ריבית והצמדה בפיקדון - שונים למס

רכיב הריבית ורכיב ההצמדה בפיקדון אינם באים יחדיו בחישוב לצורכי מס, אלא יש להסתכל עליהם בנפרד. כך קובע (יום ד', 27.7.16) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

מיכל בראל ביקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים. היא הפקידה בבנק הפועלים 9,800 שקל בפיקדון נושא ריבית צמוד לדולר, אך בשל ירידת שער הדולר לעומת השקל - קיבלה בסוף התקופה רק 9,636 שקל. למרות זאת, נגבה ממנה מס על רכיב הריבית, והיא טענה שאין מקום לגבות אותו משום שבחשבון הכולל - לא נוצרה לה הכנסה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מגן אלטוביה) דחה את הבקשה, וזילברטל דחה את ערעורה של בראל. הוא קובע, כי כאשר מדובר בפקדונות - הריבית וההצמדה הם מכשירים נפרדים, וחישוב המס ייעשה לגבי כל אחד מהם בנפרד. זילברטל אומר, כי ההיסטוריה החקיקתית כמו גם מבט רחב על החוק מוביל למסקנה זו:

"עיון בסעיפי הפקודה, ובהיסטוריה החקיקתית שלה, מעלה כי קיימת הבחנה ברורה בין הכנסה שמקורה בריבית לבין הכנסה שמקורה בהפרשי הצמדה - החל בהגדרות וכלה בהוראות הפקודה החלות על כל אחד מסוגי הכנסה אלו; הפטורים ממס שניתנים בגינם; התקנות השונות שהותקנו ביחס לאופן המיסוי של כל אחד מהם וההוראות המסמיכות התקנתן; ועוד. נוסף על כך, ההבחנה בין שני סוגי ההכנסה האמורים שזורה כחוט השני בתקנות
ובחוקים נוספים המשיקים לפקודה".

זילברטל מוסיף: "מדובר בחלופות הכנסה נפרדות ועצמאיות, שהן אומנם מאותו הסוג - הכנסה פיננסית שמקורה בתשואה על הון - ולעיתים אף תהיינה ביניהם נקודות דמיון והשקה כאלה או אחרות, אך אופן המיסוי והוראות הדין החלות על כל אחת מהכנסות אלה הם שונים ומובחנים". גם ההיגיון הכלכלי מחייב אבחנה זו, שכן הריבית קבועה וידועה מראש, בעוד ההצמדה תלויה בגורמים חיצוניים שלמפקיד ולבנק אין שליטה עליהם.

עוד דוחה זילברטל את הטענה, לפיה ניתן למסות רק "תוספת לעושר" - וזו, כאמור, לא הייתה במקרה הנדון. התשואה על הפיקדון בנויה משני רכיבים נפרדים - הריבית וההצמדה - וכל אחד מהם ממוסה בנפרד, הוא קובע. לצד זאת מדגיש זילברטל, כי פסק הדין הנוכחי עוסק בריבית והצמדה על פיקדון, וייתכנו מצבים בהם הפרדה כזאת תהיה מלאכותית.

בראל חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים יצחק עמית ומני מזוז הסכימו עם זילברטל. את בראל ייצגו עוה"ד דורון לוי ויאיר אברהם, ואת המדינה - עוה"ד קמיל עטילה ואדם טהרני.