|   15:07:40
דלג
  יובל אלבשן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

ברק אובמה, עורך-דין קהילתי

על עורך הדין הקהילתי לשתף את הלקוח באסטרטגיה המשפטית ללכת עימו בשיתוף, לא להוביל אובמה יישם את הפרקטיקה הזו בתחום המנהיגות "כן אנחנו יכולים" הייתה התוצאה
12/06/2009  |   יובל אלבשן   |   מאמרים   |   מעשי משפט   |   תגובות
[צילום: AP]

"זו הייתה אמונה פשוטה שנכתבה במסמכים המכוננים שהכריזו על ייעודה של האומה. כן, אנו יכולים!

היא נלחשה על-ידי עבדים ותומכיהם כשצעדו בדרך אל החופש בלילות החשוכים ביותר. כן, אנו יכולים!

היא הושרה על-ידי מהגרים כשהגיעו מחופים רחוקים ועל-ידי חלוצים שהתקדמו מערבה כנגד שממה שאינה סולחת. כן, אנו יכולים!

זו הייתה הקריאה של עובדים שהתאחדו, של נשים ששלחו את ידן אל פתק ההצבעה, של נשיא שבחר את הירח כגבול החדש שלנו, ושל מלך שלקח אותנו אל פסגת ההר והראה לנו את הדרך אל הארץ המובטחת.

כן, אנו יכולים לצדק ושוויון. כן, אנו יכולים להזדמנות ושגשוג. כן, אנו יכולים לרפא את האומה. כן, אנו יכולים לתקן את העולם הזה. כן, אנו יכולים!"

ברק אובמה, ניו המפשייר, 8 בינואר 2008


ריבוא מילים כבר נאמרו ונכתבו מאז בחירתו ההיסטורית של ברק חוסיין אובמה לנשיא השחור הראשון של ארצות-הברית של אמריקה. קשה לחשוב ולו על סופרלטיב אחד שלא נעשה בו שימוש, ובצדק. היה זה באמת אחד מאותם רגעים שבהם העולם כולו עוצר את נשימתו ודומע מהתרגשות אמת. נשיא שחור בבית הלבן. מי היה מאמין?

והנה, פן אחד באישיותו של אובמה לא זכה כמעט לדיון בשיח הציבורי. כוונתי לניסיון ולתובנות שצבר אובמה בעבודתו כעובד קהילתי (Community Organizer) ובעיקר כעורך-דין קהילתי (Community Lawyer), ושאותם יישם במסגרת קמפיין הבחירות המבריק שלו. מעקב אחר הקמפיין מלמד שאובמה יישם בו את תורת הפעולה המופיעה בספרי היסוד בתחום עריכת-הדין הקהילתית, על האופן שבו ניתן לגייס המונים בפוליטיקה. במובנים רבים, אובמה ניצח באמצעות תורת הפעולה הזו.

עניין זה ראוי לתשומת-לב, שכן השימוש שנעשה עד עתה במושגי היסוד בתחום זה — "העצמה משפטית”, "הקשבה אקטיבית”, "ארגון קהילתי”, "שיתוף” ו”עבודה תהליכית” — נעשה רק לעבודה עם קהילות מוחלשות בסמטאות האחוריות של אמריקה. אין ספק שנדרשה תעוזה ויצירתיות כדי להביא מושגים אלו אל המשרדים המהודרים בוושינגטון ובמנהטן, כמו גם אל הרחובות הראשיים של המעצמה הגדולה מכולן. במאמר קצר זה אתמקד בעקרונות עבודה אלה של עריכת-הדין הקהילתית.

