|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
סירוב לתת כספי מענק ופיקדון מוגדלים לעתודאי
|
משרד הביטחון - הקרן לקליטת החייל המשוחרר
|
על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק), זכאים חיילים משוחררים לקבל מהקרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן - הקרן) מענק בעד שירותם הסדיר בצה"ל. כמו-כן נזקפים לזכותם כספי פיקדון שבהם יוכלו להשתמש למטרות שונות לאחר שחרורם.
בשנת 2000 תוקן החוק, ובין היתר נקבע בו כי יוגדלו סכומי הפיקדון והמענק שחיילים משוחררים זכאים להם (להלן - התיקון לחוק). בתיקון לחוק נקבע כי מועד כניסתו לתוקף הוא 1.1.01 (להלן - המועד הקובע), וכי כספי הפיקדון והמענק המוגדלים יינתנו לחייל משוחרר "שהחל את שירותו הסדיר לאחר המועד הקובע".
המתלונן היה עתודאי שגויס לפני המועד הקובע, שירת חמישה ימים בלבד ושירותו הסדיר נדחה עד מועד סיום לימודיו האקדמיים. לאחר סיום הלימודים הוא בחר לשרת במסלול שירות שלא בתחום לימודיו (להלן - שירות רגיל). עם תום שירותו הסדיר התברר לו שהוא אינו זכאי לפיקדון ולמענק בשיעורים המוגדלים, מפני שלטענת הקרן התיקון לחוק חל רק על מי שגויס לאחר המועד הקובע ואילו הוא גויס קודם למועד זה.
המתלונן טען כי אף שגויס לפני המועד הקובע הוא החל את שירותו הצבאי בפועל רק לאחריו ולכן הוא זכאי למענק ולפיקדון בשיעורים המוגדלים.
הקרן הסבירה לנציבות כי מסלול השירות של העתודאים מאופיין בכך שהם מחוילים ביום הגיוס, אך שירותם הצבאי נדחה עד סיום לימודיהם. במהלך הלימודים הם שייכים למערך החירום של צה"ל, ועל-פי רוב הם עוברים בפרק זמן זה טירונות והכשרות אחרות. הקרן טענה כי מן הראוי שסכום המענק והפיקדון שיקבלו העתודאים יהיה שווה לזה שמקבלים חיילים שגויסו אתם באותו מחזור גיוס ושירתו שירות רגיל.
עם זאת, הבירור העלה כי לקרן שתי פרשנויות למונח "החל את שירותו הסדיר" הקבוע בתיקון לחוק. הקרן קבעה שלגבי כלל העתודאים יש להחיל את התיקון לחוק רק על מי שגויס לאחר המועד הקובע, ואילו לגבי שתי קבוצות אחרות של חיילים [חיילים שלא היו עתודאים, אשר גויסו לפני המועד הקובע, שירתו פרק זמן שאינו עולה על שלושים ימים ושירותם בפועל נדחה מסיבות שונות והחל לאחר המועד הקובע; וכן חיילים שגויסו לפני המועד הקובע, שירתו במסלול צבאי בנח"ל או בישיבת הסדר במסגרת שירות ללא תשלום, עזבו את המסלול ועברו לשרת שירות "רגיל" לאחר המועד הקובע] המונח משמעו - המועד שבו החלו את שירותם בפועל, וזו הפרשנות שביקש המתלונן להחיל על המונח.
נציב תלונות הציבור קבע כי אף אם לכאורה שתי הפרשנויות של המונח "החל את שירותו" הן סבירות, משבחרה הקרן בפרשנות מסוימת היא אינה יכולה לקבוע שהתיקון לחוק חל רק על שתי קבוצות החיילים האמורות לעיל, שגם החיילים הכלולים בהן גויסו לפני המועד הקובע והחלו לשרת בפועל אחריו, אך אינו חל על המתלונן.
