"הבורסה בתל אביב דומה לסיפולוקס: מדברים בה סרה, אומרים שהיא מיושנת ושהיא אפילו לא נדרשת. אבל הבורסה לא רק שלא סיימה את תפקידה, אלא שזו רק שאלה של זמן עד שהיא תחזור להיות קטר הצמיחה של המשק. היא תהיה מודרנית יותר וזולה יותר" - צופה (יום א', 18.9.16) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ'
שמואל האוזר.
בדברו בכנס דירקטורים ונושאי משרה שמקיימת לשכת רואי חשבון הסביר האוזר, כי לא השתנה ולא ישתנה הצורך של בעל העסק להשיג הון זמין להתפתחות העסק. "אלמלא הבורסה לא היו מגלים גז בישראל, לא הייתה קמה טבע ולא הייתה לנו תעשיית מזון מהמתקדמות בעולם", הוסיף.
עם זאת, המשיך האוזר, "צריך לומר ביושר: אין עשן בלי אש. מאז המשבר של 2008 היו עוד ועוד החמרות ברגולציה. מטוטלת הרגולציה נעה רחוק, אולי רחוק מדי. לעומת זאת, מאז 2014 התמונה שונתה באופן קיצוני, ואנחנו בעיצומו של תהליך ההבראה". לדברי האוזר, הגישה הנוכחית של הרשות היא ששיני החברות הטובות לא תקהינה בשל הבוסר בו האכילו החברות הרעות את המשקיעים. הוא הזהיר, כי חברות שינצלו לרעה את ההקלות - הרשות תמצה איתן את הדין, גם אם מדובר ב"אריות בשוק ההון".
גישה נוספת של הרגולציה הנוכחית היא התאמתה למאפיינים של הגופים המפוקחים, במקום לקבוע כללים אחידים לכולם. החשוב הוא להבטיח את האינטרס הציבורי, הצהיר. מאז סוף 2014 אושרו למעלה מ-100 הקלות רגולטוריות: בהנפקות, בתשקיפים, בדוחות, בדוחות מיידיים, ברישום כפול, לקרנות נאמנות, לתעודות סל, למנהלי תיקים ועוד. "אין תוכנית הקלות מקיפה כזו בשום גוף בישראל. 90% מההקלות שתכננו כבר אושרו בכנסת, והאחרות יאושרו ברבעון האחרון של השנה".
לדברי האוזר, הדרך להמציא את הבורסה מחדש אינה יכולה להיות מבוססת על פתרון קסם, אלא על רגולציה איכותית שתגרום להשבת אמון הציבור בבורסה. הוא ציטט נתונים של הבנק העולמי, לפיהם ישראל ממוקמת במקום השמיני בהגנה על המשקיעים - בעוד ארה"ב מדורגת במקום ה-35.
אלא שלדעת האוזר, יש צורך בעידוד כללי למשקיעים בישראל, ולשינוי בשיח של הפעילים בשוק ההון, של עורכי הדין ושל רואי החשבון. השיח צריך להיות בעד הבורסה בתל אביב, כדי למנוע את המצב בו חברות היי-טק נמכרות בחו"ל והמשק הישראלי מאבד אותן, ואת המצב בו כסף ישראלי מממן פעילות בלונדון ובניו-יורק ולא בישראל.
עוד התייחס האוזר לכוונתו להקים גוף ביקורת עצמאי על רואי החשבון של החברות הציבוריות - PCAOB ישראלי: "ככלל אנחנו עדים לעבודה רצינית ומקצועית מצד רואי החשבון, אולם בשוליים התגלו במספר מקרים כשלים שמעלים סימני שאלה: 'איפה היו רואי החשבון?'. זה קורה כשהמבקר 'מסתתר' מאחורי העובדה שמדובר בחברה-בת זרה ושלה רואה חשבון מבקר אחר גם הוא זר.
"במקרים מסוימים אנו שומעים טענות על כך שרואה החשבון המבקר אינו מעריך שווי ואינו שמאי ולכן הוא מקבל את הדברים כ'כזה ראה וקדש' ומסתפק במספר שאלות, המצטיירות כניסיון לצאת ידי חובה אך לא כניסיון להגיע לבדיקה מעמיקה". הוא ציין, כי ישראל היא אחת מהמדינות האחרונות בשווקים המפותחים שטרם הקימה מנגנון פיקוח שכזה. לדבריו, "יש לכך השלכות לגבי האופן שבו גופים בינלאומיים בוחנים את הכלכלה הישראלית.
האוזר עמד על העקרונות שבבסיס הגוף המוצע: גוף ססטוטורי עצמאי שפעילותו תוסדר בחקיקה על-ידי משרד המשפטים; תהיה לו סמכות אכיפה; הוא יאמץ את תקני הביקורת של לשכת רואי חשבון; הוא ישתף פעולה עם משרד המשפטים והרגולטורים האחרים. הוא הבטיח, שאחד הנושאים הראשונים בהם יטפל הגוף יהיה פישוט כללי האי-תלות החלים על רואי החשבון. נושא נוסף יהיה "טיפול בנושא הגבלת האחריות כדי לקבוע מערכת כללים אשר תגביל את אחריותו של רואה החשבון".
נשיא לשכת רואי חשבון,
יזהר קנה, אמר שיש כעת הבנות בין הלשכה לבין הרשות ומשרד המשפטים לגבי מבנה גוף הביקורת החדש. לטענתו, חלק מהכשלים של רואי החשבון עליהם הצביע האוזר, נגרמו בשל שכר טירחה נמוך מדי למבקריהן של החברות הציבוריות, והביע תקווה שה-PCAOB הישראלי יטפל גם בבעיה זו.
