המתלונן, העובד כבוחן נהיגה במשרד הרישוי במחוז הצפון, התלונן כי משרד התחבורה שוקל לפטרו מאחר שהגיש לממונים עליו, למשטרה ולגורמים אחרים תלונות רבות על זיופים במבחני נהיגה ועל אזלת ידו של אגף הרישוי בעניין הטיפול בנושאים אחרים שעליהם הוא מתריע. לדבריו, דוח מבקר המדינה העוסק בנושא ההתמודדות עם תאונות הדרכים מבוסס בין היתר על תלונותיו, ומשרד התחבורה לא עשה דבר בעניין הממצאים החמורים שהתריע עליהם, אף שבגינם נשקפת סכנה לחיי אדם.
לאחר קבלת התלונה הוציא נציב תלונות הציבור, מכוח סמכותו לפי סעיף 45ג לחוק מבקר המדינה, צו זמני להגנתו של המתלונן, המורה למשרד להימנע מלפטרו ומלפגוע בזכויותיו ובמעמדו עד למתן כל צו או הוראה אחרים.
המשרד טען כי אין בסיס לטענת המתלונן ולפיה עומדים לפטרו בעקבות פעולותיו לחשיפת מעשי שחיתות לכאורה במשרד הרישוי, וכי נשקלת הפסקת העסקתו בשל אי-התאמתו לתפקיד; המתלונן, כך נטען, הוא עובד בעייתי ביותר מהבחינה המשמעתית והמקצועית כאחד, אשר עסוק כל העת בגילוי זיופים, בהשמצות ובקנטרנות ואינו מרוכז בעבודתו כבוחן נהיגה.
המשרד פירט לפני הנציבות מקרים רבים שבהם פעל המתלונן שלא לפי הנחיות המשרד, הוראות התקשי"ר וכללי מינהל תקין, ולטענת המשרד הוא נהג כך בין השאר בשל היותו מוגן על-ידי הצו הזמני שנציב תלונות הציבור הוציא להגנתו כחושף שחיתות לכאורה.
עוד טען המשרד כי לא נתפסו חשודים בעקבות תלונותיו של המתלונן במשטרה ולא הוגשו כתבי אישום, וכי בשל תלונותיו הרבות אין המשטרה מתייחסת ברצינות הראויה לתלונות אמת של עובדים אחרים במשרד. אשר לטיפול בתלונות, המשרד הבהיר כי הוא פועל למניעת זיופים ושחיתויות בכפוף לסמכויות המוקנות לו, וכי טיפל בחלק מהליקויים שעליהם הלין המתלונן. ואולם לדברי המשרד, בעיני המתלונן כולם מושחתים, והוא טוען זאת בכל פורום אפשרי ואף מצהיר על כך באוזני חבריו לעבודה ובאוזני הממונים עליו. בשל התנהגות זו נוצרת במשרד אווירה עכורה, המפריעה לפעילותו התקינה ומצריכה התגוננות חוזרת ונשנית מפני האשמות שווא.
המתלונן הציג לפני הנציבות כמה דוגמאות לזיופים שחשף אשר המשרד לא טיפל בהם, כגון התחזות לאחר כדי לעבור מבחן נהיגה וזיוף חתימות של רופא ואופטומטריסט על טופס בקשה לרישיון נהיגה. יצוין כי נציגי המשטרה מסרו לנציבות כי ידוע להם שיש זיופים רבים במבחני נהיגה, וכי שלא כטענת המשרד, אין הנחיה שלא לטפל בתלונותיו של המתלונן. אדרבה, חלק מהתלונות שהגיש הועברו לפרקליטות כדי שתשקול אם יש מקום להגיש כתבי אישום בעניינן, ובעקבות תלונה אחת אף הוגש כתב אישום. נוסף על כך ציינה המשטרה כי בכמה מקרים שבהם הגיש המתלונן תלונה על חשד לזיוף במבחן נהיגה שביצע בוחן אחר היא ביקשה לזמן את אותו בוחן למתן עדות, אך אגף הרישוי לא שיתף פעולה אתה.
המתלונן הודה כי נהג במקרים מסוימים שלא לפי הנחיות המשרד והוראות התקשי"ר, אך לדבריו מטרתו היחידה היא למנוע מאנשים בלתי כשירים לקבל רישיון נהיגה.
בירור התלונה העלה שככלל יש ממש בחלק נכבד מתלונותיו של המתלונן, ואף שלחלק מהחשדות לא נמצאו תימוכין, אין מדובר בתלונות שווא בלבד. עוד נמצא כי המשרד אינו עושה די למיגור תופעת מעשי הזיוף וההתחזות שהמתלונן מתריע עליהם, ובכך הוא מאפשר את המשך קיומה. יצוין כי גם בדוח מבקר המדינה האמור נקבע שמשרד הרישוי לא יישם המלצות הנוגעות למתן רישיונות נהיגה ולא תיקן את הליקויים הנדרשים, וכי גם משטרת ישראל ציינה לפני הנציבות את חוסר המעש של המשרד לעניין הטיפול בבעיות הנוגעות למתן רישיונות נהיגה.
נוסף על כך, טענת המשרד ולפיה הכוונה להפסיק את העסקתו של המתלונן מקורה באי-התאמתו לתפקיד ובגישתו הקנטרנית אינה מתיישבת עם ממצאי הבירור של הנציבות. הגם שהמתלונן פועל לעתים שלא לפי הכללים המחייבים עובד ציבור, לא נמצאו תימוכין לאי-התאמתו לתפקיד. מכאן שניתן לקבוע שהגורם העיקרי לרצון המשרד להפסיק את העסקתו הוא פעולותיו של המתלונן לחשיפה ולמיגור של תופעת הזיופים.
בנסיבות האמורות לעיל, ומאחר שמתן רישיונות לנהגים שלכאורה אינם כשירים לנהוג מבחינה רפואית או לא עברו מבחני נהיגה יש בו כדי לסכן חיי אדם, ראה הנציב בפעולות המתלונן משום חשיפת מעשי שחיתות כמשמעותם בסעיף 45א לחוק מבקר המדינה.
הואיל והנציב שוכנע כי המתלונן הודיע בתום לב על אי-סדרים ומחדלים של המשרד, שבנסיבות העניין הם בבחינת מעשי שחיתות, וכי בעקבות הודעותיו הוחל בהליך להפסקת העסקתו, הוציא הנציב בתום הבירור צו המורה למשרד שלא לנקוט צעדים לפיטוריו של המתלונן ולא לפגוע בזכויותיו ובמעמדו בעבודה.
יובהר כי אף שנמצא שבחלק מהמקרים התריע המתלונן על מעשי השחיתות שלא לפי נהלים תקינים, כנדרש בסעיף 45א(1) לחוק מבקר המדינה - הוא פנה לתקשורת ולגורמי חוץ אחרים ללא אישור ובלא שהעלה את טענותיו לפני הגורמים המתאימים במשרד - החליט נציב תלונות הציבור, מכוח סמכותו לפי סעיף 45ב לחוק , כי בנסיבות העניין מוצדק להוציא צו כאמור.
עוד הבהיר הנציב כי אין במתן הצו משום מתן הכשר למתלונן לפעול שלא על-פי הנחיות המשרד, הוראות התקשי"ר וכללי מינהל תקין בכל הנוגע להתרעותיו על מעשים אלה, וכי להבא הוא נדרש למלא את הכללים החלים על עובדי המדינה.
המשרד הודיע כי קיים את הצו שהוציא הנציב.
