למרות ש-53% מהציבור מאמין כי הבעיה המרכזית בתקשורת הישראלית היא הטיה פוליטית, מעל מחצית מהציבור מייחס אמינות לכלי התקשורת שנתפסים על ידו כמייצגי "התקשורת הישראלית". שוויון מעניין קיים בין שני הערוצים המסחריים, ובין שני העיתונים הנפוצים. ערוצי הטלוויזיה נתפשים אמינים יותר מהעיתונים.
ממצאים אלה ונוספים עולים ממחקר מיוחד שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה עבור כנס אילת העשירי לעיתונות 2016. שלושת הנושאים המרכזיים שנבדקו הם: כיצד נתפשת התקשורת בדעת הקהל על-רקע המאבקים בתחום, בדיקה פרטנית לאופן שבו אמצעי התקשורת עצמם נחשבים למייצגים ואמינים, ואילו נושאים העסיקו את סדר היום התקשורתי וסוקרו בהרחבה.
בנוגע לשאלה 'איזה כלי תקשורת מייצג בעיני הציבור את "התקשורת הישראלית", מעל מחצית מהנשאלים השיבו כי הם רואים בערוץ 2 כמייצג, ו-35% מהנשאלים ענו
ידיעות אחרונות.
בדירוג האמינות של כל כלי תקשורת, התקבלו תוצאות מעורבות וצמודות בהרבה, כאשר אף כלי תקשורת אינו מגיע לרמת 50% - עדות אפשרית לחלחול מטה של תפישת ההטיה הפוליטית, וייתכן שגם לקמפיינים שניהלו פוליטיקאים נגד אמצעי תקשורת. בחלוקה לפי סוגי מדיה, ערוצי הטלוויזיה המסחרית זוכים לציון הגבוה ביותר, כאשר 54% רואים לפחות אחד מהם כאמין. בנושא זה קיים שוויון מעניין בין ערוץ 2 ל
ערוץ 10. אחריהם שני העיתונים היומיים הנפוצים ש-48% העידו על לפחות אחד מהם כאמין, כאשר בגזרה זו נרשם יתרון זעיר לידיעות אחרונות על פני
ישראל היום.
למרות נתוני החשיפה שלה, העיתונות הכלכלית זוכה לאמון גבוה יחסית והיא בשוויון עם העיתונים הפופולריים, כאשר 48% מהנשאלים סומכים לפחות על אחד מהעיתונים הכלכליים. על-רקע העתיד המעורפל של
רשות השידור, 40% רואים בערוץ הראשון וברשת ב' כלי תקשורת אמינים.
עוד עולה מממצאי המחקר כי לתפישת 53% מהנשאלים, ההטיה הפוליטית באמצעי התקשורת נתפשת כבעייתה המרכזית, בפער עצום מסוגיית הריכוזיות וקשרי ההון שאותה רק 29% תופשים כחשובה ומשמעותית, לא הרבה יותר מסוגיות כמו תכנים "צהובים" והתעסקות בטפל (27%) וריבוי תכנים מסחריים ופרסום סמוי (25%). סוגיות הייצוג החסר לקבוצות שונות באוכלוסייה נתפשת על-ידי 14% כמרכזית. 9% מהנשאלים השיבו שאין כל בעיה מהותית בתקשורת הישראלית. עוד נמצא כי סיקור הנעשה בתחום התקשורת מתברג בעשירייה הראשונה של הנושאים כנושא השישי המסוקר ביותר (נפח הסיקור עומד על 5,240 כתבות במדיה הארצית לבדה - ממוצע של מעל 500 כתבות מדי חודש).
שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה: "המחקר מעיד על פער מעניין בין תפישת התקשורת הכוללת כמקשה אחת לבין מיד האמינות המיוחסת בפועל לאמצעי התקשורת השונים. כאשר שואלים על "התקשורת הישראלית" ככלל מתקבלת רמת אמינות נמוכה ותפישה גורפת של הטיה פוליטית. אך כאשר שואלים על כלי תקשורת פרטניים התוצאות מעורבות. ציוני האמון שישראלים מעניקים לכלי התקשורת אומנם אינם גבוהים במיוחד, אך כאשר בוחנים רק את אמצעי המדיה הנתפסים כמייצגי התקשורת הישראלית המובהקים, שיעורי האמינות עולים באופן מפתיע. על כן, על-אף חוסר האמון הכללי במדיה, נראה שרוב הישראלים עדיין מוצאים למי להאמין גם בתוך גבולות התקשורת המיינסטרימית".
