|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

בית המשפט ידון בתביעה המאשימה שופט ברשלנות

לפי החוק, לא ניתן לתבוע שופט בנזיקין, אלא רק את המדינה כשולחתו ובכל זאת, באופן כזה יתאפשר דיון 'בדלת האחורית' בפעילותו השיפוטית המקרים אשר מאפשרים הגשת תביעה שכזו הם נדירים ביותר ובכל זאת, בית המשפט פתח את הדלת לדיון
11/06/2009  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
לא לעולם חוסן (או חסינות)

רשלנות במשפט
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
לרשימה המלאה

האם ניתן לתבוע שופט בגין רשלנות?
ענבל בר-און
הגם שזו משאת נפש של רבים, לשופטים מוקנית חסינות מפני תביעות נזיקין * בשנת 2000 נפרץ טיפין טיפין הסדק * בפסק הדין בעניין פרידמן נקבע כי במקרים נדירים ביותר ניתן להגיש תביעה ברשלנות כנגד שופט
לרשימה המלאה

השופטים חשפו ברשלנותם את זהות הצעירה שאנס גולדבלט
יואב יצחק
בהכרעת הדין הדגישו השופטים את האיסור לפרסם זהות הנפגעות ובמיוחד את שמה של ק.צ. שנאנסה על-ידי גולדבלט וביצעה הפלה * אך ברשלנות הם חשפו בהכרעת הדין שהותרה לפרסום את שמה המלא ושם משפחתה
לרשימה המלאה

האם ניתן להגיש כנגד שופט מכהן תביעה בגין רשלנותו בהליך השיפוטי? הגם שזו משאת נפשם של רבים אשר נפגעו מהאופן בו נהג בהם בית המשפט, סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי שופט חסין כנגד הגשת תביעות כנגדו. עם זאת, פסק דין משנת 2000 בקע את החסינות הזו, טיפין טיפין וקבע כי א. הגם שלא ניתן להגיש תביעה כנגד השופט, ניתן להגיש תביעה כנגד המדינה כשולחתו של השופט. ב. תביעה שכזו לא תוגש בהקשר של פועלו השיפוטי של השופט אלא בהקשר של פועלו המנהלי. באותה פרשה ניתנה דוגמה ולפיה, מקום בו השופט נוטל קסת דיו ובטעות שופך אותה על מסמך נדיר אשר משמש את אחד הצדדים להוכחת תביעתו, הייתכן כי לא יחויב ברשלנות? הודגש באותה פרשה כי אך ורק מקום בו השופט התרשל בכובעו המנהלי, ניתן יהא לחייב את המדינה, בלבד, כשולחתו, ברשלנות, אולם שיקול דעתו השיפוטי של השופט חסין מתביעת נזיקין. בפסק דין אשר נתן השופט יעקוב שפסר מבית משפט השלום בבאר שבע (יום ג', 26.05.09) הוא בקע עוד בקיעה קטנה את חסינתו של שופט מכהן מפני תביעת נזיקין. בעוד שבעניין פרידמן הושם הדגש על 'רשלנות בוטה' של שופט, אך טיב 'רשלנות זו' לא פורט, ודומה כי בעיקר נפתח הפתח לתביעת רשלנות כנגד שופטים (באמצעות המדינה) בגין עניינים טכניים (כגון עיכוב פסק דין במשך עשור, דוגמה שניתנה בעניין פרידמן), הרי שבפסק הדין בעניין בן הרוש נפתח הפתח לדיון מהותי בפועלו של שופט במסגרת הליך נזיקי, שכן הטענה אשר העלה התובע הינה טענת 'רשלנות רבתי וזדון'.

יש לציין כי גם אם ההליך הוא כנגד המדינה (ולא כנגד השופט עצמו) אין זה משנה, כי התנהלותו השיפוטית של השופט תידון באותו הליך.

למרות הרציונלים הרבים לחסינות שיפוטית של שופט, ובראשם, שיקול עצמאותה ואי-תלותה של מערכת המשפט, כמו גם הגנה על מרחב שיקול הדעת של השופט, החליט השופט שפסר שלא לחסום את התביעה על הסף ולאפשר לה להתברר - כאשר המדינה הינה בתפקיד הנתבעת, שכן התביעה כנגד השופט יצחק עצמו נמחקה על הסף.

