המדינה מבקשת (יום א', 30.10.16) לגזור 5-4 שנות מאסר על נוחי דנקנר, שהורשע בעבירות תרמית בניירות ערך בהנפקת אי.די.בי בפברואר 2012. על איתי שטרום היא מבקשת לגזור 4-3 שנות מאסר.

"דנקנר לא נמנע מלנקוט במהלכים מאחזי עיניים כדי לסייע להנפקה הקריטית של החברה שאיתה היה מזוהה", טענה התובעת, עו"ד חנה קורין. "יש פגיעה עוצמתית וחריגה במיוחד באמון בשוק ההון כאשר המעשים נעשים בידי האיש המוביל במשק הישראלי. נדרשת התייחסות ענישתית כדי להוכיח לציבור שיש מי שמגן על האמינות בשוק ההון, שהוא ליבו של המשק".

קורין טענה, כי מדובר על גיוס של עשרות מיליוני שקלים שהושפע מן התרמית, ועל פגיעה ישירה בשוק הראשוני שהוא בסיסו של שוק ההון. נסיבות אלו מצביעות על החומרה היתרה של המעשים, הוסיפה. עוד אמרה, כי העבירות בוצעו ממניעים כלכליים בלבד וכדי למנוע מדנקנר את אובדן השליטה בקונצרן, וכי דנקנר ואיתי שטרום היו מודעים היטב למעשיהם ויכלו להפסיקם בכל עת.

התביעה: יש מגמה של החמרה

עוד השוותה קורין בין פרשת דנקנר לבין פסק דינם של ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר בפרשת מנופים פיננסיים. ביהמ"ש העליון גזר על בן-זקן 26 חודשי מאסר, והמדינה סבורה שפרשת דנקנר הייתה חמורה יותר. השופט חאלד כבוב העיר, כי הפרקליטות שינתה את מדיניותה והחלה להאשים גם בהלבנת הון במקרים של עבירות ניירות ערך, ולכן אין לטעון שבהיבט זה פרשת דנקנר חמורה מפרשת מנופים (שם לא הייתה הרשעה בעבירה זו).

לדעת קורין, קיימת מגמה מתמשכת של החמרה בענישה על עבירות ניירות ערך, גם משום שההרתעה חשובה במיוחד לנוכח הגידול הניכר בהיקף המסחר בשוק ההון. בעבירות הכלכליות בכלל יש מגמה של החמרה, הוסיפה. לדעת הפרקליטות, הענישה צריכה להתקרב לרף העליון הקבוע בחוק – חמש שנות מאסר, כאשר ההדרגה כבר נעשתה בתיקים קודמים.

הפרקליטות סבורה, כי יש להחמיר עם דנקנר יותר מאשר עם שטרום, משום שהורשע ביותר עבירות ובשל מעמדו הבכיר במשק הישראלי – אך על הפער להתמצות במספר חודשים. לדעת המדינה, מתחם הענישה בעניינו של דנקנר צריך להיות 5-3 שנות מאסר, ומתחם הענישה בעניינו של שטרום – 4.5-2.5 שנות מאסר.

בהתייחסה לקביעת העונש בתוך המתחם טענה קורין, כי אין מקום להקלה בשל חלוף הזמן שלא התקיים בפרשה זו, וציטטה את קביעותיו החמורות של כבוב לגבי מעשיהם וגרסאותיהם של השניים. עוד עמדה על הצורך להרתיע את הרבים ולשרש עבירות המבוצעות בשוק ההון, גם כדי להעביר מסר לפיו מצוקה עסקית אינה מהווה נימוק לעבריינות. לדעתה, יש להתחשב בתרומתם של דנקנר ושטרום לחברה, אך קראה שלא לתת לכך משקל יתר, כדי שלא לתת העדפה לבעלי יכולת כספית.

לסיכום ביקשה קורין לגזור על דנקנר ושטרום עונש מאסר שלא יהיה בתחתית המתחם. היא גם ביקשה לגזור עליהם קנסות מכבידים, לאחר שציינה שניתן היה לבקש לקנוס את דנקנר ב-4.5 מיליון שקל, ואת שטרום - ב-3.5 מיליון שקל.

סניגורו של דנקנר: לא הזיק לאיש

סניגורו של דנקנר, עו"ד גיורא אדרת, אמר שיתייחס בטיעוניו בראש ובראשונה לעשייה חסרת התקדים של דנקנר, אשר באה לידי ביטוי לא רק בסכומים שתרם אלא בעיקר במעורבותו האישית שלדבריו אין לה אח ורע. לדבריו, במשך שש שנים תרמה אי.די.בי 410 מיליון שקל, מתוכם היו 220 מיליון שקל כחלקם של דנקנר ושותפיו, ובנוסף לכך תרם מכספו 36 מיליון שקל.