א. רקע

בטרם ניגש ללב העניין אקדים שתי הערות. הראשונה שבהן היא הערה מושגית. ניתן לדמות “עורך-דין קהילתי” לרופא משפחה העובד בקרב קהילה מוחלשת: הוא מוכר, הוא עממי והוא נגיש. ניתן לפנות אליו בכל בעיה כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטיים. מרבית עורכי-הדין הקהילתיים בעולם עובדים במסגרת “מרכזי זכויות” או “מרכזי יעוץ לאזרח”, הממוקמים בדרך כלל במרכז המסחרי בטבורה של עיר. מרכזים אלה מעוצבים כחנויות רגילות, כדי לא להרתיע את העוברים והשבים מכניסה בשעריהם. המטרה היא שאשה ענייה הזקוקה לייעוץ, תוכל לצאת אל המרכז המסחרי ו”לקנות” בחנות הזכויות עזרה משפטית, חינם אין כסף, באותה פשטות שבה היא יוצאת אל אותו מרכז מסחרי וקונה תרופות בבית המרקחת או בקופת החולים. בד-בבד, עורך-הדין הקהילתי לומד את שפת הקהילה ואת הקודים התרבותיים השכיחים בה, ונהפך הלכה למעשה למתורגמן בינה לבין מערכת המשפט. כך נהפך המשפט - ועמו, בשאיפה, גם הצדק - לחלק מנוף חייהם של אזרחים שעל-פי רוב מודרים ממנו. אלא שלא די בנגישות של עורך-הדין לקהילה המוחלשת. עורך-דין קהילתי גם משתמש בשיטות עבודה שונות מאלה המקובלות במשרדים הממוזגים של עורכי-הדין ה”מסורתיים”. שיטות אלו מעצימות את הלקוחות, מאפשרות להם השתתפות רבה בהליך המשפטי, ולמעשה מותירות בידיהם את הכוח להובילו ולנווטו.

ההערה השנייה מתייחסת לביוגרפיה של הנשיא אובמה, ככל שהדברים קשורים למאמר זה. שנה לאחר תום לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת קולומביה עבר אובמה לשיקגו כדי לעבוד בארגון בשם ‘הפרויקט לפיתוח קהילתי’ (Developing Communities Project). תפקידו היה לנהל משימה של שיפור תנאי המגורים באחת השכונות העניות בעיר. הוא הוביל בהצלחה חלקית כמה פרויקטים קהילתיים, ביניהם רפורמה בבית הספר השכונתי, פינוי פסולת רעילה והקמת מרכז להכשרה מקצועית לדורשי עבודה בשכונה. אחרי שלוש שנים הוא חש כי הדרך לשינוי חברתי של ממש מחייבת כלים משפטיים, והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת הרוורד. עם סיום לימודי המשפטים חזר אובמה לשיקגו והחל לעסוק בעריכת-דין ציבורית-חברתית. לדבריו, בתיקים שנטל על עצמו - מרביתם בתחום הזכויות החברתיות ומיעוטם בתחום השוויון - הקפיד להשתמש בשיטות של עריכת-דין קהילתית. תחילה סבר שעריכת-הדין הקהילתית היא שתביא את התיקון החברתי הנדרש לאמריקה, שכן היא היחידה המשלבת, כדבריו, “בין המשפט הפרטי לזה הציבורי”, בין “ייצוג קהילה” לבין “סיוע לפרט”, בין “התקדמות אישית” לבין “מניעת הדרדרות קולקטיבית”. כעבור שנתיים הבין שלא בכך די. לדבריו, “השינוי האמיתי יכול לצמוח רק בשדה אחד — שדה הפוליטיקה”. אי לכך בחר אובמה לנהל פרויקט ארצי שנועד לעודד הצבעה בקרב מצביעים מקבוצות מיעוט במדינת אילינוי. הוא הצליח לרשום כ-100 אלף מצביעים חדשים, מרביתם שחורים. בהמשך החליט לקפוץ בעצמו למים הקרים: הוא פשט את הגלימה השחורה ופתח בקריירה פוליטית במפלגה הדמוקרטית. השאר, כמאמר הקלישאה, הוא היסטוריה. עם זאת, לאורך כל הדרך ובמשך כל הקמפיין חזר וטען אובמה כי עבודתו בקרב הקהילות המוחלשות של שיקגו הייתה “הניסיון הטוב ביותר בחיים שלי”.

