"התנהלות המדינה מול משקיעים בעקבות מציאת מרבצי הגז בחופי ישראל עלולה לגרום למשקיעים שלא לבוא לישראל" - כך טוען פרופ' אריה רייך מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בכנס בינלאומי שנערך במרכז האקדמי כרמל בחיפה בנושא יישוב מחלוקות בין משקיעים פרטיים למדינות. את הכנס ארגנה ד"ר רחל פריד דה וריס מבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל.
לדברי פרופ' אריה רייך "כל ה'וויה דולורוזה' בעקבות חשיפת מרבצי הגז שעברה חברת 'נובל אנגרגי' ומשקיעים אחרים, החל מוועדת שישינסקי, וועדת צמח וביטול פסקת היציבות על-ידי בג"ץ מתווה הגז גרמו לשינוי הכללים."
פרופ' רייך הוסיף כי שינויים תכופים במדיניות בזה אחר זה בפרשת הגז פגעו ביציבות. לדבריו ניתן לתקן זאת אם במשך 10 שנים לא ישנו את הכללים ויעניקו יציבות בפועל. "זה יכול להחזיר את אמון המשקיעים. בטווח הקצר ישראל נפגעה ועובדה שכעת אין משקיעים המבקשים לחפש גז ונפט פה. תחום ה'היי-טק' עדיין אטרקטיבי, כי הוא מושפע פחות משינויי מדיניות, אך בתחום האנרגיה זה לא כך. כל המומחים אומרים שיש עוד הרבה גז וגם נפט באזור הישראלי בים התיכון וצריך רק משקיעים, אך כרגע הם נמנעים מלבוא".
בית המשפט לסכסוכי השקעות בין משקיעים למדינות ד"ר פרייה באטנס מאוניברסיטת ליידן בהולנד התייחסה לקשיים שמדינות רבות בעולם חוות בהליכה לבוררות בינלאומית בסכסוכים בסכומים של מיליוני דולרים עם משקיעים מחד-גיסא, ומאידך לצורך בהגנה על אנטרסים של משקיעים והרצון למשוך אותם להשקיע במדינות. המנגנון המצוי כיום ברוב הסכמי ההגנה על השקעות, המאפשר למשקיע זר לגרור מדינה לבוררות בינלאומית, מעורר קשיים וחששות מצד מדינות רבות. במו"מ בין
האיחוד האירופי לבין ארה"ב להסכם סחר הגדול אי-פעם TTIP, מקדם האיחוד האירופי הצעה לפתרון סכסוכים על-ידי הקמת ערכאה קבועה עם מנגנון לערעורים, מעין בית המשפט לסכסוכי השקעות בין משקיעים למדינות, שיהווה תחליף לבוררות אד הוק שנהוגה כיום. למרות ביקורות על ההצעה של האיחוד האירופי, האיחוד מקדם את המנגנון בהסכמי סחר חשובים מול ארה"ב, קנדה, וויטנאם ובעתיד ייתכן שהמנגנון גם יוכנס להסכמים בין מדינות האיחוד לבין ישראל. לכן, ממליצה ד"ר באטנס למדינת ישראל לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות בנושא ולהיערך בהתאם.
פרופ' רייך הסכים עם הערכתה של ד"ר באטנס והוסיף כי למנגנון שהאיחוד האירופי מקדם יש יתרונות משפטיים בכך שהוא יוסיף וודאות בפסיקות בנושא השקעות בינלאומיות וירתיע משקיעים מלתבוע תביעות סרק נגד מדינות.
לישראל 36 הסכמי הגנה על השקעות עם מדינות בעולם
עו"ד דנה דייבוג, ממונה על הסכמים כלכליים בינלאומיים במחלקת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא משפט בינלאומי במשרד המשפטים מסרה בכנס כי לישראל יש כיום 36 הסכמי הגנה על השקעות עם מדינות שונות בעולם, רובם ככולם כוללים מנגנון יישוב סכסוכים בין משקיע למדינה. כיום ישראל מנהלת את מרבית המשאים ומתנים על הסכמי השקעות במסגרת משאים ומתנים על הסכמי סחר חופשי. כרגע ישראל לומדת ובוחנת את הרעיון והמנגנון של הקמת בית משפט בינלאומי שידון בתביעות בין משקיעים פרטיים לבין מדינות, כמו רוב העולם, אותו מקדם האיחוד האירופי.
פרופ' יורם הפטל, מהמחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית הדגיש בדבריו כי מדינות שנתבעו על-ידי משקיעים פותחות הסכמי הגנה על השקעות למו"מ מחודש על המנגנון המאפשר למשקיע לתבוע מדינה בבוררות. ישראל לא נתבעה עד כה על-ידי משקיע פרטי כלשהוא, "אך זה עלול להשתנות. יש דיבורים על כך שבעקבות השינוי במתווה הגז משקיעים יתבעו את ישראל, על סמך האמנות האלה. ישראל תצטרף לחשוב מה לעשות, האם לשנות את האמנות, האם לבטלם. כרגע דרוג האמינות של ישראל לא עומד על הפרק, אך השינויים במתווה הגז ושינויים בחקיקה עלולים להטיל ספק באמינות של ישראל מבחינת היחס שלה למשקיעים זרים".
עו"ד שי שרביט, חידד את העובדה שישנם מנגנונים ותיקים ומנוסים בנושא יישוב הסכסוכים בין משקיעים למדינות, למשל ICSID בוושינגטון, שמתמודדים עם הקשיים ולכן לא בהכרח ברורה הנחיצות ביצירת מנגנון חדש כפי שמציע האיחוד האירופי. הוא המליץ למדינת ישראל לעקוב אחר ההתפתחויות במכלול המנגנונים על-מנת לבחור באופציה המתאימה ביותר לצרכינו.
את הכנס ארגנה והנחתה ד"ר רחל פריד דה וריס מבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל בשיתוף עם העמותה הישראלית ללימודי האינטגרציה האירופית ובתמיכת קרן פרידריך אייברט.
