"לא לתת הגנת ינוקא לעידן פלוס"

ועדת הכלכלה החלה לדון (יום ה', 17.11.16) בפרק התקשורת מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ל-2017-2018 ("חוק ההסדרים"), ועסקה בסעיפים הנוגעים להגברת התחרות בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית והפרטת מערך "עידן פלוס".

לפי ההצעה, תפעול המערך יועבר מהרשות השנייה לידי מפעיל שייבחר במכרז, והוא יוכל לשדר ערוצים נוספים על המערך, בהם גם ערוצים שימומנו מפרסומות או דמי מינוי. היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבור הציבור הוועדה מבקשת לדעת כיצד תשפר התחרות את המחיר, השירות והתוכן.
סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, אמרה כי בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית קיים דואופול של הוט ויס, שמחזיקות ב-94% מהשוק, חברה שלישית, שאת שמה לא הזכירה (סלקום), שמגיעה היום לכ-100 אלף לקוחות ועידן פלוס עם כ-160 אלף משתמשים. רכז התקשורת באוצר, אסף וסרצוג, הוסיף כי הרשות השנייה מפעילה כיום את מערך עידן פלוס והוא משדר את הערוצים 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 23, ערוץ 33 וערוץ הכנסת. לדבריו, הערוצים הייעודיים בהם 24, ערוץ 9 וערוץ 20 יכולים, אם יבקשו, לעלות למערך. הוא הוסיף כי בשל מספר המשתמשים הנמוך צריך לנסות לשנות את עבודת המערך ולהעביר אותו למפעיל פרטי, שיפעיל זאת באופן תחרותי. "אנחנו מקווים שזה יוריד את המחיר. ככל שיהיו יותר שחקנים אנחנו די בטוחים שזה יוריד את המחיר", אמר. היו"ר כבל העיר כי השאלה היא האם השינוי באמת יצליח לחולל את התחרות.

מלי פולישוק החברה בדירקטוריון אקו"ם אמרה כי מה שנציגי האוצר לא אמרו הוא שמי שיזכה במכרז יוכל להעביר את התכנים בלי לשלם עבורם זכויות יוצרים. "בלי פרנסה אין יצירה, דרכתם על היוצר והיצירה והזכויות שלהם. תחרות זה נפלא ואיש לא רוצה לשלם הרבה, אבל אם זה בא על חשבון היוצרים והיצירה זה רע", אמרה. ח"כ דוד ביטן (ליכוד) שאל האם עושים רפורמה על חשבון היוצרים, ופולישוק השיבה: "בדיוק", וכבל הזכיר כי ""בינתיים ועדת הכלכלה היא המחסום הגדול ביותר להגנה על זכויותיהם". יו"ר איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, עמית ליאור, אמר כי בשבוע האחרון ניסה לנהל שיחות עם בכירים בממשלה על הצעת החוק, והם דיברו אתו על מספרים. "כשרציתי לדבר על ערכים ותרבות אמרו לי שהם לא אמונים על זה, וכשביקשתי לדבר עם אגף הערכים והתרבות אמרו לי שאין כזה", אמר. יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים, יריב הורוביץ, אמר כי נכון להיום, הוט ויס משקיעות 8% מהמחזור שלהן בהפקות מקור, ובשנים האחרונות הסכום נשחק בעשרות מיליוני שקלים בשל הירידה במספר המינויים שלהן. לדבריו, "לא נוכל לשתוק מול עידן פלוס שאין לה שום מחויבות, הם צריכים לפחות להתיישר למחויבות של הוט ויס".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) אמרה כי "זה עניין של ערכים ושל מה שאנחנו רוצים להנחיל ולהעביר ולא ברור מי אמור לדאוג לזה". היו"ר כבל הסביר כי לפי ההצעה, בשלוש השנים הראשונות של פעילות המפעיל הפרטי או עד שאותה פלטפורמה תגיע לנתח שוק של 10% היא לא תצטרך להשקיע בהפקות מקור, ואמר כי המטרה של הוועדה הוא למצוא את האיזון הנכון בנושא הזה. יו"ר ארגון מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, יפעת פרסטלניק, אמרה כי "הרעיון להכניס מפעיל רביעי הוא חיסול ממוקד של שוק ההפקה העצמאי. אם לא תחול שום מחויבות רגולטורית והמחויבות של הוט ויס תרד לא יזרום כסף לשוק ולא יהיה יותר לא פאודה, לא זגורי ולא שום דבר". לדבריה, עד היום הושקעו בעידן פלוס כ-250 מיליון שקל, כולל הממירים שנרכשו על-ידי הציבור, וכל זה הולך להינתן בחינם למפעיל הרביעי. היא הציעה לקחת את הכסף מהמפעיל ולהשקיע לפחות 40-30 מיליון שקל בשנה ביצירה.