בספרו “חלומות מאבי” כתב אובמה כי :

“לימודי המשפטים יכולים להיות עניין מאכזב; עניין של יישום חוקים צרים והליכים שרירותיים במציאות שאינה מסבירה להם פנים, מעין ראיית חשבון שתפקידה להסדיר את ענייניהם של בעלי הכוח ושלעיתים קרובות מבקשת רק להסביר לחסרי הכוח את התבונה והצדק שבמצבם”.

לכן בדיוק הוא פנה לעריכת-דין קהילתית - למרות הדילמות הרבות שהיא מציבה בפני העוסקים בה, ובראשן השאלה “מהי הקהילה שלנו ואיך אפשר ליישב בינה לבין החירות שלנו?”:

“התשובות שאני מוצא בספרי החוק אינן משביעות תמיד את רצוני - על כל פסיקה בנוסח בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה אני מוצא מספר לא מבוטל של מקרים שבהם [המשפט] מקריב את המצפון לטובת תועלנות או חמדנות... ולכן אני מנסה לתרום את חלקי לטובת הפיכת מגמה זאת. אני עובד בעיקר עם כנסיות ועם ארגונים קהילתיים, עם נשים וגברים שבונים בשקט חנויות מכולת ומרפאות במרכז העיר ודיור לעניים... טרוד בשאלה איך אנחנו הופכים כוח גרידא לצדק?”.

אובמה מעיד על עצמו כי במשך כל שנות עבודתו כעובד קהילתי וכעורך-דין קהילתי בשכונות הקשות של שיקגו הוא עבד עם האנשים ולא רק עבורם. לכן היה חשוב לו שהם “יחליטו יחדיו שעניין עקרוני מונח על כף המאזניים, שלמרות מה שקרה, למילים האלה שהועלו על הכתב לפני יותר ממאתיים שנה, ‘כל בני האדם נולדו שווים’ חייבת להיות משמעות”. לדבריו, יש לתת לקרבנות השיטה להחליט אם ואיך “לבחור לנו היסטוריה טובה יותר”.

להלן אסקור את עקרונות היסוד של עריכת-דין קהילתית שבהם השתמש אובמה במסע הבחירות שלו.

ב. עקרונות היסוד של עריכת הדין הקהילתית

אבן היסוד של עריכת-דין קהילתית היא שיתוף. בשונה מעורכי-דין אחרים, לרבות אלו העובדים לא פעם בארגוני סנגור, עורך-הדין הקהילתי אינו מוביל את התיק המשפטי ואינו נמצא בחזית העשייה. באופן ציורי ניתן לומר כי הוא אינו צועק “אחרי” אלא עובד עם הלקוח, מאפשר לו להכתיב את הקצב, ובמובנים רבים עומד מאחוריו ודוחף אותו להוביל. במילים אחרות, עורך-הדין הקהילתי עומד לשירותו של הלקוח המוחלש, וזאת בניגוד למצב המקובל שבו עורך-הדין מוביל את התיק ואילו הלקוח נדרש לעמוד לרשותו כדי להגיע לתוצאה המקווה. מכאן ברור כי המבחן הרלוונטי לעורך-הדין הקהילתי אינו יכול להיות רק מבחן התוצאה, אלא גם ובעיקר מבחן התהליך. עד כמה באמת לקח הלקוח חלק בתהליך ועד כמה האחרון העצים אותו? מקום שבו ההשתתפות הינה רק בחתימה על תצהיר ובהופעה בבית המשפט, לא נתפס כמקום מעצים אף שעשוי להביא לתוצאה המקווה. נדרש שיתוף של אמת בין הלקוח לעורך-הדין הקהילתי בכל רמות התכנון והעשייה.

