התגלו ציורי קיר נדירים מהתקופה הרומי

משלחת האוניברסיטה העברית המשיכה בקיץ האחרון את חפירותיה בגן הלאומי ציפורי וחשפה בין השאר מאות שברים השייכים לציורי קיר (פרסקו) מהתקופה הרומית ועליהם תיאורי דמויות, דגמים צמחיים ומוטיבים גאומטריים. ממצאים אלו שנתגלו בידי המשלחת "ע"ש אורסולה יוהנה ופריץ וורנר בלומנטל מפרת, מערב אוסטרליה", המנוהלת בידי פרופ' זאב וייס מטעם המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, זורים אור חדש על העיר ציפורי שהייתה מרכז חשוב ליהודי הגליל בתקופה הרומית והביזנטית.

ציורי הקיר עיטרו את הבניין המונומנטלי שהוקם בראשית המאה השנייה לספירה מצפון לדקומנוס- רחוב העמודים החוצה את העיר ממזרח למערב ונמשך עד למרגלות האקרופוליס. הבניין, שתפקידו אינו ברור בשלב זה של החפירה, נפרש על פני שטח נרחב ואופי השרידים שנתגלו כאן מעידים שמדובר במבנה ציבורי חשוב. במרכז הבניין עמדה חצר מרוצפת אבן ולצידה סטיו עמודים מעוטרים בטיח מכויר (סטוקו). ממערב ומצפון לחצר נתגלו במהלך העונה מספר קמרונות תת-קרקעיים, חלקם שמשו כבורות מים, הבנויים באיכות גבוהה. הבניין המונומנטלי הוקם על תוואי מדרון והקמרונות נועדו לאפשר את בנייתו של מבנה העל במפלס הדקומנוס.

מעמד של פוליס

הבניין המונומנטלי פורק במאה השלישית לספירה מסיבה שעדיין לא ברורה ובמקומו הוקם בניין ציבורי אחר, גדול יותר מקודמו, שקטעים ממנו נחשפו במהלך עונה זו. קירותיו של הבניין המונומנטלי פורקו עד היסוד בעת העתיקה וחומרי הבניין שלו - אבנים ושברי טיח, חלקם צבעוניים - נקברו מתחת לרצפותיו של הבניין הרומי החדש שהוקם בחלק זה של העיר. מאות שברי הטיח שנתגלו בעונה זו נמצאו מרוכזים במקום אחד, כך שנדמה שהם שייכים לחדר אחד או מספר חדרים בבניין הקדום. הדגמים על שברי הטיח מגוונים והם מעוצבים בצבעים רבים. נמצאו בהם דגמים גאומטריים (גיוש), בנוסף לקווים בעובי שונה התוחמים משטח צבע בגוון בוהק- עדות לעטור הקירות בפנלים מלבניים. שברים אחרים מכילים מוטיבים צמחיים העשויים בגוון בהיר - לבן על-רקע אדום - או בגוונים צבעוניים על-רקע לבן. חשובים במיוחד הם השברים עליהם מופיעים תיאורי דמויות - ראש אריה, חיה מקרינה (שור ?), ציפור, אחוריים של נמר ועוד - לרוב על-רקע שחור. שבר אחד לפחות מכיל תיאור גוף אדם המחזיק באלה. מחקר השברים נמצא בראשיתו אולם כבר עתה ברור כי לפחות אחד מחדרי הבניין עוטר בתיאורי דמויות, אולי הצגה של חיות ועופות אקזוטיות בתנוחות מגוונות.

היישוב בציפורי ערב המרד הגדול ברומאים לא היה גדול במיוחד ובממצא הארכאולוגי השייך לתקופה זו בולטת במיוחד ההימנעות מתיאורי דמויות אדם ובעלי חיים. בניינה של ציפורי כעיר רומית לאחר המרד הגדול, בשלהי המאה הראשונה ובמאה השנייה לסה”נ, מעיד על שינוי ביחסם של יהודי הגליל לרומא ולתרבותה. העיר זכתה עתה למעמד של פוליס בזכות נאמנותה לרומא בימי המרד הגדול והוקמו בה מוסדות שלטון ומבני ציבור מונומנטליים שבלטו בנוף העירוני. לתנופת בנייה זו שייך גם הבניין המונומנטלי שנחשף מצפון לדקומנוס ושקירותיו עוטרו בציורי הקיר ששרידיהם נתגלו בעונה זו.

קהילה פאגאנית

חשיבותו של הממצא החדש מציפורי כפולה ותרומתו למחקר האמנותי בארץ ישראל הרומית רבה במיוחד. קירותיהם של כמה מהמבנים הפרטיים והציבוריים בציפורי הרומית (המאות השנייה והשלישית לספירה) עוטרו בפרסקאות צבעוניים בדגמים גאומטריים וצמחיים, אולם זו העדות הראשונה, היחידה והקדומה ביותר שנתגלתה עד היום בעיר לשימוש בתיאורי דמויות, כבר בראשית המאה השנייה לספירה. ממצא זה המופיע לראשונה בציפורי כמעט ואינו מוכר באתרים ארץ ישראלים אחרים באותה התקופה. כמה פנלים נושאי תיאורי דמויות נתגלו לפני כמה שנים בארמונו של הורדוס בהרודיון ולדברי יוסף בן מתתיהו (חיי יוסף 65 - 69) קירות ארמונו של הורדוס אנטיפס בטבריה קושטו אף הם בציורי חיות, אולם מעבר לכך, לא נתגלו עד היום באזורינו ציורי קיר עם תיאורי דמויות המשויכים למאה הראשונה ולראשית המאה השנייה לספירה. הממצא מציפורי ייחודי ומספק מידע חדש הנוגע לציורי הקיר בארץ ישראל הרומית. ציפורי נודעת בפסיפסיה הייחודיים ועתה נוספו עליהם גם שרידיהם של ציורי הקיר. בעוד והפסיפסים הקדומים ביותר שנתגלו באתר משויכים סביב שנת 200 לספירה, הרי שציורי הקיר קדומים להם בכמאה שנים ומכאן חשיבותם הרבה.

מי יזם את בנייתו של הבניין המונומנטלי שנתגלה מצפון לדקומנוס, מי אחראי לבחירת הדגמים המעטרים את קירותיו, ולמי הוא נועד? הממצאים הרבים שנתגלו ברחבי האתר מלמדים שבציפורי בירת הגליל היהודי התגוררו יהודים רבים לאורך התקופה הרומית, אולם בעיר הייתה גם קהילה פאגאנית משמעותית עבורה הוקם המקדש שניצב מדרום לדקומנוס, מול הבניין המונומנטלי שקטעים ממנו נתגלו בעונה זו. נוכח מציאות זו נתקשה בשלב זה של החפירה לקבוע מי אחראי לבניינו וקישוטו של הבניין המונומנטלי, אולם הממצאים החדשים בהחלט משקפים את האקלים הרב תרבותי המאפיין את העיר היהודית בשנים שלאחר המרד הגדול ברומאים, בשלהי המאה הראשונה ובמאה השנייה לספירה.