|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"העשור האבוד" של משרדי הממשלה
|
משרדי הממשלה פועלים ללא מערכת לניהול ושימור מסמכים ● רפורמות משמעותיות מתבצעות ללא יכולת מעקב עתידית ● אלהרר בדרישה ממשרד רה"מ: מיפוי נהלי ניהול המסמכים בכל משרדי הממשלה בתוך חודש ימים
|
הוועדה לביקורת המדינה דנה (יום ב', 27.6.16) דיון בנושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי ממשלה. הדיון כונס בעקבות דוח של מבקר המדינה (66ג), שקבע כי אופן ניהול המסמכים והרשומות כיום במשרדי הממשלה לא יאפשר בעתיד העברה מסודרת של מסמכים לארכיון המדינה ובהתאם יקשה מאוד על איתור מסמכים לצורך בירור ומעקב אחר תהליכים. יושב-ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, פתחה את הדיון ואמרה: "לא פעם אנחנו רואים קושי של משרדים ממשלתיים לדבר אחד עם השני והטיפול בזה צריך להתחיל בפרטים הקטנים כמו ניהול רשומות אלקטרוניות. מדוח המבקר עולה שכל מיני דברים בסיסיים בפרויקט הזה לא עובדים כמו שצריך. למשל, בשנת 2012 קמה ועדת היגוי שאחד מתפקידיה היה קביעת מתווה הפרויקט והאסטרטגיה למימושו והובלת השינוי הארגוני הנדרש בממשלה. ועדה זו לא כונסה ולא קבעה מתווה לפרויקט, ובינתיים משימה זו לא הוטלה על-אף ועדה אחרת. דוגמה אחרת היא שאין לפרויקט גוף אחד שמרכז את התקציב שלו, אלא הוא מבוזר בין גופים ומשרדים שונים". יובל חיו, סמנכ"ל משרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדוח ואמר: "בעבר כל פעולות הממשל היו מתועדות במסמכים פיסיים והייתה תורת תיעוד שקוימה ברובה. מזה 20 שנה אנחנו נמצאים בשינוי דרמטי בנושא ועיקר פעולת הממשל היום לא מתועדת במסמכים פיסיים, אלא אלקטרוניים כאלה ואחרים - קבצי וורד, מיילים, גיליונות אלקטרוניים וכו'. אם נידרש בעוד 10-5 שנים לאסוף מידע על רפורמות שנעשו בממשל היכולת להגיע לאותו מידע שהיה צריך להישמר היא מוגבלת ביותר. כבר היום אם מישהו ירצה לבחון מה קרה לפני שנתיים ברפורמה מרכזית כמו משבר הדיור או הגז, ספק אם יצליח לעקוב על כל מה שנעשה. יש שקוראים לזה 'העשור האבוד'". משרד מבקר המדינה התריע על כך כבר ב-1998 וגם בדוחו"ת ב-2004, ב-2007, וב-2011. כמענה לדוחות הקודמים נאמר לנו שהשינוי יבוא כשתקום מערכת שאמורה ליצור סביבת עבודה רוחבית ולנהל את התוכן במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים. לכן, בדוח הנוכחי (2015) הלכנו לבחון מה קורה עם אותה מערכת סע"ר שהייתה אמורה לתת מענה לבעיה. המסקנה העיקרית היא שעד שלא יהיו נהלים למשרדי הממשלה איך הם מטפלים בכל המידע האלקטרוני, עד שלא יהיה אדם שאחראי להנושא בכל משרד ותהיה תורה סדורה וגם מערכת מחשוב מסודרת הבעיה לא תיפטר". מיכאל וייס, מנהל ביקורת במשרד המבקר, הוסיף כי "ב-2013, שמונה שנים אחרי ההחלטה להקים את המערכת היא יושמה רק בגוף ממשלתי אחד. תקציב הפרויקט שעומד על 21 מיליון ש"ח ונועד ליישום ב-5 משרדי ממשלה, הספיק רק להתקנות מקומיות ב-3 גופים בלבד. הפרויקט ותקציבו מנוהלים בצורה מבוזרת ללא לו"ז ברור ומחייב, מה שגורר עיכובים ביישומו. משרדי הממשלה לא קיימו הערכות ארגונית כנדרש ומחצית מעשרת המשרדים שהתחייבו לקחת חלק מהטמעת המערכת לא מימשו התחייבותם. כמו-כן, הביקורת מצאה כי בניגוד לדרישת הדין חסר גורם מנחה, מטמיע ומפקח. נציבות שירות המדינה לא הכשירה עובדים לניהול רישום אלקטרוני במשרדי הממשלה". יאיר פראנק, יו"ר רשות התקשוב הממשלתית, אמר: "טכנולוגיה