היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתכנן לבצע סבבים בפרקליטות המדינה, כך שפרקליטים יעסקו לאורך הקריירה בתחומים שונים כגון ייעוץ וייצוג. הוא גילה זאת (יום ה', 9.6.16) בכינוס לכבוד השופט בדימוס עודד מודריק, שהתקיים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. "יש בזה בעיות, אבל גם יתרונות", הוסיף.

מנדלבליט סיפר, כי ביצע את אותו מהלך כאשר שימש כפרקליט הצבאי הראשי. "חשבתי אז שהמצאתי את אמריקה, אבל אז התברר לי שעודד עשה את זה: הוא היה סניגור ושופט ותובע. עודד גם היה השופט הצבאי הראשי שנשא דרגות רב-אלוף ליום אחד, כשהיה צריך לשפוט את הרמטכ"ל על עבירת תעבורה"; מנדלבליט לא אמר מי היה אותו רמטכ"ל.

עוד סיפר מנדלבליט, כי כאשר שימש כסניגור צבאי, ביקש לערער על פסק דין מסוים וביקש את אישורו של הסניגור הצבאי הראשי - לימים השופט דוד רוזן. "דוד שאל אותי מי ההרכב. היה שם עודד, והייתה שם שופטת בית המשפט העליון במילואים [דליה דורנר] והיה שופט-צד שלא אגיד את שמו. דוד אמר לי: אין לך סיכוי. עודד הוא סניגוריאלי, אבל ההיא - אין לך שום סיכוי איתה, והיא תקח איתה את שופט-הצד. אבל אני לא הקשבתי לו, וקרה מה שדוד אמר - אבל ההפך: עודד הרשיע, השופטת זיכתה ולקחה איתה את שופט-הצד".

מנדלבליט העיר, כי תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי הוא התפקיד המכשיר בצורה הטובה ביותר למשרת היועץ המשפטי לממשלה - "בעיקר במישור המזוכיסטי". בנימה רצינית אמר, כי כיום ברור שלא ניתן לקבל החלטות בתחום הצבאי והמדיני בלי לתת מקום מרכזי לשיקולים משפטיים. הוא רמז, כי שיקולים אלו עמדו גם לנגד עיני הקבינט בדיון בעקבות הפיגוע במתחם שרונה. "לא כולם אוהבים את זה, אבל זו מציאות שהיא קיימת".

בנוגע למקומו של המשפט בלוחמה המודרנית ציין מנדלבליט, כי בעוד ממשל בוש התעלם מלוחמת המשפט - הרי שממשל אובמה עושה בה שימוש רב, מה שמוכיח שניתן להשתמש בה גם לחיוב. "בתחום הזה פוליטיקה מיתרגמת למשפט והופכת מכלי דקלרטיבי לכלי בעל שיניים מאוד משמעותיות", אמר וציין לדוגמה את הנסיונות לפעול נגד ישראל במוסדות האו"ם (כגון מועצת האו"ם לזכויות האדם או ועדת גולדסטון) והאפשרות להגיש בעקבות זאת תביעות משפטיות.

מנדלבליט הדגיש: "המטרה היא הרבה יותר עמוקה: ליצור דה-לגיטימציה של המדינה כולה. אם באים אנשים מאוד מכובדים ואומרים שבכירים בישראל ביצעו פשעי מלחמה, זה מכתים את המדינה כולה, צריך להוקיע אותה ממשפט העמים ולהביא אותה למקום שבו היא צריכה להיות. זה יכול לפרק מדינות, כמו סרביה של מילוסביץ' או דרום אפריקה של האפרטהייד, אם לא יודעים כיצד לטפל בזה".

בכלי זה, הוסיף מנדלבליט, ארגוני הטרור חזקים בהרבה מאשר המדינות, והרשות הפלשתינית גם היא עושה בו שימוש. "היא רוצה באמצעות כלי זה להגיע למדינה בגבולות הרצויים לה, בלי לשלם את המחיר הכרוך בהגעה להסכמה, כגון הכרה בישראל כמדינת העם היהודי". לדברי מנדלבליט, הדרג המדיני מודע לבעיה זו ומתמודד איתה, "יותר טוב או פחות טוב". הוא הציג את ועדת טירקל כאמצעי מוצלח למאבק בתחום לוחמת המשפט, שכן היא אפשרה לישראל להוכיח שהיא פועלת כנדרש כאשר עולות טענות להפרת דיני המלחמה.