עובדות המקרה

כנגש שופט בית משפט השלום, יצחק יצחק, הוגשה תובענה נזיקית בסכום של כ-300,000 ש"ח, בשל רשלנות, היפר חובה חקוקה, וכן בשל פגיעה בזכויות חוקתיות של המשיב (התובע), וזאת בגין מתן צו אישום, במסגרת הליך 'חקירת סיבות מוות', שבמסגרתו הואשם המשיב בעבירת גרימת מוות ברשלנות, אישום ממנו זוכה לבסוף.

תמצית טענות המשיב בתביעתו היא, כי השופט יצחק פעל תוך חריגה מסמכות ושקל שיקולים זרים עת החליט להוציא נגדו את צו האישום, מאחר ועשה כן בניגוד לעמדת פרקליטות המדינה אשר סברה כי אין די בראיות להרשעת המשיב, בניגוד להוראות חוק ולהנחיות פרקליטת המדינה בעניין דיות הראיות ומשקלן, ואף חרף הליך שהתקיים בעניין בבג"צ. לטענתו, מעשי השופט עולים כדי רשלנות רבתי ואף פעולה בזדון, ועל כן השופט ושולחתו – מדינת ישראל, אחראים לנזקים שנגרמו לו.

כן טוען המשיב בתביעתו, כי מעשי המבקש 2 עולים כדי רשלנות רבתי ואף פעולה בזדון, אשר הסבו לו נזק, ולמעשים אלה אחראית המבקשת 1 באחריות שילוחית ואף באחריות ישירה, במישור השלטוני וכמעבידה.

טענות הצדדים

השופט יצחק יצחק, אשר הגיש בקשה לסילוק על הסף של התובענה, גורס כי תביעה כנגד שופט הינה חסינה לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מאחר והליך חקירת סיבות מוות נעשה במסגרת חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח – 1958 בדרך של הגשת בקשה לשופט, ולפיכך, תפקידו של השופט החוקר את סיבות המוות, בהתאם לחוק הנ"ל, הינו תפקיד שיפוטי אשר מקנה לו חסינות. חסינות זו הינה מהותית בשל האינטרסים כבדי המשקל אשר עליהם חסינות זו מגנה.

לשיטת השופט בבקשתו למחוק על הסף את התובענה, תבטיח חסינות מסוג זה שמירה על מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה ועל אמון הציבור במערכת זו, וכן שמירה על שיקול דעתו העצמאי של השופט, מבלי שיחשוש מפני תגובות הצדדים להחלטותיו.