היא לא חסם, אלא משהו שמאפשר. החסמים בהטמעת מערכת כזאת הם דווקא הצדדים הארגוניים. כניסה למערכת כזאת צריכה להיות וולנטרית, לא בכפייה ויש לזכור להפריד בין הדרישה החוקית לתעד לבין כלי עזר לעשות זאת. סע"ר היא כלי עזר, אבל יש גם אחרים. הרעיון בסע"ר היה שבמקום שכל משרד יבנה לעצמו מערכת וזה יעלה הון תועפות נמצה את הגודל. אני מאמין שזו מערכת טובה ולכן אנחנו מכניסים אותה למשרדים השונים שלא מעט מהם משתפים עם זה פעולה. אם העובדים לא יבינו את המשמעות והערך המוסף של המערכת היא לא תוטמע, זה גורם לסכסוכי עבודה ויוצר בעיות". ניר צנטנר, ראש אגף מערכות מידע במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אמר: "מערכת מחשוב היא האמצעי, לא המטרה. במשרד האנרגיה יש מערכת לניהול מסמכים אבל זה לא מבטיח לנו שאותן רשומות שחשוב לנו לשמור נמצאות שם. המעבר הזה שנראה כמעבר מהיר, זה לא דבר טריוויאלי, אנשים שעושים פעולה מסוימת 20 שנה, בוקר אחד צריכים לעשות אחרת וזה לוקח זמן, יש ועדי עובדים". ח"כ אלהרר התרעמה על האמירה ואמרה: "אני לא מוכנה לשמוע שוועדי עובדים עוצרים תהליכים כאלה. אני יכולה להבין את הקושי והעובדים שלא ששים לעניין, אבל אני מצפה למחויבות של הקודקודים במשרדים. כרגע אני חשה שזה לא הדבר הכי חשוב לכולם, אם זה היה מספיק חשוב זה היה מבוצע באפס טעויות". ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה, אמר: "יש נוהל לניהול מסמכים בתוך ומחוץ למערכת סע"ר, עבדנו עליו הרבה זמן בשיתוף עם משרדים שונים, אבל לארכיון המדינה יש כיום רק 4 תקנים להנחיל את הנוהל עבור 400,000 עובדי ציבור". אבי חליבה, סמנכ"ל משרד הפנים, שספג ביקורת חריפה בדוח המבקר אמר "משרד הפנים עושה עכשיו שינוי תפיסה, יחד עם התקשוב הממשלתי. עשינו מספר מהלכים לקידום הנושא: כתבנו נוהל פנימי שיודע לתרגם את הדברים הגדולים לפרקטיקה, אנחנו מקדמים את פרויקט סע"ר ועושים מאמצעים לקלוט אותו השנה ובמקביל להקים אגף שיש לו פונקציה של ניהול ידע. מדובר בתהליך ארוך, אבל אני מעריך שבמחצית השנייה של 2017 נהיה במקום אחר". יובל חיו, סמנכ"ל משרד מבקר המדינה, הוסיף בתגובה כי "בביקורת שערכנו חשנו בשינוי הכיוון במשרד הפנים. אנחנו מברכים על הפעולות שנעשו, אבל אני עדיין לא אופטימי לגבי קצב השינוי, עדיין חסרה לי מחויבות אמיתי של המנהלים לנושא, כולם צריכים להתגייס לנושא. זה לא עניין של מה בכך". לסיכום, דרשה אלהרר ממשרדי הממשלה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות ואמרה "תמיד יש עוד דברים אבל אם זה לא יהיה בראש סדר העדיפויות כולנו נתכנס שוב בעוד שנתיים- שלוש ונדון באותם דברים. זה אכן קשה, אבל זה לא אמור לעצור את הטיפול. אבקש לקבל ממשרד רה"מ מיפוי של הנהלים לניהול המסמכים בכל משרד בתוך חודש ימים ותוך התייחסות לשאלות- מה קיים כיום, איך מתבצעים הדברים והאם ישנה כוונה לעבור למערכת חלופית? |
| תאריך:
|
27/06/2016
|
|
|
עודכן:
|
27/06/2016
|
|
עידן יוסף
|
|
+בקריאה ראשונה: הורדת הגיל למתן רישיונות לכלי ירייה, על מנת לאפשר לחיילות משוחררות לעבוד כמאבטחות
|
|
