הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון המשיכה (יום ג', 29.11.16) את דיוניה בתקציב הביטחון לשנים 2018-2017. הוועדה שומעת את תוכניות העבודה השונות של החלקים השונים של משרד הביטחון וצה"ל, וכיצד נגזר מהן התקציב המוצע, כאשר בסיום כלל הדיונים תקיים הוועדה הצבעה אם היא מאשרת את תכולת התקציב המוצעת. הדיון אשר התקיים היום עסק בנושא גמלאות צבא הקבע והיה פתוח בחלקו.
אגף התקציבים במשרד הביטחון הציג את הנתון כי תקציב גמלאות קבע בשנת 2017 הוא 7.847 מיליארד ש"ח ובשנת 2018 יהיה 7.856 מיליארד ש"ח.
עיקר הדיון נסוב סביב הפרשנויות והחישובים של משרד האוצר ומשרד הביטחון לממש את הסיכום ביניהם, אשר נדון בימים אלה גם בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא גמלאות צבא הקבע, במסגרת חוק ההסדרים.
במסגרת הנתונים שהציג צה"ל, הוא הראה סקרים שערך מהם עולה כי השינויים בנושא הגמלאות הביאו לירידה ברצון של קצינים ונגדים להישאר בשירות קבע. היו"ר
אבי דיכטר הוטרד מאוד מכך ואמר: "אנחנו לא יכולים להגיע ל-2025 כפי שמוצע בחוק, ורק אז להיות מופתעים עם בעיה של מחסור בכוח אדם איכותי. מי שנכנס לקבע היום לא יתעניין או לא יבין את החישובים הללו, אך כאשר יידרש לזה, אנו עלולים לגלות ירידה בכח האדם. מדוע לא נקבעה נקודה בה ייבחנו מגמות השינוי בעלויות הגמלאות ובמצב כוח האדם לפני כניסת השינוי לתוקף בפועל?"
תא"ל מירב קירשנר, ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל, אמרה כי הצבא בודק את עצמו כל הזמן בנושא הזה. אל"ם אריאלה לזרוביץ', ראש מחלקת תקציבי יבשה הוסיפה: "הרמטכ"ל הגדיר את ניהול כוח האדם כאחד האתגרים הכי משמעותיים של תר"ש 'גדעון', ואנו אכן מוטרדים מזה".
ח"כ
עפר שלח (יש עתיד): "מה שקרה עם הגמלאות בשנים 2014-2009 אכן היה משבר שהיווה סכנה לביטחון המדינה, וזה ברור. נוצרה עלייה של 4 מיליארד ש"ח בתקציב הגמלאות, ובגללה היה מצב של קיפאון בהוצאות ביטחון אחרות כמו מלאים והצטיידות. כבר היינו בגלל הנושא הזה, ובגלל זה גם הוועדה הזו כבר לא אישרה תקציב ביטחון אחד".
"אומרים לנו בכל דיוני חוק ההסדרים לאשר את כל השעטנז שהובא לנו במלואו וכמות שהוא, כי זה הסיכום בין המשרדים, אך החישובים שונים ולא מסתדרים. הסנקציה של ביטול פנסיית הגישור שקבועה בחוק גם היא לא אמינה, ולכן חייבים ליצור נקודות פיקוח בדרך".
תא"ל ד"ר
ששון חדד, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון: "בהחלט סביר בעיניי לקיים נקודת בחינה בסיום התר"ש, ב-2020, אז נדע בדיוק מי היא האוכלוסייה שעתידה לפרוש ומושפעת מההסכם".
יו"ר הוועדה סיכם ואמר: "אם למישהו היה עוד ספק בצורך בנקודת בחינה אחת, לפחות, של השפעות הסדרי הגמלאות המוצעים בחוק, הרי שהדיון הזה גרם לכל ספק להתאדות. נקודת בחינה בתום התר"ש, שתובא לאישור הוועדה, חייבת להיות מוטמעת בהצעת החוק בכדי שנוכל להעביר אותה. זו בעיה חמורה אם המספרים לא מתכנסים ולא תהיה התייעלות, אך זו בעיה חמורה פי כמה אם ייווצר כאן כישלון בהשארת אנשים איכותיים בשירות קבע".