כן טוען השופט יצחק, כי חסינות רחבה כאמור תשמור מחד על מעמדו המיוחד של השופט ושל מערכת המשפט, ומאידך תאפשר חשיפה לביקורת לגופו של עניין בדרך של תקיפת ההחלטה השיפוטית גופא.
עוד הוא טוען כי יש לדחות את ניסיון התובע לטעון כאילו פעולותיו של השופט החוקר לא נעשו במסגרת תפקיד שיפוטי, כי אם בעת ששימש בתפקיד מינהלי, שכן הרציונל בגינו הוענקה החסינות השיפוטית מתקיים גם בנוגע לפעולות של שופט חוקר במסגרת חוק חקירת סיבות מוות, ואי תחולת החסינות במקרה זה תגרום לכך שהשופט החוקר יהיה נתון ללחץ ולחשש מפני היותו חשוף לתביעה אישית, ובכך תוטה החלטתו תוך פגיעה באינטרס הציבורי.
מדינת ישראל, אשר נתבעה גם היא באחריות שילוחית לפעולותיו של השופט, טענה שהיא אינה מעבידתו של השופט, שכן סממני החובה שביחסי עובד ומעביד אינם מתקיימים בעניינם של שופטים.
המבקשים מדגישים, כי לאור תכליתה של החסינות המוענקת לשופט ובהתחשב באינטרסים הציבוריים המונחים בבסיסה, משתרעת החסינות גם על תביעה נגד המדינה, שכן מתן אפשרות להגשת תובענה נגד המדינה בגין עוולה, יעמיד בהכרח לבירור הן את המעשה השיפוטי עצמו והן את השופט, דבר המנוגד בתכלית למטרת החסינות.
עוד הם טענו כי יש לסלק את התביעה גם מחמת השתק, שכן לאור הליך שהתקיים בבג"צ, לפיו הוסכם בין הצדדים, כי לאחר שיושב התיק לשופט יצחק וזה ישקול בו בשנית, תהא החלטתו מקובלת על כל הצדדים להתדיינות. על כן מושתק כעת המשיב מטענה כנגד הסכמתו.
התובע גורס כי פעולותיו של השופט יצחק, במקרה דנן, כשופט חוקר, הינן פעולות מנהלתיות-חקירתיות, כעובד ציבור, ולפיכך אינן מהוות חלק מתפקידו כשופט, תואר שהינו אינצידנטלי לחלוטין למעשיו ולמחדליו, כמתואר בתביעה, וכן כי הליך חקירת נסיבות מוות אינו הליך שיפוטי, אשר במסגרתו אינו פועל השופט כשופט, כהגדרתו בחוק יסוד: השפיטה, כי אם כעובד ציבור, אשר בהתאם לסעיף 7א לפקודת הנזיקין אינו נהנה מחסינות בשל מעשיו. כן טוען המשיב/תובע כי מאז הינתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושליים בעניין פרידמן ( בר"ע (י-ם) 2315/00 מדינת ישראל נ. אבי פרידמן ) ביום 12.03.01, ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית בגין התרשלותו של שופט, וזאת במקרים בהם המדובר ברשלנות רבתי.

