רשות העתיקות חושפת את הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין, הנבנית בימים אלה בגבעת המוזאונים בגבעת רם, בין מוזאון ישראל למוזאון ארצות המקרא.
הקריה תשמש בית פעיל למיליוני אוצרות התרבות של החברות והדתות שחיו בארץ ישראל אשר התגלו ויתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. לטובת הקמת הקריה גויסו עשרות מיליוני דולרים מ-26 תורמים ומהמדינה, ועלות ההקמה הכוללת שלה כ-400 מיליון שקלים. הקריה, המשתרעת על גבי כ-36,000 מ"ר, היא פנינה ארכיטקטונית ייחודית שתוכננה על-ידי האדריכל
משה ספדיה, המסמלת את תהליך החפירה הארכיאולוגית - גג מתיחה "שקוף" הראשון מסוגו בארץ והמדמה את רשתות הצל המגנות מפני השמש בחפירות הארכיאולוגיות, מתעל מי גשמים לבריכה המצויה בחצר שמתחת, ויוצר מפל מים זורמים. שלושה מפלסים היורדים כשכבות חפירה ארכיאולוגית, אוצרים בתוכם חצרות, גלריות תצוגה מרשימות, מחסנים יעודיים, ומסלולי הליכה המשקיפים על המעבדות ועל מגוון הממצאים השמורים בקריה - ביניהם הספרייה לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
התצוגות בבניין שמות דגש על חשיפת תהליכי העבודה המגוונים של אנשי המקצוע העוסקים בעולמות הארכיאולוגיה והשימור. כך למשל, ארון התצוגה שיוקדש לתגליות חדשות, יציג בתצוגה המתחלפת הראשונה את סיפור
הספינה הטרופה בנמל קיסריה, שנשאה מטען שברי פסלים מרהיבים מברונזה למיחזור. מתצוגה זו ניתן ללמוד רבות על עולם הארכיאולוגיה התת-ימית, ובין השאר, כיצד נעשית עבודת החשיפה של ממצאים מתחת למים.
התצוגות פזורות בחלקים שונים של הבניין, ועוסקות במגוון נושאים.
בקומת התצוגה של אוצרות המדינה ילכו המבקרים על גשר צף, תוך צפייה במצג אור-קולי שיוקרן על מאות אלפי הממצאים. הגג בבניין המרכזי מוקדש לפסיפסים, שרובם לא הוצגו מעולם, וייחשפו לציבור לראשונה.
פסיפס אל-חמאם המרשים מבית שאן הוצא מאתרו בשנת 1934, ורק כעת, לאחר 82 שנים, רואה אור.
פסיפס מרהיב ובו הסיפור תנכ"י של שמשון, הנושא עמו את שערי העיר עזה לאחר שהפלשתים ניסו להורגו (שופטים טז ג), נחשף על-ידי ג'ודי מאגנס בחוקוק, ויוצג אף הוא במקום. אולם כנסייה ביזנטי גדול ובו רצפת פסיפס צבעונית, שחפר שלמה קול-יעקב ממזרח לעיר רמלה, שוחזר על גג הקריה.
באולם התערוכות המתחלפות מוצגים מאות פריטים בני 7,000 שנים ויותר, המלמדים על תרבות כלקוליתית המפתיעה במערכת חברתית מורכבת, פיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות וקשרי מסחר ענפים. בין הממצאים בולטים: ציור הקיר מע'סול אשר הוצב, כנראה, בחדר פולחן, פסלונים, כנים מפוסלים, אלות ושרביטים וקשת העץ והסנדל הנדירים ממערת הלוחם.
גלריית קיר גדולה בקריה עוסקת בזכוכית, ושובצו בה גושים ומאות כלים, המתארים את תעשיית הזכוכית בארץ בעולם העתיק, ואת התפוצה הרחבה של כלים אלה בקברים לפני כאלפיים שנה. כלי הזכוכית יקרי הערך נקברו יחד עם המתים כמנחות קבורה, מתוך אמונה שהם ממשיכים עם המתים לעולם הבא.
בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י מוקם גם המרכז העולמי למגילות ים המלח, הכולל את מעבדות השימור של המגילות ומרכז אחסון בתנאי אקלים מבוקר - עבור יותר מ-15,000 קטעי מגילות, ספרייה שתוקדש לנושא, וגלריה להסברה של השיטות המורכבות שמבצעות 5 משמרות רשות העתיקות - היחידות בעולם שהוסמכו ומורשות לגעת במגילות אלה.
כמו-כן, משולבים בקריה הספרייה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - שתהיה מהגדולות ביותר במזרח התיכון וכן אודיטוריום לכנסים בתחום, משרדי הנהלת רשות העתיקות, בית קפה, ותצוגות ארכיאולוגיות בשילוב צמחיה על הגגות, בתכנון אדריכלית הנוף ברברה ארונסון, שיהוו העשרה לנוף באזור.
טקס לחנוכת הבניין הציבורי של הקריה, יתקיים במעמד ראש הממשלה ותורמים במהלך חול המועד סוכות, ופתיחת המקום לקהל הרחב תתאפשר בעוד כשנה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