סמנכ"ל התוכן של הוט, יורם מוקדי, אמר כי בשנת 2000 נכנסה יס לשוק ולא קיבלה שום הגנות, ומהיום הראשון הייתה צריכה להשקיע בהפקות מקור. "יס במשך שנים לא הרוויחה והייתה צריכה להשקיע בהפקות מקור ו'תבל' שקרסה לא ויתרו לה על ההשקעה בהפקות". מנכ"ל יס, רון איילון, ציין כי ליס יש 616 אלף לקוחות, להוט 820 אלף, לסלקום 100 אלף ולעידן פלוס 160 אלף, מתוך 2.2 מיליון בתי אב בישראל. הוא הוסיף כי המחירים יקרים בגלל האסדרה ולא בגלל טענת האוצר להיעדר תחרות. "הרגולציה לגיטימית, מה שלא לגיטימי הוא שבשעה שרוצים להוזיל מחיר ללקוח מעלימים את הרגולציה הזו רק על שחקנים חדשים. אם הרגולציה פוגעת תבטלו אותה, תחרות היא בין מתחרים שווים. האם נטפליקס שהיא ענקית בינלאומית צריכה לקבל הגנות ינוקא", שאל. הוא הוסיף כי אם רוצים לחלק 200 מיליון שקל רק שיעשו את זה בתנאים שווים. גרינברג הגיבה לדברים ואמרה כי פקידי האוצר והתקשורת הם אנשים שרואים את טובת הציבור, לעומת הדוברים שמייצגים אינטרסים. היא הוסיפה כי אין אחיזת עיניים במה שהציג האוצר וכי כשמכניסים שחקן חדש צריך למצוא איזונים כדי להבטיח עבורו תחרות. איילון הגיב כי "מה שאומרת גרינברג הוא שבמודל שהמדינה בנתה אי-אפשר להתפרנס, והיא צודקת". ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר כי "יש לי תחושה שמורחים אותנו וזו אחיזת עיניים גדולה", גרינברג הגיבה בזעם ואמרה כי היא לא מקבלת את האמירה של אחיזת עיניים. כבל ביקש להרגיע ומחה על הדברים שאמר ח"כ פריג' כלפי עובדי ציבור.

מנהל מחלקת קשרי חוץ של סלקום, ניר יוגב, תמך בהצעה ואמר כי התחרות מבצבצת, אך כדי שסלקום תוכל להרחיב את השירות שלה היא צריכה מערך עידן פלוס חזק ומגוון. הוא הוסיף כי סלקום משלמת עבור כל התוכן שהיא משתמשת בו, ואמר כי היא הציעה לרכוש הפקות מקור מהיוצרים, אך הם (הוט ויס) מונעים מהיוצרים למכור. סמנכ"ל הרגולציה של יס, מיכל רפאלי כדורי, אמרה: "שיפיק חדש" ואסף אמיר הוסיף: "לא בשקל". המפיק חיים סלוצקי ציין כי היה סיכום עם האוצר לפיו עידן פלוס יופרט ומי שיזכה במכרז יהיה הגוף שיציע להשקיע כמה שיותר בהפקות מקור, אולם וסרצוג אמר מנגד כי האוצר אמר שיבחן זאת בחיוב אך סירב להתחייב בשם ועדת המכרזים. יו"ר ועד עובדי הרשות השנייה, עו"ד מיכל גרוס, אמרה כי היומרה לדאוג לאינטרס הציבורי דרך הצעת החוק הזו היא לא פחות ממגוחכת והוסיפה כי מועצת הכבלים והלווין היא זו שהתמהמה בהוצאת המכרזים לערוצים הנושאיים.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) שאלה האם למפעיל יש חובה להיות ישראלי והיועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, השיבה כי אין חובה כזו. ח"כ לביא הוסיפה כי עדיין לא ברור לה מה הציבור ירוויח. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר כי זו רפורמה צרכנית שהיא המשך לרפורמות שהוביל שר האוצר, משה כחלון, בתפקידו כשר התקשורת, ואין מקום לכל ההפחדות. היו"ר סיכם ואמר כי כלקוח הוא יודע טוב מאוד ש"המחירים של הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל בשמיים, ולכן הרפורמה חייבת לעבור ולא יעזור בית דין, ולא כבלים ולא לווין. הרפורמה תעבור כי אנחנו לא יכולים לצאת נגד הציבור ששלח אותנו לעשות את הכי טוב עבורו". עם זאת הוא הבהיר כי בכוונת הוועדה לטפל בכל נושא השידורים באינטרנט, השמירה על זכויות היוצרים ועל הפקות המקור, ולמצוא לכך את המענה הראוי.