בג"ץ דחה כצפוי (יום ה', 7.7.16) את העתירות נגד ההסכם עם טורקיה. השופט
סלים ג'ובראן אומר, כי מדובר בהחלטה בעלת אופי מדיני מובהק, בה נתונים הסמכות ושיקול הדעת לממשלה ולזרועותיה.
ג'ובראן מזכיר, כי בג"ץ קבע שוב ושוב ששיקול הדעת של הרשות המבצעת בנושאי חוץ וביטחון הוא רחב מאוד. במקרה הנוכחי, גם מדובר בהסכם פשרה שמטבעו מחייב את הצדדים לוויתורים שבחלקם עשויים להיות כואבים ולא רצויים. לא ניתן לבחון באופן פרטני מה נכלל או לא נכלל בהסכם, במנותק ממנו כמכלול, הוא אומר.
לדברי ג'ובראן, למרות ניסיונם של העותרים להלביש את טענותיהם בכסות משפטית, הרי שמדובר למעשה בטענות נגד מדיניות הממשלה. די בכך כדי לדחות על הסף את העתירות, וגם לגופם של דברים אין בהן ממש - הוא קובע.
בדחותו את הטענה שלפיה על הממשלה לדרוש מטורקיה להפסיק לתמוך בחמאס, אומר גו'בראן, שהמדינה רשאית להתמקד בשאלת פעילותו הצבאית של הארגון בטורקיה, ואין בכך כדי לסתור את המדיניות הקבועה שלפיה הזרוע המדינית והזרוע הצבאית חד הן. זאת ועוד: לשון ההסכם ברורה וטורקיה מתחייבת בו לפעול נגד הטרור בשטחה.
הסכם הפיוס גם מגשים את מחויבותה של המדינה להגן על חייליה, ממשיך ג'ובראן. הפיצוי לנפגעי המרמרה הוא חלק מאותה פשרה שעליה דובר בתחילת פסק הדין, ולמעשה הוא נועד למנוע העמדה לדין של חיילים ישראלים בטורקיה. התשלום, כך מודגש בהסכם, הוא לפנים משורת הדין ואינו מהווה נטילת אחריות כלשהי. השופטים
ניל הנדל ו
אורי שהם הסכימו עם ג'ובראן.
