חקיקה פולשנית וקשה, שאינה פסגת החוכמה של המחוקק, ואשר עלולה להתגלגל גם לחברות הציבוריות האחרות - מגדיר עו"ד פיני רובין את החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. רובין, שייצג את הבנקים בעתירה לבג"ץ נגד החוק (עתירה שנדחתה), דיבר בכנס תיגמול בכירים של פירמת PwC Israel.

רובין הזהיר, שבתוך חמש-עשר שנים יעמדו בראש הגופים הפיננסיים אנשים שונים מאלו שבעלי החברות היו רוצים לראות בראשן, שכן האנשים היותר-מוכשרים יילכו למגזרים האחרים שבהם השכר אינו מוגבל. "אבוי לנו אם נהיה מדינה בולשביקית שתתערב בשכר גם ביתר המגזרים", הוסיף.

רובין הסכים עם החלטת בג"ץ שלא להתערב בחוק, באומרו שמדובר במדיניות פיסקאלית המסורה למחוקק. הוא כן סבור, שהיה צורך למנוע את הפגיעה הרטרואקטיבית בזכויות צבורות - אך איש מן הרגולטורים לא רצה להוביל את המהלך בנושא. "כולם אמרו: ודאי, אתה צודק - אבל דבר עם פלוני ועם אלמוני", אמר על מגעיו עם משרד האוצר ובנק ישראל. רק המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, נתן חוות דעת ברוח זו, העיר.

עוד טען רובין, שקיימת אפליה בכך שקיימת אותה תקרה ללא הבדל בין גודל החברות. "אנחנו מאבדים את התמרוץ למנהלים, משום שהולך לאיבוד רכיב השכר שהיה תלוי בביצועים", הוא אומר עוד. ממצב זה סובלים בעלי השליטה, כולל הציבור שמחזיק במניות הבנקים, טען, וגם לא יהיו מי שירצו לרכוש חברות אלו מתוך חשש שלא ישיגו את המנהל הטוב ביותר לטעמם. רובין הדגיש, כי מדובר במציאות לה הוא עד, וכי ייתכן שחברות יימנעו מלהירשם למסחר בשל מגבלות אלו. עוד תהה, האם הבנקים המחזיקים בחברות ריאליות, לא יפעלו להגביל את השכר בהן מתוך קנאה.

פרופ' שרון חנס אמר, שהמצב קשה עוד יותר מזה שמתאר רובין, שכן שכרם של הבכירים בבנקים הגדולים יהיה נמוך מזה של עמיתיהם בבנקים הקטנים. "מחיר מקסימום מוסיף עוד חסם וגורם נזק", הוסיף. לצד זאת ציין חנס, שהמגבלה עשויה להביא להעלאת השכר הנמוך ביותר, וגם להגברת ההתייעלות והמיכון. הוא צופה, כי לאור זאת יוכל השכר בתוך מספר שנים להגיע ל-5 מיליון שקל בשנה. רובין השיב, שבבנקים הגדולים עלייה מועטה של השכר הנמוך, משמעותה 100 מיליון שקל בשנה ולכן אינה אפשרית.

רו"ח גדעון סיטרמן, דירקטור בבנק מזרחי-טפחות ולשעבר יו"ר נמל אשדוד, צופה שהמגבלה תתגלגל גם לחברות האחרות. עוד טען, שבנק ישראל נרדם בשמירה כאשר לא מנע את חקיקת מגבלת השכר, שכן ההון האנושי הוא חלק משמעותי ביציבות מערכת הבנקאות. חנס הגיב באומרו, ש"השיטפון של החקיקה הזאת היה כל כך חזק, שאם בנק ישראל היה מנסה להתערב - הוא היה נסחף בזרם".

ראש תחום ממשל תאגידי ברשות ניירות ערך, עו"ד אשר סופן, חשף את נתוני הרשות ולפיהם חברות שאינן במגזר הפיננסי נמנעות עד כה מהפחתת שכר בכיריהן העולה על 2.5 מיליון שקל. בבורסה יש כ-150 חברות כאלו, שבהן עלות השכר הגבוה ביותר היא בממוצע 4 מיליון שקל בשנה. כשליש מהן אשררו בחודשים האחרונים את מדיניות השכר, ואף אחת מהן לא הפחיתה אותו. עם זאת אומר סופן, כי ייתכן שההפחתות יבואו בחברות הבאות או בשלב יישום המדיניות.