כדי שהשיתוף יתממש הלכה למעשה ותימנענה הטיות ומניפולציות — הנובעות מעמדתו העדיפה של עורך-הדין ה”מקצוען” על פני הלקוח ההדיוט — התקשורת בין עורך-הדין הקהילתי לבין לקוחותיו חייבת להיעשות בכנות, בשקיפות ותוך זרימת מידע מלאה. זאת ועוד: מאחר שהמוביל הוא הלקוח, על עורך-הדין הקהילתי להקשיב לו ולהעניק יתרון לאינטרסים שלו, למפת ערכיו ולאוטונומיית הרצון שלו. למרות מקצוענותו, עורך-הדין הקהילתי אינו מחזיק עצמו כמי שיודע טוב מלקוחותיו המוחלשים מה טוב עבורם, אפילו לא במסגרת הזירה המשפטית. בהערת אגב אציין שגישה זו — המדגישה “הקשבה אקטיבית” מצד עורך-הדין, ובה התמחה אובמה — פותחה על-ידי אחד מהאבות המייסדים של העבודה הקהילתית הרדיקלית בארצות-הברית, סול אלינסקי (Alinsky) ז”ל. אובמה ציין כי ספרו השני של אלינסקי RULES FOR RADICALS: A PRAGMATIC PRIMER FOR REALISTIC RADICALS (1971) השפיע עליו רבות.

אובמה לא רק הבטיח אלא גם קיים, ואת הקמפיין כולו בנה על עקרונות אלו. הוא הקים מערכת התרמה שאפשרה לעניים שבעניים לתרום לו אפילו סכומי כסף קטנים ובכך ייצר לא רק תחושת שייכות אלא גם מחויבות של ממש למאבק. תחושות אלה תוחזקו כל הזמן באמצעות עידכונים שוטפים בקולו של אובמה שהועברו לטלפונים הניידים של התורמים, עוד לפני פרסומם בתקשורת ההמונים. באופן זה הם יכלו להרגיש שותפי סוד ולא סתם “ברגים” קטנים שנמצאים מחוץ למעגל האמיתי של מקבלי ההחלטות. כך נבנתה השותפות וכך התרחבו המעגלים. באופן זה רבים מאזרחי ארצות-הברית — שעד כה הוחלשו ואיבדו את יכולות ההשתתפות שלהם במעשה השלטוני — לקחו חלק וחשו השתייכות לבחירות. שיעור ההשתתפות הגבוה בבחירות הוא עדות לכך.

עיקרון היסוד השני של עריכת-דין קהילתית שבו דבק אובמה במסע הבחירות שלו הוא הקשבה. במשך כל הקמפיין התבקשו ההמונים לחוות את דעתם על מעשיו של אובמה, על הצהרותיו ועל תוכניותיו לעתיד. אובמה, לכל אורך הדרך, לא היה החכם יודע הכול המוביל את ההמונים; להפך: הוא היה מנהיג שמקשיב להם ומכבד את חכמתם כשווה לזו שלו עצמו. לכן הוזמן הציבור להגיש הצעות וכל הצעה כזו — והתקבלו מיליונים — זכתה להתייחסות מצד מטה הבחירות. אובמה בנה מערך של משרדי שדה וארגוני שטח שקבעו עבור עצמם את האסטרטגיה של הקמפיין בשטח “שלהם”. בכך באה לידי ביטוי פוליטי התפיסה שנוסחה על-ידי אובמה עצמו כשהיה עורך-דין קהילתי: “שינוי לעולם לא יכול לבוא רק מלמעלה. הוא חייב להיתמך גם בשינוי שצומח מלמטה”.

