על איזה חג התקשורת אוהבת לדווח

פרופסור יואל כהן, מרצה בבית הספר לתקשורת ומומחה בנושאי דת ותקשורת, בוחן במחקרו החדש את סוגיית סיקור החגים בתקשורת הישראלית. התקשורת, כחלק מהתרבות הכללית יותר, ממלאת תפקיד חשוב בתרומה לזהות הדתית של המסורתיים בקרב האוכלוסייה המהווים את הרוב, שאינם מקפידים על תרי"ג מצוות ומקיימים מצוות לפי בחירתם.

בעוד שהאוכלוסייה הדתית - החרדים והדתיים-לאומיים - שואבים את זהותם ממקורות מוסדיים כמו הליכה לבית הכנסת וחינוך דתי, שאר האוכלוסייה - כלומר, אותם 37% המגדירים עצמם כמסורתיים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009) הזהות היהודית שלהם מושפעת מתוך הסביבה התרבותית החיצונית, כולל אמצעי המדיה השונים. גם בקרב האוכלוסייה הדתית ישנם גורמים משניים כמו התקשורת, ובייחוד הדתית, המשפיעים על הזהות הדתית שלהם.

על-מנת ליצור תמונה של אופן סיקור החגים, בוצע ניתוח תוכן זה בתקשורת הישראלית במשך שנה.

• בעיתונות החילונית נבדקו: הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב, וישראל היום;

• ובעיתונות הדתית: מקור ראשון, המודיע, יתד נאמן, והמבשר.

• בסך-הכל, נבדקו 2,525 דיווחים ומאמרים.

החג שקיבל את הסיקור הרב ביותר הן בתקשורת הדתית והן בחילונית היה ראש-השנה (26% בתקשורת החילונית, 18% בתקשורת הדתית). במקום השני היה חג הפסח בשני המגזרים. תשעה באב קיבל מקום שמיני ומקום שביעי בתקשורת החילונית ובתקשורת הדתית בהתאמה.

אבל גם אם הייתה הסכמה לגבי חשיבות סיקור חגים מסוימים, המחקר מצא הבדלים ניכרים ביחס למוטיבים המרכזיים של החגים. הנושא החשוב ביותר בעיתונות החילונית היה אווירת החג (22%), ובעקבותיו צרכנות (12%), מזון ומתכונים (11%) ובידור וטיולים בחג (10%).

לעומת זאת, בתקשורת הדתית הקטגוריות החשובות היו סיפורי החג (15%), תכנים המעניקים השראה (14%). צרכנות הייתה במקום שלישי (7%). אבל האווירה החגיגית והבידור בחג הגיעו רק
ל-2-1%. צדקה הקשורה לחג נרשמה ב-4% מתכני העיתונות הדתית במשך השנה, אך באופן מפתיע 0% בעיתונות החילונית.

מהן ההשלכות שנובעות מממצאים אלו? פרופ' כהן ציין שהיה רק מתאם מוגבל בין הכיסוי הכמותי והכיסוי האיכותי על-ידי התקשורת והמקום שתופס כל אחד מהחגים בתרבות היהודית הדתית.
בעוד שחג הסוכות היה במקום השני ויצר 330 דיווחים, רק 41% מהציבור בונים סוכה ו-26% מברכים על האתרוג. וכן, למרות שיום כיפור הפיק רק 120 דיווחים, שני שלישים מהאוכלוסייה נוהגים לצום ביום זה ו-50% הולכים לבית הכנסת. מצד שני, בראש השנה רק 41% מהישראלים נוהגים לפקוד את בית הכנסת, אך החג הזה יצר את המספר הגדול ביותר של מאמרים ודיווחים - 463.

לאור העובדה שכלי התקשורת הם גורם חשוב שמשפיע על הזהות הדתית, מעניין להשוות בין הדימוי בתקשורת ובין זה במסורת היהודית. באיזו מידה קיימת התאמה בין שתי הסקאלות. בעוד שראש-השנה וכן פסח וסוכות נהנים מדירוג גבוה דומה בעיתונות (463, 352 ו-330 דיווחים, בהתאמה), יום כיפור - אשר ללא ספק החשוב ביותר בתרבות הדתית היהודית - קיבל רק 120 דיווחים. חג השבועות קיבל דירוג נמוך של 139 - למרות המעמד השווה שלו לחגים פסח וסוכות מבחינה דתית. לעומת זאת, לחגים בעלי חשיבות נמוכה יותר כמו חנוכה ופורים הוקדשו הרבה יותר דיווחים - 320 ו-235 בהתאמה.

לסיכום, נמצאו מעט הבדלים בין העיתונות החילונית והעיתונות הדתית במונחים של הבולטות ושל דרגת החשיבות המיוחסת לחגים: ראש השנה, פסח, סוכות וחנוכה היו חגים בולטים הן בעיתונות החילונית והן בעיתונות הדתית. אבל היו הבדלים רחבים במונחים של אופני הדיווח על כל אחד מהחגים: בעוד שהנושא העיקרי של העיתונות החילונית היה אווירת החג, התוכן הרוחני של החג היה המאפיין העיקרי בסיקור החג על-ידי העיתונות הדתית.

מסקנה: ההבדלים שנדונו כאן מעלים שאלות אודות ההשפעה ארוכת הטווח של התקשורת על התרבות הדתית היהודית בעידן המודרני - כאשר ישראלים שואבים את הזהות הדתית שלהם מהאווירה התקשורתית הרחבה יותר - בייחוד במקרה של מרבית האוכלוסייה המסורתית שאינה מקיימת מצוות.