שופט בית המשפט העליון
מני מזוז הורה (יום ה', 7.7.16) לשר התחבורה ישראל כ"ץ ולמפקח על התעבורה
מאיר חן להשיב עד 29 בספטמבר 2016 לעתירה בנושא
תחבורה ציבורית בשבת. את העתירה הגישו המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עמותות חדו"ש וישראל חופשית, ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) ושבעה אזרחים הטוענים לפגיעה אישית כתוצאה מאי-הפעלת שירות בשבתות ובמועדי ישראל.
העותרים מבקשים להורות למשיבים להסביר, מדוע במסגרת השיקולים בנושא נשקלים רק השיקול הדתי ושיקול הסטטוס-קוו של שנת 1947, אך לא שיקולים חברתיים, סביבתיים ובטיחותיים קריטיים. הם טוענים כי על-פי תקנה 386א לתקנות התעבורה ניתן להתיר יותר קווים, אך לא נערכת בחינה מעמיקה ועדכנית כדי לברר אילו קווים ניתן להתיר באופן שיענה לצרכים.
לטענת העותרים, לשון החוק לפיה קביעת התקנות על-ידי השר תיעשה תוך התחשבות ככל הניתן במסורת ישראל משמעה שמסורת ישראל והתחשבות ברגשות הדת תהיינה גורם שיש להתחשב בו, אך אין הוא גורם בלעדי. לדבריהם, ההתחשבות אינה מוחלטת אלא מעין סמן שלאורו ניתן לקבוע הסדרי תחבורה בשבת, אך השיקולים התחבורתיים הם אלו הצריכים להנחות את החלטות השר. "נוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת, במסגרתו קווי אוטובוס שפעלו בשבת טרם כניסת התקנות לתוקפן בשנת 1991, ממשיכים לפעול ללא קשר למידת נחיצותם התחבורתית, בעוד שקווי אוטובוס אחרים מושבתים במהלך השבת מבלי שנבחנה כלל מידת נחיצותם התחבורתית", ציינו.
טענה נוספת אותה העלו, אולי מבלי לשים לב לשינויי הזמנים בהתחלפות בין שעון קיץ לשעון חורף, היא שמתוך 331 הקווים המורשים לפעול בשבת כמחציתם אינם פועלים. הם סבורים כי היתרים, ככל שהם ניתנים, אינם יכולים להיות מוגבלים רק לשעות הסמוכות לכניסת השבת או לצאתה.
במסגרת הנספחים המצורפים לעתירה, הובאו דבריו של עו"ד
עופר לוי, יועץ משפטי ב
משרד התחבורה, שהסביר כי משרד התחבורה אינו מפעיל תחבורה ציבורית בשבת משלוש סיבות עיקריות:
- שאלת הפעלת תחבורה ציבורית בשבת היא שאלה רחבה, בעלת שיקולים חוצי מערכות והשלכות רוחב תרבותיות, חברתיות, כלכליות וציבוריות;
- לשם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת דרושים קבלת שירותים ממוסדות ועסקים אחרים;
- הפעלת תחבורה ציבורית בשבת תעודד פתיחת עסקים ושירותים אחרים וככזו תגרור את המשק לעבוד בשבת.
לוי הסביר שיש לבצע איזון אופקי בין חופש התנועה והשוויון לבין הגדרת המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך העותרים דוחים את דבריו ואומרים כי אין מדובר בערכים ובזכויות בעלי מעמד חוקתי שווה. לדבריהם, דווקא המורכבות של הפעלת תחבורה ציבורית בשבת והשלכותיה הכלכליות, החברתיות והציבוריות רחבות ההיקף מחייבת בחינה מעמיקה ולא החלטות שרירותיות ובלתי ענייניות. בתגובה, דחה לוי את ההאשמה וציין כמה דוגמאות להיתרים שנתנה הרשות מאז תוקנה התקנה המעידים לדבריו כי אכן נעשית בחינה תמידית. עוד הבהיר כי הסטטוס-קוו מתייחס רק לקווים אליהם מתייחס סעיף ב' של התקנה העוסק בקווים היסטוריים ולא להיתרים חדשים הניתנים בהתאם לסעיף א' של התקנה.
את העתירה הגישו עורכות הדין אורלי ארז-לחובסקי ומירי נחמיאס-יסף.