בהקשר המשפטי הכוונה היא שאין טעם בתקדימים, אפילו של בית המשפט העליון, אם הקרקע אינה מוכנה לקליטתם. עורך-דין קהילתי נדרש אפוא לפעול עם לקוחותיו, ולסייע להתארגנותם ולהעצמתם, כדי שהתקדים לא יהיה רק כותרת ראשית נטולת אחיזה במציאות חייהם כי אם שינוי של ממש. לא פעם הדבר מחייב ויתור על התקדמות בציר המשפטי כדי למנוע מאוחר יותר יצירת כיסים של אכזבה וייאוש מיותרים.

במובנים רבים אובמה יצר פה קהילות חדשות, מרושתות יחד כתנועת המונים, והעביר את מיליוני חבריהן לא רק מייאוש לתקווה אלא גם משיתוק וחוסר-אונים לפעולה ולשינוי. את התוצאה ראינו על מסכי הטלוויזיה לכשנודעו התוצאות, עת מיליונים רבים של אזרחים שטפו את הרחובות והפארקים בצהלות אמת. לא בכדי היו אלו הבחירות הראשונות שדבר כזה קרה: לא היה זה רק המועמד שניצח; הייתה זו התנועה כולה. זו גם הייתה רוח הדברים בנאום הניצחון של אובמה שהבטיח לאזרחיו להיות כן, שקוף, ובעיקר להקשיב כל הזמן לדעתם ולהתחשב בה. כמה רחוק הנאום הזה מהנאום המקובל של “אני אחליט, אני אנווט, אני אוביל”, נאום המותיר את הכוח אצל הנבחר בלבד ומחליש את כוחותיהם של בוחריו. באותו ערב לא השתיק קולו הנישא של אובמה את קולות ההמונים. הוא העצים אותם.

בהרצאותיו ציין אובמה פעמים רבות כי מה שעשוי באמת להוביל לשינוי המציאות הוא השילוב הייחודי הקיים בעריכת-דין קהילתית בין עבודה “מלמעלה” (קידום של שינוי חברתי על-ידי מערכת המשפט) לבין עבודה “מלמטה” (עבודת שטח), ובין עבודה קהילתית לבין עבודה פרטנית, אגב מתן לגיטימציה לפעולת יחיד. תפיסה זו בדבר לגיטימיות פעולתו של היחיד עומדת בניגוד לתפיסה רווחת בקרב הפועלים בקהילות מוחלשות, שלפיה “התקדמות אישית” של פרטים עלולה לבוא על חשבון הקהילה הנותרת מאחור ולהוביל ל”הדרדרות קולקטיבית”. תפיסה זאת באה גם לידי ביטוי בחיבור שעושה אובמה בין עבודה מגזרית ולוקאלית לבין עבודה אוניברסלית. בהקשר זה, בחירת המילים “שינוי” ו”כן, אנו יכולים” (גוף ראשון רבים ולשון רבים מאחדת) אינה אקראית. היא מדברת אל לבם של כל האמריקנים שרואים עצמם מודרים, מקופחים או מושלכים לצדי החברה ולא רק אל המיעוט השחור. לשון זו גם מחברת אותם לשאר האמריקנים המאמינים בחלום המכונן של החברה האמריקנית — חלום שלפיו כל אדם יכול לקדם את עצמו, והטיפוס בסולם החברתי הוא אפשרי עבור כל מי שיעז להציב את רגלו על השלב הראשון.

