מזכיר עיריית נשר לשעבר, יוחאי וינשטיין, הורשע (יום א', 27.11.16) בקבלת שוחד מעמאד פלאח, שניהל חברות כוח אדם שסיפקו עובדים לעירייה. הרשעתו של וינשטיין מצטרפת לזו של
פרדי מליק, שהיה ממלא-מקום ראש העירייה וקיבל גם הוא שוחד מידי פלאח.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
אברהם אליקים, קבע, כי וינשטיין קיבל בשנים 2010-2006 תשלומים חודשיים של 1,000 שקל מפלאח, וזאת בנוסף ל-28,000 שקל שהעניק לו פלאח בשנת 2006. מדובר, לפיכך, בשוחד בהיקף כולל של 76,000 שקל, אשר ניתן ל-וינשטיין - על-פי פסק הדין - תמורת סיועו לפלאח.
קו ההגנה של וינשטיין התמקד בטענה לפיה היה מדובר בהלוואות, אם כי הוא הודה שהן לא נפרעו. אליקים קובע, כי מדובר בקו הגנה שקרי וכי וינשטיין לא אמר את האמת הן בחקירתו במשטרה והן בעדותו בבית המשפט. אליקים מוסיף:
"גם אם היה מדובר בהלוואות, לא הצלחתי להבין את עזות המצח של עובד ציבור המנצל את תפקידו לקבל כספים במזומן מקבלן הנותן שירותים לעירייה וכשנחשפה הפרשה במקום להכות על חטא, מיתמם הנאשם ואינו מבין לטענתו היכן נפל פגם במעשיו". הוא גם מעיר, כי לא מוכר לו מצב בו הנותן רואה בכספים מתנה והמקבל סבור שהם הלוואה.
עוד אומר אליקים: "הנאשם במכלול עדותו לא סבל מבעיות זכרון, הוא זכר בחקירה הנגדית תאריכי חקירות לעיתים אפילו שעה מדויקת (חקירה שהתרחשה כשש שנים לפני העדות), הוא זכר שמות של חוקרים ולעיתים אפילו תיקן את בא-כוח המאשימה באשר לתוכן עדויות של עדים למשל עדים שהעידו במשפטו של מליק (משפט שהוא לא נכח בו כמובן). אלא שלגרסתו את תשלומי ההלוואות החודשיות,
מבחינת גובהן ומועדי קבלת הכספים לא ידע, גרסה שאינה אמינה בעיני ויש לה הסבר אחד: לא מדובר בהלוואות אלא בלקיחת כספים מתוקף מעמדו".
אליקים גם דוחה את טענותיו של וינשטיין לפיהן הופעל על פלאח לחץ להעיד נגדו, ולפיהן יד אלמונית שינתה את הרישומים במחשבו והגדילה את הסכומים שקיבל מפלאח. עוד הוא אומר, כי בין וינשטיין לפלאח לא הייתה מערכת יחסים חברית שהייתה יכולה להסביר את מתן ה"הלוואות", אלא מדובר בקשר אינטרסנטי הנובע מעבודתו של וינשטיין בעירייה שהעסיקה את עובדיו של פלאח. את המדינה ייצג עו"ד שגב אדלר, ואת וינשטיין - עו"ד ירון דוד.
