המשטרה שוב ביצעה חיפוש בלתי חוקי, בו הפרה הן את הוראותיו המפורשות של החוק והן את הצו השיפוטי הספציפי שהיה בידי השוטרים. שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, זיכה (25.10.16) בשל כך נאשמת בהחזקת סמים, תוך שהוא מותח ביקורת סרקסטית על המשטרה.

החשיש נתפס בחזייתה של חני ביניאשווילי בעת חיפוש שנערך בביתו של בן-זוגה, יוסף יחיא. בקר קבע, כי החיפוש נעשה ללא שני עדים - כפי שמחייב החוק וכפי שכתב השופט שאול אבינור בצו החיפוש. הוא דוחה את כל ההסברים שנתנה המשטרה בדיעבד למעשיהם הפסולים של אנשיה, וקובע שאין מנוס מלזכות את ביניאשווילי.

טענה ראשונה של המדינה הייתה, שיחיא הסכים לחיפוש ולכן לא היה צורך בעדים. "לא ירדתי לסוף דעתה של התביעה בנימוקה זה" אומר בקר. "ראשית: מה לי ומי לי הסכמתו של יחיא לחיפוש בדירה? במה מורידה או מעלה הסכמתו של יחיא, אם ממילא היה ביד השוטרים צו חיפוש, כדת וכדין? ובמילים פשוטות: מי שואל אותו בכלל?". שנית, הוא מוסיף, גם אם יחיא הסכים לחיפוש - אין הסכמתו פוטרת את המשטרה מחובת העדים.

עוד טענה התביעה, כי הסכמתו של יחיא נלמדת מכך שהוא נכנס עם השוטרים לדירה. בקר מגיב: "האמנם? ברצינות? מדובר באדם שהוא עצור, כבול, אשר נלקח על-ידי השוטרים לביצוע החיפוש על-פי הצו. על איזו הסכמה בדיוק מדובר? דומני, כי ניתן לקבוע, לפחות ככלל, שהסכמה לחיפוש צריכה להיות מפורשת ומילולית, ולא על דרך הפנטומימה (לא כל שכן על-ידי מי שידיו אזוקות), וקל וחומר שיפים הם הדברים, וביתר שאת - ביחס לוויתור על נוכחות שני עדים לחיפוש".

המדינה הוסיפה וטענה, כי ניתן לראות את ביניאשווילי כעדה לחיפוש. בקר מציין, שאיש לא אמר לה שהיא עדה, ובכל מקרה - אין היא יכולה להיות עדה לחיפוש שנעשה על גופה שלה ובחדרו של בנה.

טענה נוספת הייתה, שנוצר צורך דחוף לבצע את החיפוש - מצב בו החוק מאפשר לוותר על עדים. "ממש לא", קובע בקר. "חיפשתי, יגעתי ולא מצאתי, כל טענה שהיא מצד השוטרים שביצעו את החיפוש בדירה, כי עשו כן ללא נוכחות עדים נוכח התנהגותה של ביניאשווילי, או נוכח דחיפות אחרת כלשהי... טענת ה'דחיפות' ביחס לביצוע החיפוש בדירה, ולו בדיעבד, אינה נשענת על הראיות בתיק, מלאכותית היא ונולדה בדיעבד, ועל כן - נדחית".

בקר ממשיך ומסביר מדוע החליט לפסול את הסמים כראיה: "צא ולמד, מה 'משד"ר שוטר המפטיר, בבית המשפט, כי 'לא התייחס' להוראת צו החיפוש, ואל החוק, לפיהם שומה עליו לבצע חיפוש בדירה של פלוני בנוכחותם של שני עדים? מה מלמדת עמידתו, הכמעט-לעומתית של השוטר דנא, אשר לנוכח השאלה כיצד התייחס להוראות החוק והצו שניתן ביד המשטרה במעמד צד אחד, בדבר נוכחות שני עדים, ואל מול עיניו המשתאות של בית המשפט הוא מושך בכתפיו, ומשיב, באופן ישיר וישר, כי כלל 'לא התייחס' לעניין?

"במקרה זה, דווקא הישירות הזאת, הכמעט-תמיהה הזאת, של השוטר, על עצם השאלה בדבר נוכחות עדים לחיפוש, כאילו הסנגור טורד את מנוחתו בדקדוקי עניות, היא שמספרת סיפור, סיפור עגום. כאשר שוטר נשאל על אי-מילוי הוראת חוק וצו-חיפוש גם יחד, והוא משיב - מעל דוכן העדים - בנימה של 'הנח לי, במטותא, עם הזוטות הללו', הרי שמשהו אינו כשורה בממלכת דנמרק".

בקר מדגיש, כי אין המדובר בכשל חד-פעמי: "תופעה זו, של זלזול במילוי הוראות החוק, של התייחסות מבטלת לצווים היוצאים תחת ידו של בית המשפט, צריכה מענה חד-משמעי, כזה שתבהיר לשוטר הבא אשר יוצא לבקש ולבצע צו חיפוש, כי עליו לדקדק במעשיו, בקיום הוראות החוק וצווי בית המשפט, שאם לא כן - בהיעדר נימוק כבד משקל - ייתכן כי פירותיו של אותו חיפוש שיבוצע שלא כדין, לא יבואו אל תיק הראיות של בית המשפט".

בקר ממשיך ומרחיב בנוגע לחומרה בה יש להתייחס להפרת צווים בידי שוטר, שהוא בעל העוצמה הרבה ביותר מול זכויותיו של הפרט. "שוטר 'שלא מתייחס' לדרישת החוק והצו גם יחד לבצע חיפוש בנוכחות שני עדים, בלא כל נימוק או טעם, מועל בתפקידו ובשליחותו", הוא אומר. לדבריו, יש צורך במסר התרעתי בדמות פסילת הראיות.

בקר פסל גם את הודאתה של ביניאשווילי במשטרה, באומרו שאין ספק שלא הייתה מודה אלמלא היו הסמים נתפסים על גופה. את המדינה ייצגה עו"ד אנה גולדהירש, ואת ביניאשווליי - עו"ד שירן ברגמן.