ג. סוף דבר

בינואר 2006 שימשתי כראש מטה התכנון של מפלגת העבודה וליוויתי את יו”ר המפלגה, עמיר פרץ, בניסיונו להיבחר לראשות הממשלה. במסגרת זו התבקשתי להתלוות לאובמה — אז סנטור צעיר — במהלך ביקורו בירושלים, וזאת עקב התעניינותו בעריכת-דין קהילתית. אובמה סייר בכמה מוקדי פעולה של הקליניקות המשפטיות של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובמשך כל הסיור הרבה לשאול על עריכת-הדין הציבורית בכלל ועל מצבה של עריכת-הדין הקהילתית בפרט. בשלב מסוים הפתיע אותי בשאלה: האם אני משתמש בעקרונות הקהילתיים בקמפיין של פרץ? השבתי בשלילה. עד אז מעולם לא עלה בדעתי קשר כלשהו בין שני העיסוקים שלי. לאחר שובו לארצות-הברית שלח לי עוזרו העתק מריאיון שנתן אובמה 11 שנים קודם לכן לעיתון The Chicago Reader, בו אמר כי “אני רץ לפוליטיקה, למרות כל חסרונותיה, משום שרק בה יש כוחות לעשות את מה שבאמת חשוב בעיני: להעצים קהילות ולקדם שינוי של יחידים”. “במסגרת זאת”, הוא אמר, “אני מביא לפוליטיקה כלים שעד היום נעדרו ממנה”. הכלים שבהם השתמש כעורך-דין קהילתי וכפעיל זכויות אזרח היו “הקשבה, העצמה ושיתוף”. חלומו, כך סיפר למראיין, הוא “להשיב את הפוליטיקה לאזרחיה, להניע אותם לשוב ולהשתתף בה, בדיוק כפי שכעורך-דין הוא ביקש להשיב את המשפט למי שנזקק לו”.

ארצות-הברית של אמריקה בחרה נשיא, אך במקביל קיבלה האומה המדממת והמפוררת הזו — חינם אין כסף — משהו חשוב לא פחות: היא קיבלה עורך-דין קהילתי.

מקורות

DEREK DENCKLA & MATTHEW DILLER, COMMUNITY LAWYERING: THEORY AND PRACTICE (2000).
Hank De Zutter, What Makes Obama Run?, THE CHICAGO READER 8.12.1995, available at www.chicagoreader.com/obama/951208.
Michael Diamond, Community Lawyering: Revisiting the Old Neighborhood, 32 COLUM. HUMAN RIGHTS L. REV 67 (2000).
Shauna I. Marshall, Mission Impossible? Ethical Community Lawyering, 7 CLINICAL L. REV. 147 (2000).
Larry B. McNeil, The Soft Art of Organizing, 109 SOCIAL POLICY 108 (1995).
Barack Obama, Why Organize? Problems and Promise in the Inner City, in AFTER ALINSKY: COMMUNITY ORGANIZING IN ILLINOIS 35-40 (1990).
BARACK OBAMA, DREAMS FROM MY FATHER: A STORY OF RACE AND INHERITANCE (2004).
BARACK OBAMA, THE AUDACITY OF HOPE: THOUGHTS ON RECLAIMING THE AMERICAN DREAM (2006).
William P. Quigley, Reflections of Community Organizers: Lawyering for Empowerment of Community Organizations, 21 OHIO N. U. L. REV. 455 (1995).
GAREN THOMAS, Yes WE CAN: A BIOGRAPHY OF BARACK OBAMA (2008).

