"זה התחיל מזה שאהוד ברק קינא בגבי אשכנזי ורצה לקחת ממנו את הטייטל של 'מר ביטחון'. זה המשיך בזה שברק היה פחות רלוונטי, אבל בנימין נתניהו נבהל מ'גבי אשכנזי ראש הממשלה הבא' והמשיך את מלאכתו של ברק". כך מסכם אל"ם (מיל.) ארז וינר, שהיה עוזרו של אשכנזי בלשכת הרמטכ"ל, את פרשת הרפז.

בראיון לעלון השבת "מצב הרוח" (30.9.16) טוען וינר, כי הפרשה נופחה בידי "מספר בעלי עניין שמריצים מניפולציות כאלה ואחרות, ונעזרים בכמה עיתונאי חצר" ובהם אילה חסון. "היה פה סכסוך בין אנשים, סכסוך שנסב רובו על אגו של שר ביטחון, מול רמטכ"ל מאוד מוצלח ופופולרי, שקיבל אהדה ציבורית גדולה", הוא אומר.

לטענת וינר, נעשה לו עוול משמעותי בכך שנמנע קידומו לתפקיד קצין חינוך ראשי, בו ראה את גולת הכותרת של שירותו הצבאי. הוא תוקף את תת-ניצב אפרים ברכה, שעמד בראש צוות החקירה: "עומד קצין משטרה שאני מבין שבעצמו נחקר על שחיתויות, ואומר בבית המשפט שאני מהווה סכנה לביטחון המדינה. טול קורה מבין עיניך! אם זה לא היה מאוד מעליב, זה יכול היה אפילו להצחיק.

"המשטרה התנהגה בצורה לא ראויה ולא מקצועית בכל החקירה הזו, ובסוף פרשה שלמה שסחבה אותנו שנים ארוכות של בזבוז אנרגיות ועשיות חיוביות, הגיעה לכלום. שאלות המפתח עדיין נותרו פתוחות, איש לא באמת בדק אותן עד היום, אז ודאי שיש כעסים ותסכולים". עם זאת אומר וינר, שהוא עצמו היה עושה כמעט בדיוק את אותם הדברים היה נקלע שוב למצב דומה.

וינר, ששירת במילואים בפיקוד דרום במבצע צוק איתן, נשאל בידי טולי פיקרש על איום המנהרות. הוא אומר, שלא היה זה מקרה שצה"ל ידע להגיע למנהרות בזמן המבצע, "אבל כל המעטפת של מערכת שלמה שיודעת לגלות, לאתר ולהשמיד מנהרות, כל זה לא היה בצבא עד פרוץ המבצע, מכל מיני סיבות - סדרי עדיפויות, פערי תקציב, פערים טכנולוגיים".

לדברי וינר, פיקוד הדרום פעל לקדם את המענה למנהרות בשנה שלפני המבצע, והפתרונות שנמצאו היו בחלקם "רתימת טכנולוגיות שהיו מיועדות לדברים אחרים" ובחלקם אלתורים בשטח. "בשורה התחתונה פעלנו בצורה מאוד טובה ופגענו בחמאס פגיעה אנושה, שאת התוצאות שלה רואים עד היום. ברוך ה' יש כבר למעלה משנתיים שקט, דבר שלא היה לפחות מאז ההינתקות. הסיבה היא לא שחמאס הפך פתאום לאוהב ישראל, אלא חטף מכה כזו קשה, שהיום הוא מצטיין בשמירת הסדר".