"במגזר הציבורי, אם אתה לא מושחת - סימן שאתה בסדר בתפקיד. כל זמן שלא קיבלת מעטפה או לא הטרדת מינית - הכל בסדר. במגזר הפרטי, לעומת זאת, אם אתה נכשל פעמיים - אתה הולך הביתה". כך מגדיר (יום ב', 21.11.16) מנכ"ל משרד האוצר,
שי באב"ד, את ההבדל המרכזי בין שני המגזרים. הוא דיבר בכנס תיגמול בכירים של פירמת Pwc Israel.
"העובדה שאצלנו העדר שחיתות הוא לבדו קריטריון להנהגה, היא בעיני בעייתית. זה צריך להיות תנאי בסיסי. זה דומה למישהו שרוצה להיות צלף בסיירת מטכ"ל, שואלים אותו מה הכישורים שלו, והוא עונה: יש לי עיניים. ברור שזה לא מספיק. איש לא היה מסתפק בכך שמישהו אינו מושחת כדי שיהיה מנכ"ל טבע, אבל כאשר מדובר בשרים או בפקידים בכירים - אנחנו מאוד קלים בקריטריונים שלנו", אמר באב"ד.
לדברי באב"ד, העיכוב הניכר באישור תוכניות בנייה נובע מעודף ביורוקרטיה ומכך שאיש אינו נושא באחריות לעיכובים. הוא הזכיר, כי בישראל נדרשות 13 שנים מאז הפקדת תוכנית בנייה ועד קבלת מפתח - לעומת ארבע שנים בלבד במדינות
OECD. כיום האוצר מתחייב שבתוכניות הנכנסות כעת, יימסר המפתח תוך ארבע שניםאו לכל היותר חמש שנים. עוד הדגים, כיצד שיטת המכרזים הביאה להעלאת מחיר הקרקע בעפולה ב-30% בתוך 20 חודש, דבר שמשמעותו עלייה של 9% במחיר הדירה.
באב"ד סבור, שבתחילת 2018 ניתן יהיה לראות את תחילתו של שינוי במחירי הדיור. הוא אמר, כי קיימים גורמים המעוניינים שמחירי הדיור לא יירדו, כגון קבלנים שאינם רוצים שמתחרים קטנים ייכנסו לתחום. לטענתו, גם המערכת הבנקאית עדיין אינה מותאמת לצרכים החדשים. לצד זאת, הוסיף באב"ד, חובה לפתור את המשבר בתחום התשתיות ובמיוחד בנושא התחבורה, שכן בלא זאת - קשה מאוד לבנות דירות בפריפריה. הוא העיר, כי הזוי זה בעיניו שבמאה ה-21 אין רכבת בין תל אביב לירושלים ולוחות הזמנים להשלמתה הולכים ונדחים.
לדברי באב"ד, במשך שנים עסקו משרדי הביטחון והאוצר בנסיונות להוליך שולל זו את זו, לאחר שראש הממשלה היה מחליט שתקציב הביטחון יהיה נמוך ב-5% מדרישותיו. "משרד האוצר היה אומר כל השנה: איך אני דופק אותם ומביא לכך שהתקציב שלהם יהיה 10% פחות ממה שדרשו. משרד הביטחון היה אומר: איך אני משחיל להם כל מיני משברים ביטחוניים כדי שהתקציב יגדל". לדבריו, כיום המצב טוב בהרבה, למרות שיש עוד מה לשפר, ואין מקום לעליהום על משרד הביטחון ותקציבו.
בהתייחסו להגבלת שכר הבכירים אמר באב"ד, כי אין הצדקה להפניית האצבע המאשימה כלפי הטייקונים, כאילו הם אשמים בעוני ובפערים. "אני סולד מזה. כל עוד הוא עשה את עסקיו כחוק - אין שום בעיה עם זאת. המטרה שלו היא לעשות כסף; בשביל זה הוא קם בבוקר. אני לא מכיר איש שיגיד: אני לא יודע איך אני אחיה עם זה שלאיש שלידי יהיה פחות ממני. אנחנו מצפים מאנשי עסקים לנורמות פילנטרופיות בלתי מוצדקות.
"שומרי הסף והמדינה הם אלו שצריכים להציב את הגבולות אם הם חושבים שצריך לתקן אותם. למשל: אין לי שום טענות לכי"ל, ל
עידן עופר או ל
ניר גלעד על התמלוגים שלהם. הם שילמו את מה שהחוק קבע. האצבע צריכה להיות מופנית אלינו; האחריות לתקן היא שלנו.
"צריך גם לזכור, שאנחנו בממשלה לא מייצרים פריון, ומקומות העבודה שלנו אינם אלו שיוצרים את הצמיחה, בלשון המעטה. מי שעושה זה, זה הסקטור הפרטי. ככל שנכביד את הרגולציה על הסקטור הפרטי, זה רק יעכב את הצמיחה. אנחנו צריכים להתערב רק כאשר נוצר מונופול או כאשר יש עיוות של חוסר שוויון", הדגיש באב"ד. לדבריו, תפיסת העולם של האוצר כיום היא להפעיל רגולציה רק במקומות הדרושים ורק במידה הנחוצה.
עוד עמד באב"ד על הצורך להכניס את החרדים והערבים לשוק העבודה, בציינו שבלא זאת - בעוד 25-20 שנה מספר הממומנים יהיה גדול ממספר המממנים. הוא סבור, כי בנוגע לחרדים מוטב לפעול כאשר הם בשנות ה-20 לחייהם ולא בכפיית לימודי ליב"ה ובניסיון לשנות את אורח חייהם.
