה כחלון / Moshe Kahlon   משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon    משולם נהרי / Meshulam Nahari   נאוה בוקר / Nava Boker   נורית קורן / Nurit Koren   נחמן שי   ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky   נפתלי בנט / Naftali  Bennett   סילבן שלום / Silvan  Shalom   סעיד  אלחרומי / Said Elharumi   סתיו שפיר / Stav Shafir   עאידה  תומא-סלימאן / Aida  Touma-Suleiman   עבד אל-חכים חאג' יחיא / Abd al-Hakim  Hajj Yahya   עבדאללה אבו-מערוף / Abdullah  Abu Ma'aruf   עודד פורר / Oded Forer   עיסאווי פריג' / Issawi Frej   עליזה לביא / Aliza Lavi   עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz   עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev   ענת ברקו   עפר שלח / Ofer  Shelah   פנינה תמנו-שטה / Pnina Tameno-Shete   ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely   ציפי לבני (שפיצר) / Tzipi  Livni   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קסניה סבטלובה / Ksenia Svetlova   רוברט אילטוב / Robert Ilatov   רויטל סויד / Revital Swid   רועי פולקמן / Roei Folkman   רחל עזריה / Rachel  Azaria   שולי מועלם-רפאלי / Shuli  Mualem-Refaeli    שי  פירון / Shai  Piron   שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich   שרון גל / Sharon Gal   שרן השכל / Sharren Haskel   תמר זנדברג / Tamar Zandberg 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מעל 10% ממבצעי הפיגועים - מאיחוד משפחות
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
alice
1/06/16 17:56
2
מקס הזועם
1/06/16 19:29
3
בבר
1/06/16 22:06
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  כנסת 20
בדיקה ידנית, שמבוססת על הצהרות העמותות לשנת 2014, מעלה כי הצעות חוק השקיפות ישפיעו על 27 עמותות. כך דיווחה עו"ד יפית שמר מרשות התאגידים במהלך דיון שקיימה (יום ד', 1.6.16) ועדת חוק, חוקה ומשפט. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הגיב ואמר כי "המשמעות היא שקודם סימנו את המטרה - שהיא חיסול העמותות לזכויות אדם - ואח"כ יפרו חוק על-מנת לפגוע בהן. מדובר רק בעמותות זכויות אדם המכונות עמותות שמאל, ולא באף עמותה שמזוהה עם הבית היהודי". ח"כ בני בגין (הליכוד) שאל האם שווה לחוקק חוק סבוך ושנוי במחלוקת, עבור 27 עמותות בלבד. יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי העיר: "אני מופתע, חשבתי שיש פחות עמותות".
01/06/2016  |  עידן יוסף  |   חדשות
מליאת הכנסת קיימה (יום ד', ) דיון מיוחד לציון יום ירושלים במעמד ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, סגניו וחברי מועצת העיר.
01/06/2016  |  עידן יוסף  |   חדשות
יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, פנה (יום ד', 1.6.16) במכתב לראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, בדרישה שיורה לשרי הממשלה להתקין תקנות לחוקים שחוקקה הכנסת.
01/06/2016  |  עידן יוסף  |   חדשות
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה (יום ג', 31.5.16) תקנות להנגשת הרכבת הארצית והרכבת הקלה, שהגישה לה ועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בראשות ח"כ אילן גילאון (מרצ).
31/05/2016  |  עידן יוסף  |   חדשות
"כל יום אנו שומעים מילים טובות ובינתיים גוועים. שיהיה ברור. אנו לא במצב קשה. אנו גוססים", כך אמר יבגני אריה, המנהל האמנותי של תיאטרון גשר בדיון (יום ג', 31.5.16) בוועדת העלייה והקליטה. הדיון שהיה אמור להיות ישיבה חגיגית לציון 25 שנה לתיאטרון גשר הפך לקול זעקה של תיאטרון על סף סגירה.
31/05/2016  |  עידן יוסף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il