קביעות בית המשפט

  • חסינותו של שופט בחוק - חסינותו של בית המשפט מחבות נזיקית קבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בזו הלשון: "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי".
  • סמכויות שופט חוקר לפי חוק חקירת נסיבות מוות - קמות כאשר אדם מת ויש יסוד סביר לחשש ש"סיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה", או כאשר אדם מת בהיותו "נתון במעצר או במאסר או בהיותו מאושפז במוסד פסיכיאטרי או במוסד סגור למפגרים". במקרה כזה רשאי היועמ"ש או בא כוחו, קצין משטרה, רופא או כל אדם מעוניין, לבקש מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאת הגוויה, לחקור את סיבות המוות.
  • האם נתונה לשופט חוקר לפי חוק חקירת סיבות מוות חסינות? כן, למרות שאינו מכריע בסכסוך בין צדדים יריבים: זהו הליך שיפוטי אשר מעורבים בו סממנים של חקירה (הליך כלאיים, או SUI GENERIS).
  • תכליתה של החסינות השיפוטית - מקום בו שופט יודע כי הוא עלול להתבע על ידי אחד הצדדים, עלול להווצר אצלו תמריץ, ולו באופן לא מודע, לילך לקראת אותו צד אשר סיכוייו לתבעו גדולים יותר. עצמאות הרשות השופטת הינה אחת היסודות המוסדים של שיטת משפט מתוקנת, והאפשרות להגיש תביעה נזיקית כנגד שופט תפגע בעצמאות זו. שיקול חשוב נוסף הינו עיקרון סופיות הדיון. תכליות אלו מלמדות כי גם לשופט חוקר לפי חוק חקירת סיבות מוות צריכה להיות מוענקת חסינות שיפוטית.
  • נפקות החסינות של שופט חוקר לפי חוק נסיבות מוות - אחת היא באם מועלות כנגדו טענות בדבר רשלנות רבתי או זדון, הוא חסין בפני טענות מסוג זה. כל פרשנות אחרת תרוקן את החסינות אשר מוענקת לשופט ממהותה, מתכליתה ומתוכנה, שכן ידרש הליך רק בכדי לברר אם עסקינן ברשלנות או בזדון, ובכך יתקיים דיון בפועלו השיפוטי של השופט 'בדלת האחורית'.
  • באשר לאחריות המדינה - אמנם, הענקת חסינות לשופט תוך הותרת אפשרות לתביעת המדינה כשולחתו, עלולה אכן לפגוע בתכליתה של החסינות השיפוטית, שעה שמעשיו של השופט יעמדו למבחן במסגרת הוכחת התובענה. יחד עם זאת, לשון סעיף 8 לפקודת הנזיקין נוקט בלשון "לא תוגש נגדו תובענה" המתפרשת כחסינות דיונית, המונעת הגשת התביעה אך איננה מכשירה את המעשה, דהיינו איננה מהווה חסינות מהותית. בעניין פרידמן הוכרה האפשרות לתבוע את המדינה בגין רשלנות רבתי של שופט, ובלבד שהרשלנות תהא קיצונית מאד. על כן אין למחוק על הסף את ההליך כנגד המדינה.
  • השתק, אי גילוי, וסילוק לגופו - ההסכמה שהושגה בין הצדדים בבג"ץ שהוגש, ולפיו התובע לא יערער על החלטת השופט, אינה מהווה 'מעשה בית דין' לעניין הנדון פה, וזאת בהיעדר זהות בין העילות, ובהיעדר זהות בין האינטרסים או הזכויות המוגנים. ההסכמה הדיונית בין הצדדים הצטמצמה אך ורק להתחייבותו של התובע שלא לעתור לבג"ץ שנית לאחר ההכרעה הנוספת של השופט החוקר, וכך הוא עשה. אין בהסכמה הדיונית אשר הושגה בכדי להוות מחסום בפני המשיב, ובוודאי לא בהליך סף, מהעלאת טענות שבמהות כנגד הליך החס"מ כולו, על אופן ניהולו, ההחלטות שנתקבלו במסגרתו, ההחלטה הסופית ותוצאותיהם, לרבות בעילות נזיקיות, מחסום שימנע בירור הטענות לגופן.
  • בשולי הדברים - יש מי שהציעו להחלת הסדר ולפיו פעולות שיפוט שנעשו בכוונה לגרום נזק תוך שימוש לרעה בסמכות לא תזכנה לחסינות שיפוטית, ובנסיבות כאלו מן הראוי יהא לחייב לא רק את המדינה אלא גם את השופט עצמו. היות וטרם גובש מנגנון אשר יתאים ליישום הולם ונכון של הסדר מסוג זה, ובהינתן העובדה כי טרם נמצא עיגון בדין להחרגת מעשי זדון מסעיף החסינות השיפוטית האישית, נותרת הצעה זו ודומותיה בתורת דיון אקדמי גרידא.

תוצאת ההליך

התביעה כנגד השופט יצחק יצחק תימחק על הסף, ברם, התביעה כנגד המדינה לא תימחק.

פרטי ההליך

- בבית המשפט השלום בבאר שבע
- בפני השופט יעקוב שפסר
- בשם השופט יצחק יצחק – עו"ד אביבה חצרוני
- בשם המשיבים - עו"ד משה ענבר

בש"א 5306/08 יצחק יצחק נ' אברהם (אבי) בן הרוש
תאריך:  11/06/2009   |   עודכן:  12/06/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בית המשפט ידון בתביעה המאשימה שופט ברשלנות
תגובות  [ 20 ] מוצגות   [ 20 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עידןסובול
12/06/09 00:01
 
הנ"ל
12/06/09 07:56
2
מלח חמוץ מתוק
12/06/09 00:27
 
שופטים ג
12/06/09 04:53
 
קרש גיהוץ
12/06/09 06:52
3
ש. גורלי
12/06/09 05:01
 
טוסיק דיגיטאלי
12/06/09 09:13
 
אגריפס השמן
12/06/09 18:05
4
סיסרא הפלישתי
12/06/09 07:31
5
רשיון לעוולה
12/06/09 08:00
6
שימי 1
12/06/09 13:26
 
עמי בן לולו
4/06/17 19:35
7
עצי רשלנסקי
12/06/09 15:37
8
יהווה לוי
12/06/09 23:18
9
אינטר פרטציה
13/06/09 09:50
10
בעל הנר
13/06/09 21:47
 
