חברת
הולילנד פארק טוענת, כי סירובה של עיריית ירושלים להנפיק לה אישור על העדר חובות, תוקע את קידום חלקו של הפרויקט שטרם נבנה.
הולילנד פארק, בבעלות לאומי השקעות, פולאר וקרדן, רכשה בשנת 1999 את רוב הפרויקט מידי
הלל צ'רני. החברה זוכתה מכל אשמה בפרשת הולילנד, וכעת היא מנהלת הליכים אזרחיים מול העירייה במטרה להשלים את בניית בתי המלון ויתר מגדלי המגורים בפרויקט.
במוקד המחלוקת עומד היטל ההשבחה בפרויקט. צ'רני שילם לעירייה 20 מיליון דולר בספטמבר 1999, ושלושה חודשים לאחר מכן בוצעה העסקה עם הולילנד פארק. העירייה טוענת, כי הסכם הפשרה שהביא לאותו תשלום היה נגוע בתרמית ובהונאה, שכן הוסתר ממנה הסכם האופציה שנחתם עוד קודם לכן עם הולילנד פארק. היא תובעת מהולילנד פארק להשלים את הסכום - 130 מיליון שקל.
לדברי הולילנד פארק, היא כלל אינה אמורה להיות צד לנושא, שכן היא נכנסה לתמונה לאחר שהושגה הפשרה. לאור זאת, ביקשה החברה מהעירייה אישור על העדר חובות, כדי שתוכל לרשום על שמה את חלקה בפרויקט - אך העירייה סירבה, בטענה שהיטל ההשבחה לא שולם במלואו.
בפנייתה לבית המשפט המחוזי בירושלים אומרת הולילנד פארק (6.9.16), כי החוב הנטען איננו בגין היטל השבחה, אלא חוב אזרחי ולכן העירייה אינה רשאית לעכב בגינו את האישור לטאבו. כיוון שכך, היא ממשיכה, הרי שהעירייה עושה דין לעצמה ומנצלת לרעה את כוחה השלטוני, בניסיון להכניע אותה בתביעה נגדה.
לדברי הולילנד פארק, במצב זה אין היא יכולה לחדש את הבנייה בפרויקט, כאשר
בנק לאומי - המלווה את הפרויקט - לוחץ עליה לצמצם את חובו כלפיה, המסתכם בעשרות מיליוני שקלים. לא ניתן להמתין לפסק דין חלוט בתביעה העירייה, היא ממשיכה, שכן לאומי לא יסכים לחכות שנים ארוכות והוא עלול לממש את השעבוד שיש לו על קרקעותיה של החברה ולמכור אותן במחיר נמוך בהרבה מערכן הריאלי. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד בעז פייל ואייל אייכל, וטרם הוגשה תגובת העירייה.
