בני זוג ישראלים ביצעו מרמה במאות מיליוני שקלים נגד חברות זרות - עולה מפסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
תמר אברהמי. היא קבעה (17.10.16), כי ניתן לאכוף בישראל פסק דין של בית המשפט באנגליה שניתן נגד השניים.
פסק הדין ניתן נגד רונן אברבוך ומרים אברבוך (לשעבר רוסלאן פינאייב ומריה קוברסקה), בעלי אזרחויות של רוסיה, לטביה וישראל, לבקשתן של חברת tie International Investment Management, חברת Otkritie Securities וחברת JSC Otkritie Financial Corporation. רונן אברבוך חויב לשלם 160 מיליון דולר, ורעייתו - מיליוני דולרים.
בית המשפט האנגלי קבע, כי השניים הונו את התובעות בעיקר בכך שדיווחו להן על רכישת אג"ח ארגנטינאות בסכום גבוה פי ארבעה מזה ששילמו בפועל, ואת ההפרש שלשלו לכיסיהם. על-פי פסק הדין, רונן הוביל את המרמה ואילו מרים ידעה על הדברים וסייעה להלבין את תוצריה, בין היתר באמצעות רכישת וילה יוקרתית בציריך תמורת 17.5 מיליון דולר, עוד מיליון דולר הושקעו בשיפוצה ומרים אף טסה לקובה כדי לרכוש עתיקות שיוצגו בה.
טענתם העיקרית של אברבוך הייתה, שפסק הדין נגדם הושג במרמה, והיה תוצר של קנוניה שנועדה להשליך עליהם את האחריות למעילה של אחרים. היו בפיהם טענות קשות כנגד היושרה וההגינות של השופטים שישבו בדין, ועוד טענו שלא היו בידיהם אמצעים לזכות לייעוץ משפטי. לדברי השניים, ממילא אין להם רכוש בארץ ממנו יוכלו התובעות להיפרע.
את רוב פסק דינה מייחדת אברהמי לדחיית טענת הרמייה שהעלו אברבוך, לאחר שדחתה גם את טענותיהם הפרוצדורליות והמשפטיות האחרות. היא אומרת: "העלאה חוזרת ונשנית של גרסת הנתבעים, אין בה כדי לבסס את קיומה של הגנת המרמה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ או בכלל. עמדתם של הנתבעים כי לא הם אשר מעלו בכספים וכי הייתה זו פעולה של גורמים אחרים, עלתה, נדונה ונדחתה, במסגרת ההליך באנגליה".
לדברי אברהמי, לא הוצגה לה ראיה כלשהי בדבר שחיתות או הטיית דין באנגליה, לחץ על השופט או משוא פנים כלשהו מצידו. עוד נדחתה הטענה כאילו עדות מרכזית נגד אברבוך נקנתה, שכן אין לה כל ראיה. בנוסף לכך, פסק הדין האנגלי מבוסס על עדויות רבות, ולגבי אותה עדות ספציפית - השופט אמר שהוא נזהר מלקבוע ממצאים על פיה.
בני הזוג נוהגים להעלות טענות בלתי מוכחות, ואז לטעון שהצד השני לא סתר אותן - מעירה אברהמי. הם גם הרחיבו את החזית והעלו באיחור טענות שלא הועלו בזמן אמת. בעיקרו של דבר, היא מסכמת, בכל פעם בה לא מתקבלת טענה של אברבוך - הם טוענים שהיה על בית המשפט להגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע.
אברהמי מסכמת: "אין מדובר בהוכחות ראויות למרמה. טיעונם של הנתבעים מהווה, אחרי הכל ולמרות הכל, נסיון להפוך את בית המשפט כאן לכל הפחות לערכאת ערעור של בית המשפט הזר (שלא לומר: 'מקצה שיפורים' של ההליך האנגלי), ענין שכל הצדדים ציינו שאין לעשות ועת הובהר כי בית משפט אשר דן בבקשת אכיפה אינו יושב כערכאת ערעור על פסק-החוץ שאכיפתו מתבקשת בישראל".
אברבוך חויבו בתשלום הוצאות בסך 450,000 שקל. את החברות ייצגו עוה"ד
קנת מן,
גד טיכו ו
אלון קנטי, ואת אברבוך - עו"ד אשר נטוביץ.
