ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דנה (יום ב', 4.7.16) בנושא מדיניות "זיהוי מבדל" בתביעת אבהות של יוצאי אתיופיה. יו"ר הוועדה ח"כ
אברהם נגוסה אמר כי יש צורך בנוהל של רשות האוכלוסין לעניין אופן הפניות לבית המשפט, בדרישה לבדיקת זיהוי מבדל. לדבריו "הבסיס לדרישת הבדיקה הוא החוק, אך צריך להיות נוהל כדי לקיים את החוק". עוד ציין יו"ר הוועדה כי עיקר הדיון בנושא זה הוא לעניין הביורוקרטיה והייאוש אליו מגיעים האנשים.
ח"כ
קסניה סבטלובה (
המחנה הציוני) ציינה כי "כאשר מדובר בדרישה לא צודקת ונוגדת רוח החוק הישראלי שמפלה לרעה ציבור גדול של ישראלים שכבר עברו מסכת זו של הוכחת יהדותם, ואחרי כל זה שוב מתבקשים לעבור בדיקות - זו שערורייה. כאשר הפרקליטות דורשת דברים אלו צריך לעמוד מנגד ולא להרשות לזה לקרות".
עו"ד שרה לואיס מהמרכז לסיוע משפטי לעולים, שפנתה לוועדה טרם קביעת הדיון ציינה בפנייתה כי "בשנה האחרונה אנו ערים לתופעה הולכת ומתעצמת של העמסת דרישות ביורוקרטיות שונות במסגרת תביעות אבהות של יוצאי אתיופיה. הבולטת ביניהן היא הדרישה לבדיקות "זיהוי מבדל", אך גם דרישות נוספות". עוד ציינה כי ישנה אפליה קשה ב"מדיניות" בלתי מוצהרת זו.
חשוד אוטומטי
בדיון היא הסבירה כי "הבדיקה המדוברת היא מקבילה לבדיקת דנ"א של קרוב משפחה על-מנת לבדוק קירבה גנטית. במקביל גם מבקשים זיהוי של חצי אח, במידה וישנו, שיתייצב במשרד הפנים באותו יום ואותה השעה, וירשמו את נוכחותו כדי לוודא שלא החליפו בין האחים". עוד ציינה כי הבעיה שעולה בבדיקה ובהליך שדורש משרד הפנים, היא המידתיות וחוסר היגיון ואיזון בין דרישת זיהוי מבדל לבין משמעות הדרישה, לדבריה "משתמע מבדיקה זו כי כל ציבור הפונים למשרד הפנים הוא חשוד אוטומטי. בנוסף יש מקרים בהם הבדיקה נדרשת תחת תנאים לא הגיוניים למשל במקרי פרידה וגירושין, כאשר אחד מבני הזוג נאלץ לשגר את הילדים לחו"ל, היכן שחצאי האחים נמצאים על-מנת לאמת זיהוי וקירבה משפחתית".
עוד ציינה כי גם במקרים בהם עולה חשש לזיוף זהות, ניתן לבדוק בצורה פחות מטרידה, לדבריה "אפשר לאמת זיהוי מול המורה בביה"ס או מול המפקד בצבא, ולא לדרוש מהאדם להיעלם מהמסגרת שלו ליום שלם". כמו-כן הסבירה כי "הסיבה שאנשים לא מגיעים עם התיקים שלהם לבג"ץ היא הזמן. אנשים לא רוצים להתעכב ולהיות המקרה המערער שיגיע לבג"ץ ובינתיים בן המשפחה ממתין בחו"ל. עצם זה שנדרש זיהוי מבדל כאשר יש אח בישראל ואח אחר בחו"ל זה לא סביר, אך מפאת זמן של האנשים הם עושים מה שנדרש מהם כדי לסיים עם ההליכים".
אלברט וכסלר, סמנכ"ל גלובל עלייה, אמר כי מדובר בעשרות תיקים המגיעים אל שולחנו בהם מלינים את הפונים, וציין מקרה ספציפי בו "בימה"ש החליט שהנוסח בטופס הבדיקה שנערכה לא נכון, כיוון שבמקום הביטוי "בדיקת רקמות" נכתב "בדיקת קשרי משפחה", ובגלל זאת סניף משרד הפנים בבאר שבע, אליו הגיעה הפונה, דחה את הבדיקה". עוד טען כי משרד הפנים אינו עושה מספיק למען הפונים וכאשר מבקשים תגובת המשרד וטיפול בתיקים "המשרד כל הזמן מבקש הארכות זמן ונראה כי לא אכפת מהאנשים שמחכים ואין להם המשאבים להמשיך ולחכות".
בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה כי "אני מקווה ששמיעת כל הצדדים תועיל בהמשך הדרך, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להנחות בכתב את לשכות הרשות ברחבי הארץ בדבר הרגישות הנדרשת לאור הדברים שהועלו בדיון, יש לאפשר חלופה להתייצבות בכל מקרה שאפשר. האינטרס שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא שירות הציבור בצורה המיטבית ביותר".
