צה"ל מסר לוועדת לוקר לעניין תקציב הביטחון ולחשבת הכללית, מיכל עבדאי-בויאנג'ו, נתונים מטעים בנוגע להגדלות שמקבלים הפורשים משירות קבע. ההגדלה הממוצעת הייתה גדולה ברבע מזו שנמסרה לשני גורמים אלו - מגלה (יום ד', 26.10.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח המיוחד שלו על מצב הפנסיה בישראל. בעלי התפקידים בתקופה הרלוונטית היו: הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט; מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל; ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי; והיועץ הכספי לרמטכ"ל, תת-אלוף ששון חדד.

הרמטכ"ל רשאי להעניק הגדלה של שיעור הגימלה לפורשים, והיא למעשה ניתנת אוטומטית: 97% מכלל הפורשים בשנים 2015-2013 קיבלו אותה. צה"ל מסר לוועדת לוקר ולחשכ"ל, כי הגידול הממוצע הוא 6% - בעוד שבפועל הוא עמד בשנים אלו על 8.5% והגיע בשנת 2015 לשיא של 8.8%. מדובר בהפרש של מאות מיליוני שקלים בשנה ובחבות אקטוארית של 2.9 מיליארד שקל, שלא הובאו בחשבון בהמלצות ועדת לוקר ושלא נכללו בדוחות הכספיים של המדינה. יתרה מזאת: משרד הביטחון וצה"ל כלל לא בדקו את המשמעות התקציבית והאקטוארית של תוספות אלו.

איזנקוט: אתחיל לבדוק אישית

בשנת 2015 קיבלו קרוב למחצית מהפורשים הגדלה של 8% ומעלה, 29% מהפורשים קיבלו הגדלה של 10% ומעלה, 15% מהפורשים קיבלו הגדלה של 14% ומעלה ו-1.4% מהפורשים קיבלו הגדלה של 19%. רובם המוחלט של הפורשים קיבלו הגדלות בשיעור של 6% ומעלה (86.3%). בשנת 2015 עלו הגדלות הרמטכ"ל לעומת 2013, בעיקר בטווחי ההגדלה הגבוהים של מעל 11%.

ביוני השנה הגיב איזנקוט על הממצאים בפני צוות הביקורת: "יש פערים שאתם מצביעים עליהם והם נכונים... יש אנשים שאחראים על זה באכ"א... והם עושים את החישוב... זה לא מקבל את החותמת של הרמטכ"ל ורובם יכולים לקבל שישה, שמונה או תשעה אחוזים. זה חלק קטן מאוד עד כדי 19%, וכשזה נאמר לי, על פניו אמרתי שזה לא מקובל... זה נראה לי לא הגיוני ולא מקובל לעשות 19%, אני רואה בזה בעיה. לכן בדיון שנערך אצלי אמרתי שהאישור הפרטני שלי יינתן מעל 8%, וכל מקרה כזה ידוע ויסבירו לי, ברחל בתך הקטנה, למה נכון לתת מעל 8%.

"עכשיו אני מבין שבמשק, כשעשו בדיקה והשוואה לגופים אזרחיים, יש גם כלים אחרים של לתת דרגות ולעשות מהלכים שישפרו וזה נעשה במקרים בהם הגימלה הצפויה קטנה... העניין של שקיפות נתונים בכלל לא שאלה, מבחינתי. כל הנתונים על השולחן ובצורה שקופה בכלי שייקבע". יצוין, כי איינזקוט אפשר שלא לקבל את אישורו לתוספות הגבוהות בשליש מהשיעור שנמסר לוועדת לוקר. ואילו משרד המבקר מעיר, כי עליו להביא בחשבון שבדרך כלל כבר ניתנת אותה תוספת של 6%, ומציע לאיזנקוט לבדוק את המדיניות בכללותה ולהכניס בה שינויים.

"התנהגות פסולה של אכ"א"

ממצא נוסף של שפירא: אכ"א העלים מהאוצר נתונים. האגף הערים קשיים על האוצר, אשר ביקש לקבל את מסמך מדיניות הרמטכ"ל בנושא הגמלאות, ובניגוד להחלטת הממשלה - מסר לו מסמך חלקי בלבד. נדרשה פנייה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, לשר הביטחון דאז, משה יעלון, כדי שצה"ל יעביר את המסמך המלא. כך לא התאפשר לאוצר לבצע בקרה נאותה על ההגדלות שמאשר הרמטכ"ל ועל יישום החלטות הממשלה שנועדו להגביל את סמכויותיו בנושא זה; שפירא קורא לממשלה לאכוף החלטות אלו.

המסמך שהועבר במקור למטה השכר באוצר לא כלל את חישוב ההגדלה הרגילה של אחוזי הפנסיה, שיכולה להגיע כאמור ל-19%, והעלים מהאוצר גם הגדלות אחרות שיכול הרמטכ"ל להעניק. משרד מבקר המדינה "רואה בחומרה התנהלות פסולה זו של אכ"א, מפנה את תשומת לב הרמטכ"ל להתנהלות פסולה זו של אכ"א, ומעיר, כי על הרמטכ"ל להורות לאכ"א להעביר למטה השכר את כל הנתונים והמידע הנדרשים לאגף החשכ"ל במשרד האוצר לצורך הפיקוח והבקרות שלו".

הגדלות הרמטכ"ל מאפשרת לשפר את תנאי הפנסיה של משרתי הקבע המשרתים תקופה קצרה יחסית. היא גם יכולה לשמש ככלי לתמרץ אנשי קבע לחזור לשירות קבע או להאריך שירות במקרה של עתודאים לדוגמה. אולם, מדגיש שפירא, במקרים מסוימים מדיניות זו מזכה פורשים בגיל צעיר יחסית, בשיעור הגדלה נמוך משמעותית מפורשים בגיל מבוגר יותר. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התופעה של הגדלה גורפת של הגמלאות לאנשי הקבע בלא שתועדה סיבת ההגדלה וללא יכולת לבצע בקרה נאותה על ההגדלות", ממשיך שפירא.

שפירא מותח ביקורת גם על מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ועל הממונה על התקציבים, אמיר לוי, באומרו שהם ניהלו באופן לא תקין ולא יעיל את המו"מ עם משרד הביטחון וצה"ל על הסיכום התקציבי, וללא ליווי של הייעוץ המשפטי במשרד האוצר. אגף התקציבים ניהל מו"מ בנושאי שכר וגמלאות, שיש להם משמעויות כספיות גדולות ועשויות להיות להם השלכות רוחב על יתר גופי הביטחון, ללא תיאום ושיתוף של אגף הממונה על השכר. אגף התקציבים לא שיתף במו"מ את אגף החשכ"ל, אף על-פי שהוא אמון על ביצוע בקרות על נתוני השכר והגמלאות בצה"ל; לא את אגף שוק ההון, על-אף שהאגף אמון על קביעת הנחות אקטואריות בחישובי קרנות הפנסיה; ולא את רשות המיסים, אף כי הסיכום כלל סעיפים המתייחסים לנושא הבלו על הסולר.