פורסם במקור בכתב העת 'מעשי משפט'
תאריך:  12/06/2009   |   עודכן:  13/06/2009
עו"ד יובל אלבשן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ברק אובמה, עורך-דין קהילתי
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מנהל מתנס כושל
13/06/09 16:32
פורום: מעשי משפט כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בנאומו בקהיר בשבוע שעבר הביא אובמה את אנדלוסיה כדוגמה לסובלנותו ההיסטורית של האיסלאם כלפי אמונות אחרות: "לאיסלאם מסורת גאה של סובלנות", הוא אמר. "ראינו זאת בהיסטוריה של אנדלוסיה וקורדובה במהלך האינקוויזיציה". נשמע נפלא, אלא שלאמירה זאת אין אחיזה בעובדות ההיסטוריות. אלה דווקא מלמדות כי זוהי דת שהסובלנות ממנה והלאה והרדיפה והדיכוי הם דרכיה האופייניות יותר.
12/06/2009  |  גבריאל בן-עמי  |   מאמרים
אכן, נאומו של נשיא ארה"ב ברק אובמה בקהיר, גורם לנו בעיה, או נכון יותר - ממשיך בעיה שכבר נוצרה. אך אם נתעלם רגע מן האנחות העולות מירושלים (המלוּווֹת בשמחה לאיד מצד התקשורת המגויסת), נוכל לשמוע את אנחות הרווחה העולות מקהיר ומריאד, לאחר שהאורח הזר עלה למטוסו בדרכו חזרה למקומו, שם בוושינגטון, הרחק מעבר לאוקיינוס (עם כמה תחנות באירופה בדרך). משמעות הדבר כי ההספדים על ממשלת נתניהו ומדיניותה - מוקדמים.
12/06/2009  |  יצחק קליין  |   מאמרים
אחת הטעויות הרווחות בשיח הציבורי בישראל היא ראייתם של שכנינו מבעד למשקפי התרבות הפוליטית שלנו, תוך השלכת עולם המושגים שלנו עליהם. כך, בבוקר שלאחר היוודע תוצאות הבחירות בלבנון, יצא אחד מעיתוני הבוקר בכותרת הראשית: "תבוסה לחיזבאללה". וכל זה למה? כי חיזבאללה קיבל פחות ממחצית המושבים בפרלמנט (57) ואילו מתנגדיו קיבלו את מרביתם (71). הנה כך חושב לו העיתונאי הישראלי: אם המתנגדים לחיזבאללה קיבלו רוב בפרלמנט, אזי הם יכולים לעשות כרצונם בכוח הרוב הפרלמנטרי שלהם. כך זה אולי בישראל ובמרבית הדמוקרטיות בעולם, אך לא בלבנון, שכן במדינה זו פועלים כללים אחרים: גם אם מתנגדי חיזבאללה יצליחו להרכיב ממשלה בלעדיו, גם אם ממשלתם תקבל אלף החלטות על פירוק נשקו של חיזבאללה, הם לא יוכלו להוציא אפילו אקדח אחד מידי הארגון השיעי החזק יותר מצבא לבנון, החמוש בטילים עד מעל לאוזניו, וחיזבאללה ימשיך להיות הגוף החזק ביותר במדינה ולאיים על המערכת הפוליטית בתגובה אלימה וכואבת על כל החלטה שהממשלה תקבל ושלא תישא חן בעיניו.
12/06/2009  |  מרדכי קידר  |   מאמרים
לפני שהמנהיגות הישראלית מבצעת מהלכים מדיניים נוספים נוכח הלחץ האמריקני, כדאי לבאר לעצמנו מה הנשיא ברק אובמה חושב שהוא עושה ומהי מטרתו. המטרה של אובמה, וזה מה שחמוּר, היא לחולל משבר בתוך ישראל, לזעזע את המערכת הפוליטית ואת החברה הישראלית בכללה. לפרשנים בתקשורת, שהפכה באחת מגויסת לטובת הממשל האמריקני, נוח להציג את העניין כקרקס של לחצים המתנהל בין אובמה לנתניהו. אכן, יועציו של אובמה פועלים ממש לפי הספר של אדלר וארד - לפגוע מה שנראה פגיעות אישיות בנתניהו, לעלוב בו ולפגוע בכבודו, ולהמתין שההמשך יקרה מעצמו: הכותבים הבכירים, הפרשנים, הפובליציסטים והכתבים המדיניים יתייצבו מיד מאחורי אובמה. באמצעותם מנהל הבית הלבן מלחמה פסיכולוגית נגד החברה הישראלית.
12/06/2009  |  אמנון לורד  |   מאמרים
אכן, הייתה זו ברירת מחדל בלבד: בחירתו של ניר ברקת לראשות העיר ירושלים, והיום קיבל הציבור החילוני והשקט בעיר זו את תוואי פעולתו העתידי של ברקת בירושלים.
12/06/2009  |  רות פורסטר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il