01:14 28/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון - הגבלת גיל למתן רישיונות לכלי ירייה), התשע"ו-2016 של חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת. כיום לא ניתן רישיון או תעודת הרשאה לכלי ירייה למי שטרם מלאו לו 21 שנים, אולם השר לביטחון פנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע נסיבות בהן יינתן רישיון לכלי ירייה או תעודת הרשאה למי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים. מוצע כי סיומו של שירות צבאי מלא יחשב נסיבה להענקת רישיון לכלי ירייה או תעודת הרשאה כאמור.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: הרחבת איסור הסתה או שידול לעריקה גם כלפי מתנדבים לשירות
|
|
01:13 28/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 127) (הסתה או שידול לעריקה של מי שהתנדב לשירות בכוח מזוין), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת יואב קיש, דוד ביטן, איילת נחמיאס ורבין וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לתקן את סעיף 109 לחוק העונשין, העוסק בעבירת הסתה להשתמטות, כך שיובהר שהעבירה חלה גם על הסתה או שידול לערוק משירות כלפי מי שמשרת בצבא לאחר שהתנדב לפי סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב].
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: איסור הפליה בהספקת מוצרים מחמת מקום מגורים
|
|
00:50 28/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים (תיקון מס' 4) (איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע"ו-2016 (קריאה ראשונה) - של חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי. מוצע בה לתקן את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים כך שיקבע כי מי שעוסק בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי במקום העסק, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת מקום מגורים. כמו כן, מוצע לתקן את חוק הגנת הצרכן כך שיקבע כי המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, יהווה עניין מהותי, שלפי החוק האמור אסור לעוסק להטעות לגביו את הצרכן. על פי המוצע, עוסק שסירב לספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, רשאי בית המשפט לפסוק לגביו פיצויים לדוגמה.
|
|
|
|
+אושר בקריאה ראשונה: חוק המקוואות
|
|
00:48 28/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (הסדרת השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. מוצע בו לקבוע כי מועצה דתית תהיה רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה כהגדרתו בהצעה, אף אם התקשרה המועצה הדתית בהסכם עם המדינה או עם רשות מרשויותיה. בנוסף מוצע כי תחילתו של חוק זה תהיה תשעה חודשים מיום פרסומו כדי לאפשר היערכות ליישומו של התיקון המוצע.
|
|
|
|
+ועדת הרפורמה בשירות המדינה הציגה המלצותיה
|
|
00:46 28/06/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
מנכ"ל משרד המשפטים: "זהו רגע היסטורי" ▪ יו"ר הוועדה פולקמן: "יש להחזיר את האמון בין האזרח לבין השלטון; נקדם הצעת חוק שתסדיר את קווי היסוד של שירות המדינה"
(פלמור. לעבור למבנה חדש [צילום: מן הטלוויזיה])
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: תוחמר הענישה על פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה
|
|
00:37 28/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 7) (החמרת הענישה), התשע"ו-2016 של חברת הכנסת נאוה בוקר וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה להחמיר את הענישה בגין העבירה של פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה ולקבוע כי דינו של מי שעבר עבירה כאמור יהיה מאסר עד שלוש שנים, במקום שנה אחת, וקנס עד 58,400 שקלים חדשים במקום קנס של עד 300 לירות.
