15,000 איש בישראל נפגעים מדי שנה מאירוע מוחי, מחלה המדורגת כגורם הנכות המוביל באדם הבוגר. כך עולה מנתונים שחשף (ה', 15.12.16) האיגוד הנוירולוגי הישראלי במהלך כינוס השנתי שלו.
ממצאים אלו ואחרים עולים מרשם NASIS אשר מרכז נתונים שנאספו מכל 27 בתי-החולים על כל החולים שאושפזו בעקבות אירוע מוחי (יותר מ-2,000 מטופלים). הרישום נערך ומתפרסם אחת לשלוש שנים. הרשם נערך על-ידי האיגוד הנוירולוגי בשיתוף ההסתדרות הרפואית (הר"י), איגוד הפנימאים והמרכז הישראלי לבקרת מחלות.
פרופ' דוד טנה, מזכיר האיגוד הנוירולוגי וחוקר ראשי ברשם חשף בכינוס את הממצאים הבאים: בישראל ניתן לראות מגמת עליה עקבית בהיקף השימוש בטיפולים דחופים להמסת או שליפת קריש הדם החוסם באירוע מוחי חד: מ-1% בלבד בשנת 2004 עד 14% בשנת 2016. יודגש, כי משנת 2013 חלה עליה מרשימה של למעלה מ-50% בשיעור הטיפול אשר מפחית נכות (מ-9% ל-14% מכלל החולים). הטיפול העיקרי הינו טיפול ממיס קרישים T-PA, אולם פרופ' טנה חשף, כי הוכפל השימוש בישראל בטכנולוגיה חדישה של צנתור מוחי דחוף לשליפת הקריש המוחי החוסם. טיפול זה יעיל לצמצום נכות קשה באירועים מוחיים חמורים שבהם נחסם כלי דם מוחי ראשי.
עוד עולה, כי במהלך שלוש השנים האחרונות חל קיצור ניכר במהירות מתן טיפול דחוף באירוע מוח חד, כאשר ישנה לכך חשיבות מיוחדת הואיל ו"זמן אבוד הוא מוח אבוד" וטיפול מהיר יותר, משמעו הפחתה נוספת בנכות. הוכפל שיעור החולים בהם בוצעה בדיקת CT ראש מהירה בתוך 25 דקות מהגעתם לבית-החולים (מ-13% ל-26%). שיעור המטופלים אשר בהם תרופה ממסת קריש TPA ניתנה בתוך פחות משעה מרגע הגעתם לבית-החולים גדל ב-75% (מפחות מ-25% ליותר מ-40% מהמטופלים).
בנוסף נמצא, כי מרבית הלוקים באירוע מוחי מגיעים עדיין באיחור לבית-החולים ומחמיצים את חלון ההזדמנויות לטיפול מונע נכות. ארבעה מכל 10 נפגעים, עדיין מגיעים לבית-החולים בכוחות עצמם או על-ידי קרוביהם ומעדיפים לוותר על הזמנת אמבולנס.
על-פי הסקר, נמצא כי חלה עליה (מ-66% ל-80%) בשימוש בטכנולוגיות להדגמת כלי הדם הצואריים והמוחיים על-ידי אולטראסאונד/דופלר ועל-ידי CT אנגיוגרפיה במהלך האשפוז. כמו-כן, חלה עליה בשימוש בבדיקות לאיתור פרפור עליות, הפרעה בקצב הטבעי של פעימות הלב אשר חושפת לסיכון מוגבר לאירוע מוחי ואבחונה חשוב לשם מתן טיפול מונע בנוגדי קרישה.
כמו-כן, חלה עליה נוספת בשימוש בסטטינים, תרופות אשר מורידות את רמות הכולסטרול ומסייעות למנוע אירועים חוזרים. בנוסף, עליה בשימוש בנוגדי קרישה במטופלים עם הפרעת קצב מסוג פרפור עליות אשר חושפת לסיכון מוגבר לתסחיפים מוחיים.
נמצא, כי שיעור גבוה יותר מקרב האירועים המוחיים הם קלים בחומרתם. פרופ' טנה: טיפול יעיל עשוי לא רק למנוע אירועים מוחיים, אלא גם לגרום לכך שהאירועים המוחיים יהיו קלים יותר.
פרופ' טנה ציין, כי נצפה המשך מגמה של הפחתה בנכות קשה ותמותה מאירועים מוחיים אשר נובעת משיפור בטיפול הן המניעתי והן הדחוף בשבץ מוח חד.
פרופ'
נתן בורנשטיין, יו"ר האיגוד הנוירולוגי: "בשנים האחרונות הוגדרו על-ידי משרד הבריאות במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי-החולים בישראל מדדי איכות ייעודיים לאיכות ומהירות הטיפול באירועים מוחיים אשר תרמו לממצאים חיוביים אלו. כמו-כן, נקבעה תוכנית לאומית בשבץ המוח אשר הושקה רק לאחרונה על-ידי שר הבריאות. יישום תוכנית לאומית אשר כוללת השקעה בתשתיות ייעודיות לטיפול דחוף בשבץ מוח ותקני כוח אדם מקצועי הזמינים 24 שעות ביממה, חיוני בכדי לאפשר טיפול רפואי נוירולוגי דחוף מונע נכות במהירות וללא דיחויי".
סימני אזהרה לשבץ מוחי:
פה עקום, צניחת יד, הפרעה בדיבור - גם אם רק אחד מהסימנים מופיע, יש להזמין אמבולנס לפינוי מהיר לבית-החולים.
