הכנסת אישרה (יום ב', 18.7.16) בקריאה שנייה ושלישית שורה של תיקונים משמעותיים בחוק תביעות ייצוגיות, המיועדים לצמצם את תופעת תביעות הסרק המוסרות לאחר שהתובעים ובאי-כוחם מקבלים גמול מהנתבעים. עוד מסדיר החוק את הטיפול במקרים בהם הפיצוי ניתן כתרומה למטרות ציבוריות.

את החוק יזמה קבוצת ח"כים בראשות מירב בן-ארי (כולנו), על-רקע ריבוי התופעה של תביעות סחטניות המביאות בסופו של דבר תועלת רק לתובעים ובעיקר לעורכי דינם. הוא קובע, כי התובע ובא-כוחו יקבלו גמול ושכר טירחה רק אם בית המשפט מצא שהתביעה הביאה תועלת לחברי הקבוצה, ולאחר שיקבע שהיא גילתה עילה לכאורה. ביהמ"ש יוכל להתנות את הגמול ושכר הטרחה בביצוע התשלום לחברי הקבוצה ולקבוע כללים לפיקוח על ביצוע ההסדר.

עוד נקבע, כי כל אדם וארגון הפועלים למטרות הקבוצה, יוכלו להתנגד להסתלקות מתוגמלת. לגבי אלו קובע החוק, כי לא יוכלו להסתלק מההתנגדות או לקבל גמול בלא אישורו של בית המשפט, אשר יוכל מאידך-גיסא לאשר להם גמול אם התנגדותם הביאה תועלת לחברי הקבוצה.

סעיף מרכזי בתיקון מורה להקים קרן שתרכז את התרומות הניתנות במסגרת הסדרי פשרה, לרוב - כאשר לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה, או שהפיצוי לכל אחד מהם הוא קטן במיוחד. בראש הקרן יעמוד האפוטרופוס הכללי ולצידו שני חברים שימנה שר המשפטים, והיא תפנה את הכספים למוסדות הפועלים לטובת הציבור ובמיוחד למטרות הקרובות לאלו של התביעה הייצוגית. בכך ינותק הקשר בין התובעים, הנתבעים ומקבלי התרומות - קשר העלול להיות בעייתי. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יצחק ענבר, בלט במיוחד בפסיקותיו שדרשו להוכיח שאין כל קשר בין הצדדים לבין מקבלי התרומות.

ח"כ מרב מיכאלי: "אנחנו מקוות שהתיקון הזה יהפוך את התביעות הייצוגיות לכלי האפקטיבי שהן אמורות להיות".