במהלך נאומו בקהיר (
04.06.09), הנשיא אובמה התייחס לעיקרון חשוב: "בחירות לכשעצמן אינן מספיקות לדמוקרטיה אמיתית". העיקרון הזה יעמוד בפני מבחן בסוף השבוע כאשר אזרחי לבנון ילכו לקלפיות. רבים קראו לאפשר לבחירות להיות חופשיות והוגנות, אך מעטים שאלו האם זה בכלל אפשרי כאשר חיזבאללה, התנועה השיעית הקיצונית עם החימוש העצום והאג'נדה האנטי-דמוקרטית, נתפסת כשחקנית לגיטימית בתהליך.
שאלה דומה עלתה לפני השתתפות חמאס ב-2006 בבחירות לרשות הפלשתינית. אז, כשרת המשפטים של ישראל, ניסיתי לשווא לשכנע את הקהילה הבינלאומית שכדי לקדם דמוקרטיה לא מספיק להתמקד בפן הטכני של הבחירות, אלא חייבים להתעקש שאלו המעוניינים בהטבות שבהליך הדמוקרטי, יקבלו את עקרונות הבסיס של הדמוקרטיה.
בזמנו, הטיעון הנגדי היה שעצם ההשתתפות בבחירות ישמש ככוח ממתן כלפי קבוצות קיצוניות. עם קבלת האחריות, קבוצות שכאלה יתפתו לזנוח את הגישה המיליטנטית שלהן לטובת פעילות פוליטית בלבד.
אבל הניתוח הזה התעלם מהאפשרות שחלק מהקבוצות הקיצוניות ביקשו להשתתף בהליך הדמוקרטי לא בכדי לנטוש את האג'נדה האלימה שלהן, אלא כדי לקדם אותה. בשבילן, השתתפות בבחירות הייתה רק דרך להשיג לגיטימציה - לא הזדמנות להשתנות. חלק מהקבוצות הללו הן "דמוקרטיות חד-פעמיות", הנחושות להשתמש במערכת הדמוקרטית כנגד עצמה.
אני מאמינה שדמוקרטיה היא קודם כל ערכים, לפני שהיא תהליך בחירה. הערכים הללו חייבים להיטמע בתוך החברה ולהיות משולבים בתהליך הבחירות עצמו. אנו לא יכולים להציע לגיטימציה בינלאומית לקבוצות רדיקליות ואז פשוט לקוות שהבחירות והממשל ידאגו לשאר. למעשה, היכולת להשפיע על קבוצות רדיקליות יכולה להצטמצם משמעותית ברגע שהיחס אליהן הוא כאל שותפות קואליציוניות חיוניות המסוגלות להפחיד את ציבור הבוחרים כאשר סמכות המדינה מאחוריהן.
מהסיבה הזו, הקהילה הבינלאומית חייבת להחליט ברמה הגלובאלית מהי דמוקרטיה אמיתית ברמה הלאומית - קוד אוניברסלי להשתתפות בבחירות דמוקרטיות. הדבר הזה יצריך כל תנועה שרצה בבחירות לוותר על האלימות, לשאוף להגשים את המטרות בדרכי שלום ולהתחייב לחוקים בינלאומיים ולהסכמות בינלאומיות. הקוד הזה צריך להיות מאומץ על-ידי המוסדות הבינלאומיים, כמו האו"ם, כמו גם על-ידי גופים אזוריים. הקוד ינחה את המפקחים על הבחירות ומדינות בהחלטתן האם לתת לתנועות מוסכמות את חותמת הלגיטימיות הדמוקרטית, ולסמל לבוחרים שבחירה בתנועה לא דמוקרטית תהיה בעלת השלכות שליליות ברמה הבינלאומית על מדינתם.
הכוונה כאן היא לא לדכא אי-הסכמות, להרחיק שחקני מפתח מההליך הדמוקרטי או להציע שדמוקרטיה תהיה אחידה ללא קשר לתרבות וערכים מקומיים. המטרה היא להבהיר שההליך הדמוקרטי אינו מגיע ללא תשלום - הוא מגיע עם אחריות במקביל לזכויות (זו הסיבה מדוע, לדוגמה, ישראל שללה מתנועת "כך" הקיצונית להשתתף בהליך הבחירות).
קריאתו של הנשיא אובמה לתמוך בדמוקרטיה אמיתית הינה בעלת השלכות לסוגי הבחירות שהקהילה הבינלאומית מקדמת ונותנת להם חסות. קבוצות רדיקליות יכולות להפוך לשחקנים פוליטיים לגיטימיים בהליך הדמוקרטי, אם הן מקבלות עקרונות דמוקרטיים בסיסיים ונוטשות את השימוש בכוח ככלי פוליטי; או שהן יכולות לשמר את המיליציות הצבאיות כדי לאיים על שכנותיהן ולהפחיד את אזרחיהן. הקהילה הבינלאומית לא צריכה לאפשר להן לעשות את שני הדברים במקביל. אם הקבוצות הללו לא תחויבנה לבחור בין הזהויות המנוגדות הללו, השתתפותן בבחירות לא רק שמסכנת בהעצמת הכוחות הקיצוניים, אלא גם פוגעת בערכים של הדמוקרטיה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