אין מצב
14/06/09 00:19
 
בעל הנר
21/06/09 15:49
11
הור דוס
14/06/09 08:52
12
יאירה
1/10/09 23:58
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בין הרפובליקה של בולגריה וחברת זאבי אחזקות בע"מ נכרת חוזה, על-פיו תרכוש חברת זאבי בע"מ שבעים וחמישה אחוזים ממניות חברת התעופה הבולגרית. עוד נקבע כי באם תתגלע מחלוקת בין הצדדים, יובא הסכסוך בפני בוררות שתדון על-פי כללי ועדת האומות המאוחדות לענייני סחר בינלאומי, ושהחלטת הבוררות תהיה סופית, בלתי ניתנת לערעור, ותוצא לפועל בבולגריה, בהתאם לחוק הבולגרי.
11/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"קיים הגיון בשיטה הנקוטה בידי המשיבים כפי שתוארה לעיל, היינו ביצוע השומה לאחר ההמתה, שכן נהיר הקושי במיון וסימון עדר בעל 1,300 ראשים, בעוד בעלי החיים נעים באופן חופשי במרחב שהוקצה להם. סימון בתנאים שכאלו, גורם טרחה מיותרת ועלול בקלות להביא לידי טעות, לעומת סימון בעלי החיים לאחר המתתם בהיותם נייחים".
11/06/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
נראה כי המוסד של "כאילו", של סגן שר הממלא את פונקציות השר עד קצה גבול היכולת הפורמלית כשהשר המכהן הוא ראש הממשלה, להבדיל מסגן שר במתכונתו הבסיסית, הוא מוסד הקרב לתום דרכו. על המערכת הממשלתית ליתן דעתה כי פסק דין זה, אף אם לא הביא להתערבות שיפוטית נוכח הרקע שתואר, מהווה תמרור לעתיד. מה שאין אדם מן היישוב יכול לקבל כהגיוני ומתקבל על הדעת, ושיש לו פתרון אחר - ראוי כי ייפתר בדרך הנכונה, ההוגנת כלפי כולי עלמא והמגשימה את רוח החוק, קרי, מינוי שר ככל משפטו וחוקתו. ראוי משרד ממשלתי כי מי שעומד בראשו בפועל, במהות, יהא בעל כל הכוחות והסמכויות, מהחל ועד כלה, למלא את תפקידו ולשרת את הציבור כך יהא לעתיד לבוא, ואנו יוצאים מהנחה כי כך יהא בממשלה הבאה למצער. כך אמר (יום ג', 9.6.09) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בעתירה שהגישה ההסתדרות הרפואית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגד ההסדר של "סגן שר במעמד שר", וזאת כאשר המשרד עצמו נעדר שר. בעתירה, אשר נדחתה, נקבע כי הגם שההסדר הנוכחי אינו מספק, העתירה תידחה לעת עתה משום שאופן התנהלות הממשלה אינו "בלתי סביר באופן קיצוני".
11/06/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בבית קפה שפעל בקניון בנתניה נערכה הופעה מוסיקלית, בה נעשה שימוש ללא רשות ביצירות מוגנות על-פי חוק זכויות יוצרים. אגודת אקו"ם, האמונה על ההגנת זכויות היוצרים המוסיקאליים בישראל, תבעה פיצויים בבית משפט השלום ברחובות בשם האמן, שבתכניו השתמשו בהופעה ללא רשותו, מחברת קפוצ'ינו עסקי מזון בע"מ - מפעילת בית הקפה וממנהלו, רועי אקרמן, שגם מחזיק בחלק ממניות החברה, שאיפשר את קיום ההופעה.
11/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
בשנת 2006 הגישו התנועה להגינות שלטונית ומנחם קניג, יו"ר הארגון לעידוד תחבורה ציבורית למען צמצום תאונות דרכים בישראל, עתירה לבג"צ כנגד רשויות המדינה, וכנגד דן ואגד. הסעד המבוקש העיקרי: שהמחוקק יממש את סמכותו ויגביל את כמות העומדים בנסיעה באוטובוסים. כמו-כן ביקשו העותרים שההגבלה תירשם ברישיון הרכב והקו של האוטובוס. על-אף הציפיות לקבלת טענות העותרים, דחה בג"צ את העתירה.
10/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il