הנציב קבע כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, שבהן המתלונן גויס לפני המועד הקובע, שירת חמישה ימים בלבד ושירת שירות רגיל לאחר לימודיו, יש לראות בו ובחיילים בעלי מאפייני שירות דומים כמי שהחלו את שירותם לאחר המועד הקובע.
הקרן קיבלה את עמדת הנציב וקבעה כי המתלונן זכאי למענק ולפיקדון המוגדלים בהתאם לתיקון לחוק.
נוסף על כך קבעה הקרן, בתיאום עם משרד האוצר, כי התיקון לחוק יחול גם על קבוצת העתודאים, בין שהשלימו את לימודיהם ובין לאו, אשר החליטו מרצונם לוותר על השירות הצבאי במקצוע שאליו הוכשרו והתנדבו עם סיום לימודיהם לשירות קרבי.
|
| תאריך:
|
17/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2009
|
|
נציב תלונות הציבור
|
|
אביו של נכה צה"ל התלונן בשם בנו על ליקויים בטיפולו של האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון (להלן - אגף השיקום) בתשלום תגמולים לנכי צה"ל, כדלקמן:
|
|
|
|
|
המתלונן קבל על שנדרש לשלם דמי כניסה לאתר גבעת התחמושת (להלן - האתר). בירור התלונה העלה כי האתר הוא "אתר הנצחה ממלכתי" כמשמעותו בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק). בחוק נקבע כי המדינה אחראית להקמתם ולתחזוקתם של אתרי הנצחה ממלכתיים, באמצעות משרד הביטחון, וכי תקציב ההוצאות למימון עבודות התחזוקה והשיפוץ של אתרים אלה ייקבע בסעיף נפרד בחוק התקציב. יצוין כי לפי החוק מותר לגבות אגרת כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע, אך אין בו הוראה דומה בדבר גביית אגרת כניסה לאתרי הנצחה ממלכתיים.
|
|
|
|
|
בשנת 2004 דרשה רשות המיסים מהמתלונן, עובד שכיר, לשלם חוב בסך של יותר מ-100,000 ש"ח בגין אי-תשלום מס. הרשות טענה כי על-פי נתונים שבידה, בשנים 1999-2002 קיבל המתלונן שכר מחמישה מקומות עבודה שונים בעת ובעונה אחת, אך לא דיווח לה על כך ולא ביצע תיאום מס. המתלונן טען כי המידע שהתקבל לגביו אינו נכון, וכי נפל קרבן לתרמית לאחר שנעשה שימוש בפרטיו האישיים שלא בידיעתו.
|
|
|
|
|
בנציבות תלונות הציבור התקבלו כמה תלונות שנסבו על סירובה של רשות המיסים בישראל (להלן - הרשות) לאשר זיכוי במס הכנסה בגין תרומות, מן הטעם שלא היו בידי הנישומים קבלות מקוריות על מתן התרומות אלא רק קבלות עם הציון "העתק נאמן למקור".
|
|
|
|
|
המתלוננת, ניצולת שואה, הגישה ללשכה לשיקום נכים במשרד האוצר (להלן - הלשכה) תביעה לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, ותביעתה נדחתה. ערעור שהגישה לוועדת העררים שליד בית משפט השלום בתל אביב נדחה אף הוא. גם תביעה לתגמולים וערעור שהגישה אחותה של המתלוננת נדחו, אך האחות הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת ועדת העררים. הערעור התקבל ובית המשפט הורה ללשכה להכיר באחות כנכת רדיפות הנאצים ולשלם לה תגמולים ממועד הגשת תביעתה ללשכה. המתלוננת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת ועדת העררים, אך בקשתה נדחתה בנימוק שחלף זמן רב בין החלטת ועדת העררים ובין הגשת הערעור [לפי סעיף 17(ח) לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, ערעור על החלטת ועדת העררים יש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה, אולם המתלוננת הגישה את הערעור כשנתיים לאחר שהתקבלה החלטת הוועדה].
|
|
|
|
|