אדרת ביקש להביא בחשבון גם את נפילתו של דנקנר מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, לנוכח העובדה שאיבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי, איבד את רכושו ומצוי כעת בהסדר חוב. לבסוף, אמר אדרת, יש להתחשב בכך שדנקנר עמד למשפט ציבורי בפרסומים תקשורתיים שלטענתו יצאו מכל פרופורציה.

לדברי אדרת, דנקנר לא תכנן את המניפולציה, אלא מדובר היה בהצטלבות בין מעשיהם של דנקנר ושטרום, ובאירועים שהתחוללו תוך כדי תנועה. עוד טען אדרת, כי דנקנר לא יזם את המעשים אלא הגיב להם ונענה לפניותיהם של אחרים, וגם לא גרם נזק לאיש. העובדה שלא פעל מתוך בצע כסף, מהווה נסיבה משמעותית לקולא - סבור אדרת. די בכך כדי לקבוע רף ענישה תחתון ביחס למקובל בפסיקה, ולכן ביקש לקבוע רף שבין כמה חודשי עבודות שירות לכמה חודשי מאסר.

לגבי העונש בתוך המתחם טען אדרת, כי עליו להיות ברף התחתון - בין היתר משום שנמנע מלפנות להליכי פשיטת רגל, אלא הגיע להסדר עם הבנקים ואף פינה את ביתו למרות שלא היה משועבד. "מעטים המקרים של נפילה כל כך בוטה ואכזרית", הוסיף אדרת, וביקש להשוות את מקרהו של דנקנר לזה של אהוד אולמרט. "חרב עליו עולמו גם בפן האישי וגם בפן הכלכלי".

דנקנר עצמו אמר, כי שאף תמיד ללכת בדרך הנכונה, להתנהל ביושר ובהגינות, בחברות ובנדיבות. "התאפשר לי להעניק מעצמי את המיטב, והשנים האחרונות היו קשות מאוד מאוד, ואני אוסיף: עוד מאוד. איבדתי את מה שאהבתי - היכולת לשלב פעילות עסקית ופעילות לטובת החברה". דנקנר עמד על כך שאיבד את שמו הטוב ואת נכסיו, תוך שהוא מתחייב לעשות ככל יכולתו לפרוע את חובותיו.

דנקנר ביקש מכבוב לנהוג בו במידת הרחמים. "הכרעת הדין היא טלטלה קשה עבורי ועבור משפחתי, שמחבקת ותומכת ומהם אני שואב את כוחות הנפש שלי". הוא ביקש מכבוב להניח על כף המאזניים את המעשים הטובים שעשה כל ימי חייו. "תרשה לי לבקש ממך בעת הזאת חמלה ותמצא את הדרך להמתיק את עונשי. בדמעות כתבתי, לרחמים קראתי", סיים.
איתי שטרום: חיי אינם חיים

סניגוריתו של שטרום, עו"ד איריס ניב-סבאג, טענה שעונשו צריך להיות במתחם הנמוך ביותר, בשל הנסיבות הקונקרטיות של מעשיו. לדבריה, המסד העובדתי שקבע כבוב בפסק הדין שונה מזה שהוצג בכתב האישום, אך למרות זאת - טיעוניה של המדינה לעונש נאחזו בכתב האישום ומציגות את המקרה כחמור בהרבה ממה שהיה. מעשיו של שטרום היו קלים בהרבה מזה שעלו בתיקים קודמים, ועונשו צריך להיות רק כמה חודשי עבודות שירות - טענה.

שטרום אמר, כי האמון והאמינות הם לחם חוקו. "לצערי הרב ולבושתי כבודו בחר לא להאמין לעדותי, ואני מכבד אותו. אני מבקש להאמין לי שחיי אינם חיים כבר ארבע שנים. אין שעה ביום שאני לא חושב על האסון שנפל עלי", אמר בבכי. לדבריו, הוא נפגע קשות בצורה כלכלית, אשתו מתמודדת עם החרפה וילדיו נפגעו בצורה קשה מכולם. "אני מבקש בכל לשון: חוס עלי ועל ילדי, חוס על משפחתי ועשה עימי חסד", הוסיף. "כבר נענשתי בהרבה שנים של סיוט מתמשך. אני מבקש ממך להתחשב במי שאני כאדם. הפסדתי מהפרשה הזאת את כספי, את כבודה של משפחתי ואת כבודי כאדם. לא נשאר לי הרבה", סיים.