|
|
|
|
+"מנהל בי"ס שיאפשר פרסום ייענש"
|
|
00:14 28/06/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
בדיון שעסק בגבולות הפרסום והשיווק בקרב בני נוער עלה כי החוק כיום לא מספק מענה לעולם הניו-מדיה בכל הנוגע לפרסום בקרב בני נוער ▪ משרד הכלכלה: "יש להרחיב את תקנות הפרסום והשיווק בכל הנוגע למדיה החברתית"
([צילום אילוסטרציה: פלאש 90])
|
|
|
|
+"אם את לא רוצה לכי הביתה"
|
|
23:44 27/06/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
עקב אכילס בטיפול בסובלת מהפרעת אכילה ▪ ח"כ תומא-סלימאן, למשרד הבריאות: "זרקתם את האחריות לטיפול בהפרעות אכילה על קופות החולים"
([צילום אילוסטרציה: דוברות בי"ח רמב"ם])
|
|
|
|
+משרד התפוצות: נגדיל מספר הסטודנטים מחו"ל
|
|
23:38 27/06/16 | |
שר התפוצות, נפתלי בנט, הציג בוועדת העלייה את התוכנית לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בחינוך יהודי בחו"ל. בתחילה תתמקד התוכנית בעשרות בתי ספר יסודיים ותיכונים באמריקה הלטינית ואירופה ובמסגרתה יוקם גוף אשר יסייע בכתיבה והטמעה של תוכניות לימודים, הכשרת מורים וליווי מנהלי בתי הספר היהודים. הגוף יפעיל גם רשת תמיכה מקצועית שתחבר בין אנשי חינוך בגולה למקביליהם בארץ - לטובת סיוע הדדי והעברת ידע מקצועי בין בתי הספר. דביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות, הציג פעילות בהיקף של עשרות-מיליוני דולר מדי שנה לחיזוק הזהות היהודית בגולה, מגיל בר מצווה ועד גיל 35. כמו-כן פועל משרדו להכפיל ולשלש את מספר הסטודנטים היהודים המגיעים ללמוד בארץ, וחיזוק בתי הספר היהודיים בגולה, בעיקר באירופה ובדרום-אמריקה. בנוסף אנו פועלים בין קבוצות אנוסים ו"מתייהדים" המבקשים לא להתגייר אלא להתעניין ולחזק את הזיקה שלהם לישראל. כהנא פירט את פעילות ההסברה מול מובילי דעה ומעצבי דעת-קהל בתפוצות.
|
|
|
|
+אושר סופית: חופשת אבהות לגבר
|
|
22:32 27/06/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
עובד יהיה רשאי להיעדר עד 5 ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו ▪ פורר: הצעת החוק יוצרת אפליה בין העצמאים לשכירים
([צילום: איימי זוסמן/AP])
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: הרחבת הדין המשמעתי החל על עצורים כך שידמה לדין החל על אסירים
|
|
22:19 27/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)(שיפוט משמעתי של עצורים) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016. מוצע בה להרחיב את הדין המשמעתי החל על עצורים כך שידמה לדין החל על אסירים. לשם כך יועתקו חלק מהוראות פקודת בתי הסוהר העוסקות בעבירות המשמעת ובאמצעי המשמעת ויתווספו עליהם עונשים השוללים זכויות הייחודיות לעצורים. עם זאת, מוצע לערוך שינויים מקילים באמצעי המשמעת וכן מוצע כי קצין השיפוט יביא בחשבון את העובדה שהעצור אינו אסיר. עוד מוצע כי הקנסות שישולמו על ידי העצורים ישמשו להטבת תנאי המעצר ורווחת העצורים.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: רשות מקומית תוכל להסמיך פקחים שיוכלו להטיל קנסות על אופניים חשמליים
|
|
22:17 27/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016, של השר גלעד ארדן. מוצע בה להסמיך רשות מקומית, באישור מליאת המועצה שלה, לפעול לאכיפת עבירות תעבורה בתחום שיפוטה, בהתאם להוראות הצעת החוק ובכפוף לנוהל אחיד שיחול על הרשויות המקומיות ויאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. על פי המוצע, ראש רשות מקומית יוכל להסמיך, מבין עובדי הרשות, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח והאכיפה המפורטות בהצעת החוק לעניין עבירות תעבורה. כמו כן, מוצע שהפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה על ידי פקח כאמור תהיה בהתאם להוראות הצעת החוק ובכפוף למגבלות המפורטות בה. בנוסף, מוצע לקבוע כי פקח שהוסמך לכך יהיה רשאי למסור לאדם הודעת תשלום קנס, אם נוכח הפקח שאותו אדם ביצע עבירת תעבורה שהיא עבירת קנס.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: העברת סמכויות בנושא הגנת הסייבר מהשב"כ לרשות הסייבר
|
|
22:15 27/06/16 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 7) (נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר - קצין מוסמך לעניין גופים המנויים בתוספת הרביעית), התשע"ו-2016. חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 קובע כי נציג השב"כ יהיה הקצין המוסמך להנחות את הגופים המנויים בתוספת הרביעית לחוק בכל הנוגע לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. מוצע לקבוע כי ראש הממשלה יהיה רשאי להורות כי ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר יהיה הקצין המוסמך להנחות גופים אלה, למעט גופי תקשורת. כן מוצע לקבוע, כי לגבי גופים שראש הממשלה הורה כך לגביהם, והם מנויים גם בתוספת הרביעית לחוק וגם בתוספת השנייה לחוק, שעניינה הנחיות בעניין אבטחת מידע, ישמש ראש הרשות כקצין המוסמך גם לעניין הנחיות אבטחת מידע. עוד מוצע לקבוע כי במערך הסייבר הלאומי, יהיה ראש הרשות הקצין המוסמך להנחות הן בעניין אבטחת מערכות ממחושבות חיוניות, הן בעניין אבטחת מידע והן בעניין אבטחה פיזית.
