בית המשפט העליון מחק (יום ב', 28.11.16) את העתירה נגד מינויו של הרב אל"ם איל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי.
הח"כיות
זהבה גלאון,
מיכל רוזין ו
תמר זנדברג ביקשו לבטל את המינוי, בעקבות התבטאויות שיוחסו לרב קרים, ולפיהן הוא תמך באונס שבויות ויצא נגד הומוסקסואלים. הנשיאה
מרים נאור והשופטים
סלים ג'ובראן ו
ניל הנדל עיכבו את כניסתו של הרב קרים לתפקידו, שנועדה ל-24.11.16, וביקשו שיבהיר בתצהיר את עמדותיו. הוראה זו של בג"ץ גרמה לסערה בחוגים דתיים ומצד ח"כים ממפלגות הימין, שטענו שמדובר בהתערבות חסרת תקדים בדעותיו ההלכתיות של רב.
הרב קרים הסביר, כי בנושא השבויה ("אשת יפת תואר") הוא התייחס לשאלה הלכתית תיאורטית ולא להלכה למעשה. עוד הצהיר, כי הוא מחויב לכל חיילי צה"ל, ללא הבדל של מין או נטייה מינית. המדינה הבהירה, כי הרמטכ"ל
גדי איזנקוט עומד מאחורי מינויו של הרב קרים וקיבל את ההסברים שמסר לו בעקבות פרסום הדברים. העותרות הודיעו, כי לאחר קבלת ההסברים - העתירה השיגה את מטרתה.
בין היתר כתב הרב קרים בתצהירו: "במקומות שונים בתלמוד, העידו על עצמם גדולי חכמינו ז"ל: 'דברים שאמרתי לפניכם – טעות הם בידי'. כל רב, מחנך או איש ציבור נדרש להיות בעל יכולת לחזור בו, ולהודות בטעות ובשגיאה. אף אני אינני נרתע לומר טעיתי: טעיתי בכך שהשבתי בקצרה ובתמצית על שאלות מורכבות, שיש בהן יותר מעמדה הלכתית אחת; וטעיתי בכך שלעיתים לא ניסחתי את דבריי באופן מדויק, והיו מי שנפגעו מהם. על פגיעה זו כבר כתבתי ואמרתי שהנני מתנצל בפה מלא".
נאור הסכימה עם השלוש והוסיפה: "חבל שדבריו הברורים של המשיב בתצהירו לא קיבלו את ביטויים קודם לכן, בין במסמכים השונים שצורפו לכתב התשובה, בין בדרך של תיאור השיחה שהתקיימה בין הרמטכ"ל לבין המשיב, ובין באמצעות תצהיר מפורט שהיה מוגש טרם הוצאת הצו על תנאי. ואולם מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. דבריו הברורים של המשיב בתצהיר שהוגש לאחר הוצאת הצו-על-תנאי עולים בקנה אחד עם ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". את הח"כיות ייצגו עוה"ד
אורי קידר, בועז גדות ואורי כהנא, ואת המדינה - עו"ד מיכל צוק-שפיר.