איתן סרור ירצה שמונה שנות מאסר לאחר שגזל 9 מיליון שקל מ-14 ממפוני גוש-קטיף. בית המשפט העליון דחה (יום ב', 7.11.16) את ערעורו של סרור על חומרת עונשו. סרור גם חויב לשלם קנס של 250,000 שקל ולפצות את קורבנותיו ב-2 מיליון שקל.
בשנת 2005 פנה סרור לסוכן הביטוח פיני חג'ג' והציג עצמו במרמה כסוחר יהלומים מצליח. הוא שכנע את חג'ג' לגייס משקיעים שייהנו מרווחי עסקי היהלומים והבטיח לאחרון עמלה מתוך הרווחים. חג'ג' שכנע 14 ממכריו להשקיע את כספם אצל סרור, אשר בפועל ניהל תרמית פונזי והעביר כספים בין קורבנותיו.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט
יואל עדן) עמד על החומרה הרבה במעשיו של סרור: התמשכות המרמה על פני שנתיים, התכנון המוקדם של העבירות והשיטתיות בה בוצעו, והנזקים הקשים שהוא גרם ללקוחותיו - שחלקם איבדו אצלו את כל חסכונותיהם. עוד ציין עדן את עברו הפלילי של סרור ואת הצורך בהרתעה, כמו גם את העובדה שלא נטל אחריות על מעשיו ולא פיצה את קורבנותיו.
בערעורו טען סרור, כי עדן שגה הן בקביעת מתחם הענישה (שש-תשע שנים) והן בגזירת עונשו בתוך המתחם. הוא ביקש להתחשב במצבו האישי ובכך שכבר ניסה פעמיים להתאבד. עוד טען סרור, כי השיב חלק ניכר מן הכספים וכי לא יוכל לעמוד בתשלום הקנס והפיצוי.
השופטים
סלים ג'ובראן,
ניל הנדל ודפנה ברק-ארז קבעו, כי אין מקום להתערבות חריגה של ערכאת הערעור בעונש. הם אומרים: "עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער הולם את חומרת
העבירות אותן ביצע; את התכנון, השיטתיות והתחכום של מעשיו; את משך הזמן שבו פעל; את היקף הסכומים שקיבל באמצעות מצג השווא שיצר; ואת העובדה שניצל במעשיו מתלוננים רבים שהפקידו בידיו את מיטב כספם.
"יתרה מכך, וכפי שציין בית המשפט המחוזי בגזר דינו, מידת הפגיעה שגרם המערער לקורבנות, כמו גם תוצאותיה, הן קשות וחמורות, וברי כי כך המצב אף אם נקבל את הטענה כי לא ידע שחלק מהכספים נועדו לצורך רכישת קורת גג. ודוק, כל מטרתו של המערער הייתה לשלשל לכיסו במרמה כספים לא לו, כשבמהלך תקופה ארוכה ביצע עבירות מרמה על חשבון אנשים תמי לב שהתפתו להבטחותיו".
עוד מציין בית המשפט העליון, כי 4 מיליון שקל מכספי המשקיעים נעלמו וכי סרור מסרב לומר מה עלה בגורלם. לכן, טענותיו על מצבו הכלכלי הקשה אינן מצדיקות להפחית את הרכיב הכספי שבגזר הדין. את סרור ייצג עו"ד ירון גיגי, ואת המדינה - עו"ד חיים שוויצר.