|
|
|
|
+"נכשלים בזירה הפרלמנטרית ורצים לרשות השופטת"
|
|
20:13 27/06/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
שרת המשפטים השיבה לשאלות במליאת הכנסת: "לא הגיוני שכשח"כים רואים שהם נכשלים בזירה הפרלמנטרית הם רצים לפתחה של הרשות השופטת" ▪ "האם זה נראה לכם הגיוני שמדינת ישראל תממן עמותות שפועלות למען יציאת בריטניה מ האיחוד האירופי?" ▪ "לא ראינו את כל פרטי ההסכם עם טורקיה, משנראה את הנוסח הסופי נתייחס לגופו של עניין" (השרה איילת שקד [צילום: איציק וולף])
|
|
|
|
"העשור האבוד" של משרדי הממשלה
|
|
שרת המשפטים איילת שקד השיבה (יום ב', 27.6.16) במליאת הכנסת בשעת שאלות של חברי הכנסת שהוצגו לה ללא הכנה מראש.
|
|
|
|
|
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 27.6.16) דיון בנושא 'הקמת מאגר גנטי - כמענה לבעיית "ילדי תימן" האבודים'. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, אמר בפתח הדיון כי: "השנים שעברו לא הורידו לא מהעוצמה ולא מהרצון שלנו, ולא המעיטו מהיכולת שלנו ומהצורך כדי לברר את שהיה. פרשיות ונושאים שונים התבררו לאחר שנים רבות. אני לא חושב שיש היום ויכוח גדול אם זה דמיון או קונספירציה, כאשר הרוב מאמין כי האמת היא שהיו דברים, ואנו מעוניינים בחקר האמת. מקדמים כיום את פתיחת החומרים הכתובים של ועדות החקירה, לצד כך, את התמונה המלאה והמיטבית ניתן להשלים באמצעות מאגר גנטי, שיכול לתת ודאות כמעט מוחלטת לממצאים.
|
|
|
|
|
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה (יום ב', 27.6.16) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית המאפשרת למשטרה להציב שוטרים למטרות שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור בסניפי המוסד לביטוח לאומי, לפי דרישת המוסד ושיקול הדעת של המשטרה. גם כיום מוצבים שוטרים (46 במספר) בחלק מסניפי הביטוח הלאומי, אך הדבר טרם עוגן בחקיקה.
|
|
|
|
|
כהונת הרב הראשי ליהודי אתיופיה הוארכה בחצי-שנה נוספת, כך הודיע (יום שני, 27.6.16) שר הדתות, דוד אזולאי, בוועדת העלייה והקליטה שדנה בנושא. לדברי השר מדובר בתקלה כיוון שנציבות שרות המדינה מחייבת פרישה בגיל 67. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי שני הרבנים הראשיים, הראשל"צ יצחק יוסף והרב דוד לאו, פנו למשרד הדתות בבקשה להמשך כהונת הרב כ"רב הראשי ליהודי אתיופיה", וביום בו נחשפה הפרשה, הבטיח לי שר הדתות לפתור את הבעיה.
|
|
|
|
|
ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה (יום ב', 27.6.16) את חוק העמותות, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ובקרוב יגיע החוק להצבעה במליאת הכנסת. ברוב של שבעה חברי כנסת מול התנגדותם של ששה, הוועדה דחתה את עשרות ההסתייגויות ואת הרביזיות שהוגשו על הצעת חוק, ואישרה את הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
|
|
|
|
|
