בתי המשפט אסרו במשך 4.5 חודשים לפרסם את דבר מעצרו של משה-זהר כהן, בעליה של חברת איילון מוטורס, החשוד בעבירות מס במאות מיליוני שקלים בתחום ייבוא רכבי יוקרה. כמו במקרים דומים, גם איסור פרסום זה - החריג מאוד באורכו - נעשה בניגוד לחקיקה ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.
כהן נעצר ב-24.2.16, ודבר מעצרו ושחרורו בערבות הותרו לפרסום רק היום (3.8.16). איילון מוטורס עוסקת מאז שנת 2012 בייבוא מקביל של מכוניות פורד, לינקולן, ג'יפ ומרצדס. על-פי החשד, כהן ייבא 500 מכוניות מבלי לשלם את המיסים תמורתן, תוך שהוא מציג מסמכים מזויפים לפיהם הן מיועדות ללקוחות במדינות אחרות. המדינה מייחסת לו עבירות מרמה, מיסים ו
הלבנת הון.
כהן ביקש לאסור את פרסום מעצרו, רשות המיסים לא התנגדה ואיסור הפרסום - שהוצא עם שחרורו בערבות יום לאחר מעצרו - הוארך עד 30.5.16. התקשורת לא ידעה על איסור הפרסום, שהוצא כמקובל בלא נוכחות נציגיה למרות שהיא הנפגעת הישירה ממנו. כהן ביקש להאריכו בשלושה חודשים נוספים, בטענה שייגרם לו נזק כבד במיוחד אם הפרשה תתפרסם. לטענתו, החברה עלולה לקרוס וכך גם ייפגעו עובדיה. הפעם התנגדה רשות המיסים, באומרה שהחברה שייבאה את המכוניות כבר אינה קיימת, וכלי הרכב שייבאה מוחזקים בידי הרשות.
שופט בית משפט השלום בחיפה, עמית רוזינס, דחה את בקשתו של כהן באומרו, כי הראיות נגדו חזקות יותר מכפי שהיו בעת מעצרו. יצוין, כי חוזק הראיות כלל אינו מופיע בחוק ובפסיקת בית המשפט העליון כשיקול בשאלה האם להתיר לפרסם את שמו של חשוד.
עוד אמר רוזינס, כי טענותיו של כהן בדבר הנזק שייגרם לו נטענו בעלמא וללא הוכחה. יצוין, כי לא ברור האם בהחלטות הקודמות נבדקה אמיתות טענותיו של כהן. בכל מקרה, על החשוד להוכיח שייגרם לו נזק משמעותי במיוחד, העולה במידה רבה על זה שנגרם לכל מי שנעצר. מהחלטתו של רוזינס משתמע, שלא זה היה המקרה בעניינו של כהן - ולכן לא ברור על איזה בסיס נאסר הפרסום עד אז.
החלטתו של רוזינס ניתנה ב-15.6.16, והפרסום עוכב כדי לאפשר לכהן לערער. השופטת המחוזית
אספרנצה אלון דחתה את הערעור ב-14.7.16, אך כאמור הפרשה פורסמה רק היום - כך שכהן הרוויח עוד חודש וחצי של איסור פרסום למרות ששתי ערכאות קבעו שאין לכך מקום.
גם אלון אומרת בהחלטתה, כי כהן לא הצביע על כך שייגרם לו נזק גדול יותר מזה שנגרם לכל עציר. אלון מאמצת את מסקנותיו של רוזינס, כולל לגבי חוזק הראיות, למרות שהיא אומרת במפורש שהתנאי לאיסור פרסום הם קיומו של נזק חמור העולה על האינטרס הציבורי שבפרסום. הן אלון והן רוזינס לא התייחסו לשאלת האינטרס הציבורי, הבאה לידי ביטוי למשל בהגנה על לקוחות אפשריים של כהן ועל נושיו.
סניגוריו של כהן, עוה"ד רני שורץ וחנן חדד, אמרו, כי החברה פעלה עם ייעוץ משפטי צמוד, עסקיה נמשכים כרגיל והם מעריכים שבקרוב יתברר שהחקירה מיותרת.
